ילקוט שמעוני, תהלים פרק קמח


המשך סימן תתפח
הללו את ה' מן השמים -
(כתוב ברמז תפ"ד וברמז של"ט וברמז תרנ"ח וברמז תרפ"ח):

רוח סערה עושה דברו -
(כתוב ברמז תקמ"ג, ולעיל בפסוק ימטר על רשעים, ובפסוק כי לא אל חפה רשע אתה).

לבני ישראל עם קרובו -
אמר להם הקב"ה לישראל:
בני, אם יהיו דברי תורה קרובים לכם, שנאמר: כי קרוב אליך הדבר מאד אף אני קורא אתכם קרובי, שנאמר: לבני ישראל עם קרובו הללויה.

לבני ישראל עם קרובו -
כתיב: כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו.

ר' חנינא ורבי אושעיא:
איזו אומה כאומה זו שיודע אופיו של אלהיה?!
בנוהג שבעולם אדם יודע שיש לו דין לובש שחורים ומתעטף שחורים ומגדל זקנו ואינו חותך צפרניו, לפי שאינו יודע היאך דינו יוצא, אבל ישראל אינן כן, אלא לובשים לבנים ומתעטפים לבנים ומגלחין שערם ומחתכין צפרניהם ואוכלין ושותין ושמחין בראש השנה, לפי שיודעים שהקב"ה עושה להם נסים, ומוציא דינם לכף זכות וקורע להם את גזר דינם.

הפרק הבא    הפרק הקודם