לדוד אליך ה' נפשי אשא -
זה שאמר הכתוב:ביומו תתן שכרו,
א"ל הקב"ה לדוד :דוד, למה אתה נושא את נפשך אלי?
א"ל: מפני שאני כשכיר בעולמך, שנאמר: כעבד ישאף צל וכשכיר יקוה פעלו.
וכתיב בתורתך: ביומו תתן שכרו.
וכתיב: ואליו הוא נושא את נפשו, לכך אליך ה' נפשי אשא.
בנוהג שבעולם פועל שעושה מלאכה עם בעל הבית והוא מבקש שכרו ממנו, והקב"ה אומר לו: לא תבוא עליו השמש ואליו הוא נושא את נפשו, אנו שנפשנו תלויה בו על אחת כמה וכמה.

דבר אחר:
אליך ה' נפשי אשא -
זה דורו של שמד, שנתמשכנו על קדושת השם, כענין שנאמר: כי תשה ברעך משאת מאומה.

דבר אחר:
אליך ה' נפשי אשא -
זה שאמר הכתוב: בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי.
בנוהג שבעולם אדם מפקידין אצלו פקדונות, הוא מחליף את של זה בזה, אבל הקב"ה אינו כן, שמא עמד אחד שחרית ובקש נפשו ולא מצאה, או שמא מצא נפשו ביד אחר, אלא וה' אלהים אמת.

אמר ר' אלכסנדרי:
בשר ודם מפקידין בידו חדשים והוא מחזירן בלויין ושחוקין, והקב"ה מפקידין בידו בלויין ושחוקין והוא מחזירן חדשים.
תדע לך שכן הפועל הזה עושה מלאכה כל היום ונפשו יגעה עליו ושחוקה, ושחרית היא חוזרת לגופו בריה חדשה, שנאמר: חדשים לבקרים.

רבי סימון בשם רבי שמעון:
ממה שאתה מחדשנו לבקרים, אנו יודעין שרבה אמונתך לתחיית המתים.
בזמן שבית המקדש קיים, אדם חוטא ונושא קרבן ומתכפר לו, עכשו שאין אנו נושאין קרבן, הרי נפשנו נשואה לך, אין לנו להתלות אלא על רחמיך, הוי: אליך ה' נפשי אשא.

ר' יהודה אומר:
אף הקב"ה מוותר לנו סליחה הרבה משלו, ואל אלהינו כי ירבה לסלוח.

אלהי בך בטחתי -
אמר ר' יצחק:
בך בטחתי -
בך כ"ב אותיות.
מעשה היה בקסרין והיה שם איש גדול והיה לו שם במדינה, והיה שם איש אחר, והיו שומרי המדינה עוברים, מצאו אכסנאי אחד תפשוהו.
א"ל: הניחוני בן ביתו של מלך אני.
כיון ששמעו כן, הניחוהו ושמרוהו עד הבקר.
בבקר הביאוהו אצלו.
א"ל: בן ביתך מצאנו אמש.
א"ל: בני, אתה מכיר אותי?
א"ל: לאו.
א"ל: והיאך אתה בן ביתי?
א"ל: בבקשה ממך איני בן ביתך, אלא בך בטחתי, שאלמלא אמרתי כך, היו מכין אותי.
א"ל: בשביל שבטח בי הניחוהו.
כך דוד אמר: אלהי בך בטחתי, בשביל שבטחתי בך אל יעלצו אויבי לי ולא אני לעצמי כל כך, אלא גם כל קויך לא יבושו.

רבי פנחס בשם רבי אלכסנדרי:
אמר דוד לפני הקב"ה: רבש"ע, בשעה שאני עומד בתפלה לפניך, אל תהי תפלתי מאוסה לפניך, מפני שעיניהם של ישראל תלויות בי, ועיני תלויות בך, אם שמעת תפלתי כאלו שמעת תפלתם. וכן אתה מוצא בתענית צבור, בשעה שהצבור מתענין ש"ץ יורד לפני התבה עיניהם של צבור תלויות בו, והוא עיניו תלויות להקב"ה, והוא שומע תפלתם, לכך אמר דוד: גם כל קויך לא יבשו.

ומי יבשו?
הבוגדים ריקם.

דרכיך ה' הודיעני -
ר' ברכיה בשם ר' יוחנן:
משל לרופא שהיה לו תלמיד ולמד לו כל מיני רפואות חוץ ממכה פלונית.
א"ל: רבי, כל רפואותיך גלית לי חוץ ממכה פלונית, בבקשה ממך גלה אותה לי.
כך אמר משה לפני הקב"ה: הודיעני נא את דרכך והודיעו, שנאמר: יודיע דרכיו למשה.

דבר אחר:
דרכיך ה' הודיעני -
הודיעני נא את דרכיך, באי זה מדה אתה מתנהג עם עובדי אלילים!

הדריכני באמתך ולמדני וגו' אותך קויתי כל היום -
וכי אפשר לו לאדם להתפלל כל היום?
אלא לפי שהעולם הזה יום הוא לעובדי אלילים ולילה לישראל, לכך נאמר: אותך קויתי כל היום.

זכור רחמיך ה' וחסדיך -
לא מן הדין אלא כי מעולם המה.

אמר רבי הושעיא בר נחמיה:
התנהג חסדים שהתנהגת בהם עם אדם הראשון, שכך אמרת לו: כי ביום אכלך ממנו מות תמות ואלולא שנתת לו יום אחד משלך שהוא אלף שנים, היאך הוא יכול להעמיד תולדות?! שנאמר: והאדם והאדם ידע את חוה אשתו:

חטאת נעורי ופשעי אל תזכור -
אמר ר' יודן:
אמר דוד: רבש"ע, יהיו חטאי ופשעי כחטאת נעורי, מה חטאת נעורי אין בהם ממש אף פשעי לא יהיו בהם ממש.

כחסדך זכר לי אתה -
אמר ר' אלעזר:
משל למה הדבר דומה?
למלך שעשה סעוודה גדולה ואמר לאפטרון שלו: זמן לי בני אדם תגרים ואל תזמן לי בעלי מלאכה.
א"ל: אדוני המלך, סעודתך גדולה היא ואין מספיקין לה התגרים, אלא עם בעלי מלאכה.
כך אמר דוד: כחסדך זכר לי אתה למען טובך ה' שנאמר: טוב ה' לכל.

רבי יוסי בר' חנינא אמר:
למלך שעשה סעודה וזמן את האורחים, הגיעו ארבע שעות ולא באו, חמישית וששית ולא באו, לעת ערב התחילו האורחים ממשמשין ובאים.
אמר להם: טובה גדולה אני צריך להחזיק לכם. שאלמלא אתם כל הסעודה שתקנתי לכם לכלבים הייתי משליכה.
כך אמר הקב"ה לישראל: טובה גדולה אני מחזיק לכם, שבשבילכם בראתי את עולמי, שאלמלא אתם כל אותה טובה שהתקנתי לעתיד לבא, למי הייתי נותנה?!

טוב וישר ה' על כן יורה חטאים בדרך -
רבי אליעזר בן יעקב אומר:
מקלט היה כתוב בפרשת דרכים כדי שיכיר הרוצח ויפנה לשם.

אמר רב הונא:
מאי קראה?
תכין לך הדרך, עשה הכנה לדרך.

רבי חמא בר חנינא פתח ליה פתחא להדא פרשתא מהכא: טוב וישר ה' על כן יורה חטאים בדרך, אם לחטאים מורה כל שכן לצדיקים.
וכן מצינו בפרעה, שאמר ליה: שלח העז את מקנך.

דבר אחר:
טוב וישר ה' -
למה טוב?
שהוא ישר.

ולמה ישר?
שהוא טוב.

שאלו לחכמה חוטא מה עונשו?
א"ל: חטאים תרדף רעה.

שאלו לנבואה חוטא מה עונשו?
א"ל: הנפש החוטאת היא תמות.

שאלו לתורה חוטא מה עונשו?
א"ל: יביא אשם ויתכפר לו.

שאלו להקב"ה חוטא מה עונשו?
א"ל: יעשה תשובה ויתכפר לו, הה"ד: טוב וישר ה' על כן יורה חטאים בדרך, שהוא מורה לחטאים דרך שיעשו תשובה.

דבר אחר:
שנתן לרצחנין ערי מקלט.

רבי אבין בשם רבי יעקב אמר:
על כל מיל ומיל היה עומד בורגן, ועל כל בורגן ובורגן, היה עומד ציון, והיתה ידו של ציון עקומה והיה מראה להם להיכן הוא עיר מקלט, הוי: על כן יורה חטאים בדרך.

כל ארחות ה' חסד ואמת -
יכול לכל?
תלמוד לומר: לנוצרי בריתו ועדותיו.

דבר אחר:
כל ארחות ה' חסד ואמת -
בשעה שאמר משה לישראל: אחרי ה' אלהיכם תלכו.
א"ל: משה רבינו, מי יוכל להלוך בדרכיו של הקב"ה, דכתיב: ה' בסופה ובשערה דרכו.
וכתיב: אלהים בים דרכך.
וכתיב: כי הנה ה' באש יבא.
א"ל: אני אומר לכם דרכיו של הקב"ה, כל ארחות ה' חסד ואמת.

חסד -
זו גמילות חסדים.

אמת -
זו תורה.

ולמי נתן אותה?
לנוצרי בריתו ועדותיו.

אמר רבי שמלאי:
התורה תחלתה חסד,
ואמצעיתה חסד,
וסופה חסד.

מצינו שהקב"ה גומל חסד ומקשט כלות, דכתיב: ויבן ה' אלהים את הצלע, מלמד שקשטה וקלעה לחוה והביאה לאדם.
מבקר חולים - דכתיב: וירא אליו ה'.
וקובר מתים - שנאמר: ויקבור אותו בגי:

מי זה האיש?
זה אברהם, שנאמר: ועתה השב אשת האיש וגו',

ירא ה' -
שנאמר: כי ירא אלהים אתה.

יורנו בדרך יבחר -
שהראהו דרך טובה להכיר את בוראו, שנאמר: התהלך לפני והיה תמים.

נפשו בטוב תלין -
בקבר.

וזרעו יירש ארץ -
שנאמר: לזרעך אתן את הארץ וגו'.

דבר אחר:
מי זה האיש ירא ה' -
זה יוסף, דכתיב: וימצאהו איש.
וכתיב: את האלהים אני ירא.

יורנו בדרך יבחר -
שלא חטא עם אשת אדניו.

נפשו בטוב תלין -
בקבר.

וזרעו יירש ארץ -
גם בני מכיר בן מנשה.

דבר אחר:
מי זה האיש -
זה שבטו של לוי, שנאמר: איש חסידך.

ירא ה' -
ואתנם לו מורא וייראני.

יורנו בדרך יבחר -
שהורהו בדרך טובה שלא נשתתף במעשה העגל, שנאמר: מי לה' אלי וגו'.

נפשו בטוב תלין -
בקבר,

וזרעו יירש ארץ-
והיתה לו ולזרעו אחריו.

למען שמך ה' -
וסלחת לעוני כי רב הוא.

אמר דוד: ונקיתי מפשע רב, רבש"ע, את הוא אלהא רבא ואנא חייב חובי רברבין, יאי לאלהא רבא דשרי ושביק לחובין רברבין למען שמך ה' וסלחת לעוני כי רב הוא.

סוד ה' ליראיו,-
אי זו היא סוד ה'?
זה המילה שלא גילה אותם מאדם ועד עשרים דור, עד שעמד אברהם ונתנה לו.
א"ל הקב"ה: אם אתה תמול - תטול.

סוד ה' ליראיו -
מהו סוד?
ס' ששים,
ו' ששה,
ד' ארבעה
הרי שבעים.
שבעים נפש אני מעמיד ממך בזכות המילה, שנאמר: בשבעים נפש ירדו אבותיך מצרימה, ואעמיד להם שבעים זקנים, שנאמר: אספה לי שבעים איש, ואעמיד מהם משה, שהוא הוגה בתורה בשבעים לשון, שנאמר: הואיל משה באר את התורה בזכות המילה, לכך נאמר: סוד ה' ליראיו.

דבר אחר:
סוד ה' ליראיו -
בתחלה היה סודו ליראיו ולבסוף לישרים, שנאמר: ואת ישרים סודו.
ואחר כך לנביאים, שנאמר: כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים.
אמר הקב"ה: אברהם הוא נביא, שנאמר: ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא ואיני מגלה לו בתמיה?! וה' אמר המכסה אני מאברהם סוד ה' וכו'.

פנה אלי וחנני כי יחיד ועני אני -
וכי יחיד היה דוד, והלא כתיב: אצם הששי דויד השביעי?!
וכי עני היה דוד, והלא כתיב: והנה בעניי הכינותי וגו'?!
אלא אמר דוד לפני הקב"ה: לפי ששמתני למלך על בניך ועיניהם תלויות בי, ואני יחיד כנגדם וכלם צריכין לי, ואני עני כנגדך ועיניהם תלויות בך שהם בניך, לפיכך כי יחיד ועני אני.

ראה אויבי כי רבו -
אם עשו שונא ליעקב, שנטל ממנו הבכורה.
לטבריים מה עשה?
לגונתיים מה עשה?