ילקוט שמעוני, תהלים פרק כט
מזמור לדוד הבו לה' בני אלים -
זה שאמר הכתוב:
והושעתי לצאני ולא תהיינה עוד לבז.
ומה עושה לה שלא יהיה עוד לבז?
דוד עבדי ירעה אותה, שנאמר:
והקימותי עליהם רועה את עבדי דוד.
א"ל דוד: אתה מושעי ואתה רועה.
וכן הוא אומר:
הושיעה את עמך וגו'.
א"ל הקב"ה: אני מעכב אותה, שאתה אומר לי
הושיעה את עמך?!
הבו לה' בני אלים בניהם של אותן שנשחטין כאילים.
אברהם אמר: אני שוחט ויצחק אמר: אני נשחט.
דבר אחר
הבו לה' בני אלים -
בני אלמים בני חרשים, בנים שיש להם מה להשיב למקום ואינם משיבים.
וכן ישעיה אמר:
מי עור כי אם עבדי וחרש כמלאכי אשלח.
וכן אברהם אמר:
ויקרא את שם המקום ההוא ה' יראה.
מהו ה' יראה?
א"ל: ראה מה שהיה להשיבך ולא השבתי אלא החרשתי.
א"ל הקב"ה:
מה היה לך להשיב?
א"ל: אתמול אמרת לי:
כי ביצחק יקרא לך זרע ועכשיו אתה אומר לי:
קח נא את בנך, כשם שהיה לי להשיבך ולא השבתי אלא החרשתי, כך כשיבאו בני לידי עבירות תזכור להם זו השעה, לכך נאמר:
הבו לה' בני אלים וגו' הבו לה' כבוד שמו, כשם שאמר משה:
כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלהינו.
שנו רבותינו:
מנין שאומרים אבות?
ת"ל:
הבו לה' בני אלים.
מנין שאומרים גבורות?
ת"ל"
[הבו לה' כבוד ועוז.
ומנין שאומרים קדושות?
תלמוד לומר]:
הבו לה' כבוד שמו.
הני י"ח כנגד מי?
כנגד יח אזכרות שאמר דוד בספר תהלים:
בהבו לה' בני אלים.
ורב יוסף אמר:
כנגד י"ח אזכרות שבק"ש.
ר' יהושע בן לוי אמר:
כנגד י"ח חוליות שבשדרה.
הני תמני סרי תשע סרי הויין?
אמר רבא:
ברכת אפיקורסים ביבנה תקנוה.
כנגד מי תקנוה?
להלל:
כנגד
אל הכבוד הרעים.
לרב יוסף:
כנגד אחד שבק"ש.
לרבי יהושע בן לוי:
כנגד חוליא קטנה שבשדרה.
קול ה' על המים -
שנו רבותינו:
לא ישתה אדם מים בלילי שבתות ובלילי רביעית ואם שתה דמו בראשו.
מאי סכנתיה?
רוח רעה.
אי צחי מאי תקנתיה?
לימא שבעה קולות שאמר דוד בספר תהלים והדר נשתי.
קול ה' על המים וגו' קול ה' בכח קול ה' בהדר וגו'. קול ה' בכח בכחן של כל אחד וגו' קול ה' בכח קול ה' בהדר וגו'.
קול ה' בכח -
בכחן של כל אחד ואחד, המעוברות לפי כחן כו'.
אתה מונה שבע אזכרות, מכאן סמכו לשבע ברכות שמתפללין בשבת.
דבר אחר:
כנגד שבעה קולות שאמר דוד על המים.
דבר אחר:
כנגד שבעה קולות שבמתן תורה ויהי דוד על המים.
דבר אחר:
כנגד שבעה קולות שבמתן תורה:
ויהי קולות וברקים,
וקול שופר,
ויהי קול השופר,
והאלהים יעננו בקול,
וכל העם רואים את הקולות,
ואת קול השופר,
ויענו כל העם קול אחד.
וכן דוד הוא אומר:
שבע ביום הללתיך.
זהו שאמר הכתוב:
לא מראש בסתר דברתי,
אמר ר' אמי:
אמר הקב"ה: בתחלה לא נתתיה לא במקום חשך ולא במקום הסתר ולא במקום אפלה, אלא במדבר נתנה תורה לישראל, בפרהסיא, במקום הפקר, שאילו נתנה תורה בארץ ישראל, היו אומרים אומות העולם: אין להם חלק בה! לפיכך נתנם במקום הפקר במדבר בפרהסיא, לומר לך: כל הרוצה לקבל יבא ויקבל.
יכול נתנה בלילה?
ת"ל:
ויהי ביום השלישי בהיות הבקר.
יכול נתנה בשתיקה?
ת"ל:
ויהי קולות וברקים.
יכול לא היו שומעין את הקול?
ת"ל:
קול ה' בכח קול ה' בהדר קול ה' שובר ארזים וגו' קול ה' חוצב להבות אש וגו' קול ה' יחולל אילות וגו' ה' למבול ישב ובהיכלו כלו אומר כבוד, כשנתן הקב"ה תורה לישראל היה קולו הולך מסוף העולם ועד סופו וכל מלכי העולם אחזתן רעדה בהיכליהן.
נתקבצו אצל בלעם א"ל:
מה קול ההמון הזה ששמענו, שמא מביא מבול לעולם?
שנאמר:
ה' למבול ישב וישב ה' מלך לעולם.
א"ל: כבר נשבע הקב"ה שלא יביא מבול לעולם, שנאמר:
כי מי נח זאת לי אשר נשבעתי. אמרו לו: שמא מבול של מים אינו מביא, אבל מבול של אש מביא, שנאמר:
ה' באש נשפט. א"ל: כבר נשבע הקב"ה, שאינו מביא מבול כל עיקר, שנאמר:
ולא יהיה עוד (המים) מבול לשחת וגו' (כל בשר), אלא חמדה טובה יש לו בבית גנזיו, שגנוזה אצלו תתקע"ד דורות קודם שנברא העולם ונותנה לעמו, שנאמר:
ה' עוז לעמו יתן.
ענו כלם ואמרו:
ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום:
שלום בכניסתך,
שלום ביציאתך,
שלום עם כל אדם.
רבי חנינא סגן הכהנים אומר:
שלום בביתך.
רבי נתן אומר:
זה שלום מלכות בית דוד, שנאמר:
למרבה המשרה ולשלום אין קץ.
רבי אומר:
זה שלום תורה, שנאמר:
ה' עוז לעמו יתן.
גדול השלום ששינה שכינה מפני השלום,
שנאמר:
ואני זקנתי.
גדול השלום
ששמו שנכתב בקדושה נמחה על המים,
בשביל להטיל שלום בין איש לאשתו.
רבי אליעזר אומר:
גדול השלום שלא נטעו כל הנביאים בפי הבריות אלא שלום.
רבי שמוען בן חלפתא אומר:
גדול השלום שאין כלי מקבל ברכה אלא השלום,
שנאמר:
ה' יברך את עמו בשלום.
ר' אלעזר הקפר אומר:
גדול השלום שאין חותם כל הברכות אלא השלום.
שנאמר:
יברכך ה' וישמרך עד וישם לך שלום.
רבי אלעזר בנו אומר:
גדול השלום שאפילו ישראל עובדים עבודת אלילים ושלום ביניהן, אין השטן נוגע בהם, שנאמר:
חבור עצבים אפרים הנח לו.
אבל משנחלקו מה נאמר?
חלק לבם עתה יאשמו.
גדול השלום שאפילו בשעת מלחמה צריכין שלום,
שנאמר:
כי תקרב אל עיר להלחם עליה וקראת אליה לשלום.
ואשלח מלאכים ממדבר קדמות דברי שלום,
וישלח יפתח מלאכים
מה כתיב שם?
ועתה השיבה אתהן בשלום.
גדול השלום שאפילו מתים צריכין שלום,
שנאמר
: ואתה תבא אל אבותיך בשלום.
גדול השלום שניתן לעושי תשובה,
שנאמר:
שלום שלום לרחוק ולקרוב.
גדול השלום שניתן בחלקו של צדיקים,
שנאמר:
יבא שלום ינוחו על משכבותם.
גדול השלום שניתן ללומדי תורה,
נאמר:
וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך.
גדול השלום שניתן לאוהבי תורה,
שנאמר:
שלום רב לאוהבי תורתך.
גדול השלום שניתן לענוים,
שנאמר:
וענוים יירשו ארץ והתענגו על רוב שלום.
גדול השלום שניתן לעושי צדקה
שנאמר:
והיה מעשה הצדקה שלום.
גדול השלום ששמו של הקב"ה נקרא שלום,
שנאמר:
ויקרא לו ה' שלום.
גדול השלום ששקול כנגד כל מעשה בראשית,
שנאמר:
יוצר אור ובורא חשך עושה שלום.
והלא דברים ק"ו, ומה במקום שאין איבה ושנאה צריכין שלום, ק"ו למי שיש בו כל המדות הללו.
רבי חזקיה אמר:
גדול השלום שבכל המצות כתיב:
כי תראה, כי תפגע, כי יקרא, אם באה מצוה לידך אתה זקוק לעשותה ואם לאו אי אתה זקוק לעשותה, ברם הכא:
בקש שלום ורדפהו.
בקשהו ממקומך,
ורדפהו במקום אחר.
בר קפרא אמר:
גדול השלום שדבר הכתוב לשון בדוי בנביאים, כדי להטיל שלום בין איש לאשתו.
שנאמר:
הנה נא את עקרה ולא והרית וילדת בן, אבל למנוח לא אמר כן, אלא
מכל אשר אמרתי אל האשה תשמר מכל מקום צריכה שמור.
אמר רבן שמעון בן גמליאל:
גדול השלום שדבר הכתוב לשון בדוי בתורה, כדי להטיל שלום בין יוסף לאחיו,
הה"ד:
כה תאמרו ליוסף אנא שא נא וגו' ולא מצינו דפקיד כלם.
אמר רבי שמעון בן חלפתא:
גדול השלום כשברא הקב"ה את עולמו, עשה שלום בין עליונים לתחתונים:
ביום ראשון ברא מן עליונים ומן התחתונים, שנאמר:
בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ.
ביום שני הרקיע מן עליונים.
ביום שלישי יקוו המים מן התחתונים.
ביום רביעי יהי מאורות בעליונים.
ביום חמישי ישרצו המים בתחתונים.
בששי ברא את האדם גוף מן התחתונים ונשמה מן העליונים, אין לי אלא בעה"ז,
בעה"ב מנין?
ת"ל:
הנני נוטה אליה כנהר שלום.
רבנין אמרין:
גדול השלום שכשמלך המשיח בא אינו פותח אלא בשלום, שנאמר:
מה נאוו על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום: