למנצח מזמור לדוד ה' בעזך ישמח מלך -
זה שאמר הכתוב: והיה ביום ההוא שרש ישי.

אמר רבי חנינא:
אין מלך המשיח בא אלא ליתן לאומות העולם שתי מצות, כגון: סוכה ולולב.
אבל ישראל כלם למדין תורה מן הקב"ה, שנאמר: וכל בניך למדי ה'.
ולמה?
בשביל אליו גוים ידרושו,
מהו והייתה מנוחתו כבוד?
שהוא נותן לו מן הכבוד של מעלה, שנאמר: ה' בעזך.

דבר אחר
אין עוז אלא תורה, שנאמר: ה' עוז לעמו יתן, ואין עוז אלא ארון, שנאמר: ויתן לשבי עוזו.

דבר אחר
אין עוז אלא מלכות, שנאמר: ויתן עוז למלכו.

דבר אחר
תאות לבו נתתה לו וארשת שפתיו בל מנעת -
רשות שבשפתיו.
אומר לו: מדינה פלונית מרדה בך!
והוא אומר: ילך מלאך המות ויחבל אותה, שנאמר: והכה ארץ בשבט פיו.

וארשת שפתיו -
כשהוא גוזר דבריו מתקיימין.

אמר רבא:
אימתי תאות לבו נתת לו?
בזמן שארשת שפתיו בל מנעת סלה.

רבא אמי:
כתיב: תאות לבו נתתה לו.
וכתיב: וארשת שפתיו בל מנעת סלה.

זכה - תאות לבו נתתה לו
לא זכה - וארשת שפתיו בל מנעת סלה.

תניא ר' אליעזר בן יעקב אומר:
כל מקום שנאמר: נצח סלה ועד אין לו הפסק לעולם ולעולמי עולמים.
נצח - דכתיב: כי לא לעולם אריב ולא לנצח אקצוף.
סלה - דכתיב: כאשר שמענו כן ראינו וגו' אלהים יכוננה עד עולם סלה.
ועד - דכתיב: ה' ימלוך לעולם ועד.

כי תקדמנו ברכות טוב -
רבי יהודה אומר:
ברכת משה שנקרא טוב, שנאמר: ותרא אותו כי טוב הוא.

רבי נחמיה אומר:
ברכת הקב"ה שנקרא טוב, שנאמר: טוב ה' לכל.

רבנן אמרין:
ברכת התורה שנקרא טוב, שנאמר: כי לקח טוב נתתי לכם.

חיים שאל ממך -
שלשה בני אדם אמרו להם שאלו וכו' (כתוב ברמז קע"ג לעיל במזמור למה רגשו ברמז תרכ"ב).

ומה שאל?
שיהיו ישראל חיים וקיימים ולעולם ולעולמי עולמים.

רבי ברכיה אומר:
אותם שירדו חיים שאולה, ואלו הם: קרח ועדתו שאל שיעלו.

גדול כבודו בישועתך הוד והדר תשוה עליו -
הוד של רב והוד של תלמיד, כענין שנאמר: ונתתה מהודך עליו מהודך ולא כל הודך.

והיכן נתן?
ליהושע.

רבי הונא בשם רבי לוי אומר:
בירדן נתן לו.
במשה כתיב: ויראו מגשת אליו.
ביהושע כתיב: וייראו אותו כאשר יראו את משה.

כי תשיתהו ברכות לעד -
והתברכו בו גויים.

תחדהו (בשמך) [בשמחה] את פניך -
ר' ברכיה בשם ר' שמואל אמר:
כתוב אחד אומר: עד עתיק יומין מטא וקדמוהי הקרבוהי.
וכתוב אחד אומר: והקרבתיו ונגש אלי.
הא כיצד?
המלאכים מכניסין אותו עד מחיצתו והקב"ה פושט לו ידו ומקרב אותו אצלו.

תמצא ידך לכל אויביך -
רבי לוי אומר:
תהא ידך מצויה להם ליפרע מהם:

תשיתמו כתנור אש -
רבנן אמרין:
יש גיהינום לעתיד לבא, שנאמר: נאם ה' אשר אור לו בציון וגו'.