יענך ה' ביום צרה -
זה שאמר הכתוב: יקראני ואענהו עמו אנכי בצרה.
אמר הקב"ה: בשעה שמגעת צרה לישראל והם מבקשים אותי ויהיו משתפין כבודי עמהם, באותה שעה אני עונה אותם, שנאמר: יקראני ואענהו.

למה עמו אנכי בצרה?
אמר ר' יודן:
משל למה הדבר דומה?
לאשה עוברה שהיה לה כעס עם אמה ועלתה אמה למעלה ובשעת לידתה היתה צווחת מלמטה, והיתה אמה שומעת קולה מלמעלה, והיתה אף היא צווחת כנגדה והיו שכנותיה אומרות לה: מה טוביך וכי את יולדת עמה?!
אמרה להם: בתי יולדת בצער, אע"פ שהכעיסה לי איני יכולה לסבול צווחתה, אלא הריני צווחת עמה, לפי שצרת בתי שלי הוא.
כך כשחרב ביהמ"ק באה קול בכיה ויללה בכל העולם כלו, שנאמר: ויקרא ה' אלהים צבאות ביום ההוא וגו'.
אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה: רבש"ע, וכי יש לפניך דברים הללו והכתיב: הוד והדר לפניו עוז וחדוה במקומו.
א"ל: ביתי נחרב ובניי שלולין בקולרין ואיני מצר?!
לא כך כתבתי להם: עמו אנכי בצרה!
ועתה מה לי פה נאם ה' כי לקח עמי חנם.

אמר ר' אושעיא:
תשעה פסוקים במזמור הזה כנגד תשעה חדשים שהאשה מתעברת בהם.
ומהו אומר?
דעני חיתא הוא יענה יתכון.

אמר ר' שמעון בר אבא:
אתה מוצא י"ח מזמורים מראש הספר עד הפסוק הזה כנגד י"ח ברכות, כשאדם מתפלל י"ח ברכות, הן אומרים לו: תתענה צלותך, כך אחר י"ח מזמורים.
אמר לו לדוד: יענך ה' ביום צרה (בירמיה ברמז שיש אומרים:):

דבר אחר:
יענך ה' ביום צרה -
באיזה יום?
ביום שהכל מעידין בו שהוא צרה לעליונים ולתחתונים, יום שאפילו מלאכי השרת יראים ממנו.
מה כתיב?
שאלו נא וראו אם יולד זכר מדוע ראיתי כל גבר ידיו על חלציו ונהפכו כל פנים לירקון, ואין כל פנים אלא מלאכי השרת, שנאמר: וארבעה פנים לאחד.
ועבודת אלילים אומרים: כי גדול היום ההוא.
ישראל אומרים על ידי דוד: יענך ה' ביום צרה, צרה שהיא לעליונים ולתחתונים.
והקב"ה אומר לעבודת אלילים: בואו ורונו עם ישראל, שנאמר: קרבו רבכם אמר ה' הגישו עצומותיכם.
קומטמוריסין של בני עשו, והם אומרים: מי עושה קומטמוריסין של ישראל?
והוא אמר כביכול אני, שנאמר: אל ישראל הוא נותן עוז ותעצומות לעם ברוך אלהים.
ושרי עובדי אלילים באין ואומרים: רבש"ע, וכי יש לפניך משוא פנים?!
אם אלו עבודת אלילים אף אלו כו' (ברמז תתק"ז).

דבר אחר
יענך ה' ביום צרה -
משל למה הדבר דומה?
לאב ובן שהיו מהלכין בדרך נתיגע הבן אמר לאביו: אבא, היכן היא המדינה?
אמר לו: בני, סימן זה יהא בידך, אם ראית בית הקברות לפניך הרי המדינה קרובה לך.
כך הנביא אומר לישראל: אם ראית הצרות שיכסו אתכם מיד אתם נגאלים, שנאמר: יענך ה' ביום צרה.

ישגבך שם אלהי יעקב -
אלהי אברהם אלהי יצחק אין כתיב כאן, אלא אלהי יעקב.
ולמה?
משל לאשה עוברה שהיתה מקשה לילד.
א"ל: לית אנן ידעין מה נאמר, אלא מאן דעני לאמך בעדן קשותא הוא יעני יתיך.
אף כאן נאמר ביעקב: לאל העונה אותי ביום צרתי.
א"ל דוד לישראל: מי שענה לישראל אביכם בעת צרתו הוא יענה אתכם בעת צרתכם הוי, יענך ה' ביום צרה ישגבך שם אלהי יעקב.

אמר ר' אבין הלוי:
מכאן לבעל הקורה שנכנס בעוביה של קורה, שנאמר: ישגבך שם אלהי יעקב.

ישלח עזרך מקדש -
אמר רבי לוי:
כל טובות וברכות ונחמות (ברמז שצ"ב).

ומציון יסעדך -
ומציון מעשים שבך. וכל דבר צריך סיוע, עד אמר רבי ברכיה:
מעשה היה בעירנו ברוח אחד שהיה שרוי על המעין, בא רוח אחד להזדווג לו ובקש להוציאו משם, והיה שם איש חסיד ורבי יוסי איש ציתור שמו, נגלה לו אותו הרוח, אמר לו: רבי, הרי כמה שנים שאני נתון כאן בצהרים ובלילה, ולא הזקתי לבריה לא ביום ולא בלילה, והרוח הזה בא עלי ממקום אחד ומבקש להוציאני מכאן ולישב הוא ולהזיק את הבריות,
אמר לו: טלו מקליכם ומגלכם וצאו עליו בשעת צהרים.

ואיכא דאמרי:
עם מצמחי דיומא, ואמרו שלנו נוצח! והוא יברח.
עשו כך והבריחוהו.
אמרו: לא זזו משם עד שראו כטפת דם צף על המעין.
ומה אם דבר שלא נברא לסיוע צריך סיוע, בני אדם על אחת כמה וכמה!

יזכור כל מנחותיך -
אמר ר' חמא:
כל הקרבנות במלח, שנאמר: וכל קרבן מנחתך במלח תמלח, כאדם שהוא אומר לברייתא מלח פלן.

רבי תנחומא אומר:
כל מנחותיך -
זה גלגל, שילה, ונוב, וגבעון, ובית עולמים תרין.

ועולתך ידשנה סלה -
זה יצחק, שנתקרב על גבי מזבח לעולה.

יתן לך כלבבך -
מעשה ברבן גמליאל שהלך אצל חלפו בן קרויה.
אמר: לא אמר לו כך, אלא ימלא ה' כל משאלותיך זו תפלה, מה שאין מתפללין לכל אדם.
למה?
פעמים שיש בלב של אדם לגנוב או לעבור עבירה, או דבר שאינו ראוי לו, ויאמרו לו: יתן לך כללבך, אלא על ידי שהיה לבו שלם לפני בוראו, התפלל עליו כך.

ובשם אלהינו נדגול -
משל למה הדבר דומה?
לעשיר שהיה לו אוצר מלא יין, נכנס לבדקו ומצא אותו חומץ, בא לצאת מהאוצר ומצא שם חבית אחת מלא יין.
אמר: חבית זו עומדת עלי כמלוא אוצר!
כך ברא הקב"ה שבעים אומות ומכלם לא אהב אלא ישראל, שנאמר: הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה, ועשה אותם דגלים, שנאמר: איש על דגלו באותות, כדי שיהיו ניכרין בני ראובן לעצמן ובני שמעון לעצמן כמלאכי השרת.

וכן הוא אומר: ובשם אלהינו נדגול הביאני אל בית היין, יו"ד יו"ד עשרים, ן' חמשים, הרי שבעים ומכלן לא אהב אלא ישראל.
וכן הוא אומר: ששים המה מלכות וגו' אחת היא יונתי תמתי.

אמר רבי הונא:
בראשונה כל מי שהיה מראה איקונין של מלך באצבע, היה נהרג והתינוקות הולכים לבית הספר ומראין את האזכרות באצבע.
אמר הקב"ה: ודגלו עלי אהבה, וגודלו עלי אהבה.
לפי שראו ישראל את המלאכים במתן תורה עשוים דגלים דגלים, שנאמר: רכב אלהים רבותים, התחילו מתאוין לדגלים, לכן הוא אומר: ודגלו עלי אהבה.
וכן הוא אומר: ובשם אלהינו נדגול.
אמר הקב"ה: חייכם שאני עושה משאלותיכם, שנאמר: ימלא ה' כל משאלותיך.

דבר אחר
הביאני אל בית היין -
זה סיני, שנתנה התורה בו שנמשלה ביין, שנאמר: לכו לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי.

דבר אחר
ובשם אלהינו נדגול -
לפי שבעולם הזה כל אדם מכיר דגלו מתוך סימנין שלו, שנאמר: דגל מחנה ראובן, מדגלו היה מכיר בית אב שלו, מתוך בית אב שלו היה מכיר משפחתו, אבל לעתיד לבא אינו כן, אלא ובשם אלהינו נדגול.

ה' הושיעה המלך יעננו ביום קראנו -
המזמור הזה ראשו בענייה וסופו בענייה.
ראשו בענייה - יענך ה' ביום צרה.
וסופו בענייה - ה' הושיעה המלך יעננו ביום קראנו: