הללויה כי טוב וגו' בונה ירושלים ה' -
אמר ר' נחמן:
אפילו פתח ברחם על ישראל חותם בבונה ירושלים, שנאמר: בונה ירושלים ה'.
אימתי בונה ירושלים ה'?
בזמן שנדחי ישראל יכנס.

אמר רבי שמואל בר נחמני:
מסורת אגדה היא שאין ירושלים נבנית עד שיתכנסו הגליות.
ואם יאמר לך אדם שנבנית ולא נתכנסו הגליות אל תאמין, שנאמר: בונה ירושלים ה' כי נדחי ישראל יכנס.

הרופא לשבורי לב -
(כתוב ברמז תשס"ז):

הרופא לשבורי לב -
אלו השבטים, שהיה שבור לבם לומר: שמא יהרגם יוסף, שנאמר: ויצוו אל יוסף לאמר אנא שא נא.

מונה מספר לכוכבים -
אלו השבטים.
הכוכבים האלו כשהם יוצאים אינם יוצאים אלא בשמות, שנאמר: לכלם בשם יקרא, ובכניסתן נכנסין במנין, שנאמר: מונה מספר לכוכבים, כך השבטים כשנכנסו למצרים, נכנסו במנין בשבעים נפש, וכשיצאו יצאו בשש מאות אלף רגלי, ועד שלא ירדו נתפרשו שמותם, שנאמר: ואלה שמות (כתוב לעיל בפסוק זבחי אלהים רוח נשברה):

מונה מספר לכוכבים-
א"ל קיסר לרבן גמליאל:
כתיב: מונה מספר לכוכבים מאי רבותיה אנא מצינא למימני כוכבי?
אייתי חבושי שדינהו בארבלא וקא מהדר להו.
אמר ליה: מנינהו!
אמר ליה: אוקמינהו ומנינא להו.
אמר ליה: רקיע נמי הכי הדרא.

איכא דאמרי:
אמר ליה: מני לי כוכבי!
אמר ליה: מני ככיך ושיניך, שדא ידיה לפומיה וקא מני להו.
אמר ליה: מאי דאיכא בפומך לא ידעת דאיכא ברקיעא ידעת?! (כתוב ברמז תמ"ו).

נותן לבהמה לחמה לבני עורב אשר יקראו -
(כתוב ברמז תתק"ב),

משום אבא יוסי בן דוסתאי:
כתוב אחד אומר: מונה מספר לכוכבים וגו'.
וכתיב: המוציא במספר צבאם?!
(אלא) מלמד שאין שנוי [אלא] בשם שהוא נקרא עכשו, נקרא לאחר זמן.

השם גבולך שלום חלב חטים ישביעך -
אמר ר' יוחנן:
הרואה חטים בחלום רואה שלום, שנאמר: השם גבולך שלום חלב חטים ישביעך (כתוב ברמז תתנ"ט).

אמר ר' יהודה:
לעולם יהא אדם זהיר בתבואה בתוך ביתו, שאין מריבה מצויה בתוך ביתו של אדם אלא על עסקי תבואה, שנאמר: השם גבולך שלום וגו'.

אמר ר' פפא:
היינו דאמרי אינשי: כד משלם שערי מכדא נקיש ואתי תגרא בביתא.

מגיד דבריו ליעקב -
אמר ר' אמי:
אין מוסרין דברי תורה לכותי, שנאמר: מגיד דבריו ליעקב וגו'.

לא עשה כן לכל גוי -
היה ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי אומר:
וכי מה עשו אלו הגוים שלא רצה ליתן להם?
אלא משפטים בל ידעום שלא רצו לקבל, שנאמר: אלוה מתימן יבוא ונוגה כאור תהיה וגו' עמד וימודד ארץ.

מגיד דבריו ליעקב -
אלו דברי תורה.

חקיו -
אלו המדרשות.

ומשפטיו -
אלו הדינין.

לישראל -
לא נתן הקב"ה את התורה והדינין אלא לישראל בלבד.
ומנין אתה למד לישראל וכותי שיש להם עסק זה עם זה שאסור לישראל לומר: לכותים לך עמי בערכאות שלך?
שנאמר: לא עשה כן לכל גוי.
והלא הדינין אחד מן הדינין שנצטוו הם, ומהו משפטים בל ידעום?
אלו דקדוקי דינין, שכך שנינו:
מעשה ובדק בן זכאי בעוקצי תאנים ובני נח נהרגין בעד אחד בדיין אחד ושלא בהתראה, מה שאין כן בישראל.

מעשה בעקילס בן אחותו של אדריאנוס שהיה מבקש להתגייר והיה מתירא מן אדריאנוס דודו. אמר ליה: מבקש אני לעשות סחורה.
אמר לו: שמא אתה מבקש כסף וזהב הרי התסבין לפניך.
א"ל: אני מבקש לידע דעת של בריות ואני מבקש להמלך בך היאך לעשות.
אמר לו: כל פרקמטיא שאתה רואה שהיא נתונה בארץ, לך עסוק בה שסופה להתעלות, והוא היה מתכוון להתגייר.
בא לו לארץ ישראל ולמד את התורה.
לאחר ימים מצאוהו ר' אלעזר ורבי יהושע וראו את פניו משונות.
אמרו זה לזה: עקילס למד את התורה, כיון שבאו אצלו, התחיל לשאול להם שאלות והם משיבים אותו, עאל לאדריאנוס אמר לו: למה פניך משונות, שמא הפסידה הפרקמטיא שלך, או שמא אתה מצר לך?
אמר ליה: לאו.
ולמה פניך משונות?
אמר לו: שלמדתי תורה ולא עוד אלא שמלתי.
א"ל: ומי אמר לך?
א"ל: בך נמלכתי.
אמר לו: אימתי?
א"ל: בשעה שאמרתי לך, מבקש אני לעשות סחורה, ואמרתי לי: כל פרקמטיא שהיא נתונה בארץ עסוק בה, שסופה להתעלות, וחזרתי על כל האומות ולא ראיתי אומה נתונה בארץ, אלא ישראל וסופן להתעלות, שכן אמר ישעיה: כה אמר ה' וגו' מלכים וגו'.
אמר לו סנקתדרון שלו: עתידין אלו שאמרת שיהיו המלכים עומדים מפניהם, שנאמר: מלכים יראו וקמו, הכה אותו אנדריאנוס על לחייו.
א"ל: יש נותן רטיה אלא על המכה, מה עשה סנקתדרון?
עלה לגג ונפל ומת, ורוח הקדש צווחת: כן יאבדו כל אויביך ה'.
אמר לו אנדריאנוס לעקילס: למה עשית כן?
א"ל: שבקשתי ללמוד תורה.
אמר לו: היה לך ללמוד ולא למול.
א"ל אם אין אדם מל אין יכול ללמוד תורה, שנאמר: מגיד דבריו ליעקב - למי שהוא כיעקב, חקיו -זו התורה.
ומשפטיו - אלו הדינים, שנאמר: שם שם לו חק ומשפט.