מזמור לדוד בך ה' חסיתי אל אבושה לעולם -
אתה מוצא שכל מי שבוטח בהקב"ה הוא מצילו, שנאמר: יבטח בשם ה' וישען באלהיו,
תדע לך שכן הוא, חנניה מישאל ועזריה שבטחו בו הציל אותם.
וכן אתה מוצא בדניאל שהצילו מן הבור.

אמר דוד: הואיל וכן הוא, שכל מי שבוטח בך אתה מצילו: בך ה' חסיתי.
וכן הוא אומר: ישראל נושע בה' תשועת עולמים לא תבושו ולא תכלמו, אף בך ה' חסיתי אל אבושה.

אמר ר' יוחנן:
לעתיד לבא הקב"ה מביא כל אומה ואומה ואלהיה עמה, וכל אומה ואומה תהא קוראה באלהיה ואין עונה אותם, וכיון שרואים שאין באלהיהם ממש, כמו שנאמר: יזעק אליו ולא יענה, הולכים להקב"ה, מיד הוא דן אותם וטורדן לגיהינום, ומתביישין ומתרעמים לפני הקב"ה ומחזירן וקורא אילוגין שלהם, והוא מחזירן שוב לגיהינום, לכך כתיב שני פעמים: יבשו ויבהלו מאד כל אויבי ישבו יבשו רגע.
כיון שראה דוד שכך היא הבושה קשה, התחיל להתפלל עליה: בך ה' חסיתי אל אבושה.

אמר ר' יהושע בן לוי:
אלולא לא נתן ספר יחזקאל, אלא שכתוב בו למען תזכרי ובושת ולא יהיה לך פתחון פה די, כיון שראה דוד שכך היא הבושה קשה, התחיל להתפלל עליה: בך ה' חסיתי אל אבושה לעולם. זה שאמר הכתוב: יבשו כל עובדי פסל.

אמר ר' יוחנן:
עתיד הקב"ה ליתן ממש באלילים והיא באה ומשתחוה להקב"ה והיא מביישה לעובדיה.

אמר ר' פנחס:
עתיד הקב"ה למלא פה האלילים להיות מרקקת בפני כל עובדיה, ואומרת להם: הנחתם לחי העולמים שברא שמים וארץ והשתחויתם למי שנאמר בהם: פה להם ולא ידברו?!

אמר ר' יוחנן:
כשבא הקב"ה לסיני נתן כח בע"א והשתחוה לו.

אמר ר' תחליפא:
וכתוב מסייעא לרבי יוחנן דאמר: השתחוו לו כל אלהים והשתחוו אין כתיב כאן אלא השתחוו כבר השתחוו לו כל אלהים.

רבי יודן ורבי נחמיה אמרו:
מה הע"א עשוים פרקים פרקים, כך עובדיה עשוים פרקים פרקים.
ראה מה כתיב?
וזאת תהיה המגפה אשר יגוף ה' וגו'.

ורבנן אמרין:
מה הע"א נתכת באור אף עובדיה התכים באור.
אמר דוד: אל אבושה כי קראתיך.
ושל מי הבושה?
של רשעים יבשו רשעים ידמו לשאול.

בידך אפקיד רוחי וגו' -
(לעיל ברמז תש"ב):

כשל בעוני כחי -
שלשה דברים מכחישין כחו של אדם:
פחד,
דרך,
ועון.

פחד דכתיב: לבי סחרחר עזבני כחי.
דרך דכתיב: ענה בדרך כחי.
עון דכתיב: כשל בעוני כחי.

תאלמנה שפתי שקר -
אמר רב יהודה אמר רב:
כל מי שיש לו מעות ומלוה אותם בלא עדים, עובר משום: ולפני עור לא תתן מכשול.

ריש לקיש אמר:
גורם קללה לעצמו, שנאמר: תאלמנה שפתי שקר.

דבר אחר:
תאלמנה שפתי שקר -
אמר רב הונא משום בר קפרא:
יתפרכן יתחדשן ישתתקן.
יתפרכן, כמה דאת אמר: והנה אנחנו מאלמים אלומים וגו',
יתחדשן כמה דאת אמר: או מי ישום אלם,
ישתתקן, כמשמעו.

הדוברות על צדיק עתק -
על צדיק חי העולמים, דברים שהעתיק מבריותיו.

בגאוה -
בשביל להתגאות ולומר אני דורש במעשה בראשית.

ובוז -
מבזה על כבודי.

אמר רבי יוסי בר חנינא:
המתכבד בקלונו של חברו אין לו חלק לעולם הבא, בכבודו של הקב"ה על אחת כמה וכמה.
מה כתיב אחריו?
מה רב טובך אשר צפנת ליראיך - אל יהי לו, במה רב טובך.
בנוהג שבעולם מלך בשר ודם בונה פלטין במקום הביבין, במקום האשפה, במקום הסריות, כל מי שהוא בא לומר פלטין זה בנוי, במקום הביבין במקום האשפה במקום הסריות אינו פוגם, כך כל מי שבא לומר העולם הזה נברא מתוך תהו ובהו אינו פוגם.

רב הונא בשם בר קפרא אמר:
אלולא שהדבר כתוב אי אפשר לאמרו בראשית ברא אלהים מן הן, והארץ היתה תהו ובהו וחשך:

מה רב טובך -
רבי פנחס בשם רבי אושעיא אמר:
אע"ג דכתיב: כי בו שבת מכל מלאכתו, ממלאכת עולמו שבת ולא ממלאכת הרשעים ולא ממלאכת הצדיקים, אלא פועל עם אלו ופועל עם אלו, מראה לאלו מעין דגמטורין שלהם ומראה לאלו מעין דגמטורין שלהם.

ומנין שפורענותן של רשעים קרויה מלאכה?
שנאמר: פתח ה' את אוצרו ויוצא את כלי זעמו כי מלאכה היא לה'.

ומנין שמתן שכרן של צדיקים קרויה מלאכה?
שנאמר: מה רב טובך אשר צפנת ליראיך פעלת לחוסים בך.

אמרי ליה רבנן לרב אשי:
קא מקיים רבינא כל דאמרי רבנן.
שלח ליה בהדי פניא דמעלי שבתא, נשדר לי מר זוזי דאתרמי לי קטינא דארעא למזבן.
שלח ליה: ליתי מר סהדי וניכתוב שטרא.
שלח ליה: אפילו אנא נמי?
שלח ליה: כל שכן מר דטריד בגירסיה ומשתלי וגורם קללה לעצמו.

תנו רבנן:
שלשה צועקין ואינם נענין:
מי שיש לו מעות ומלוה אותם שלא בעדים,
והקונה אדון לעצמו,
ומי שאשתו מושלת עליו.

קונה אדון לעצמו מאי היא?
איכא דאמרי:
תולה מעותיו בנכרי.

ואיכא דאמרי:
הכותב נכסיו לבנו בחייו.

ואיכא דאמרי:
דביש ליה בהאי מתא ולא אזיל למתא אחריתי.

מה רב טובך -
משל לאדם שמסר בנו לפדגוג אחד והיה מחזרו ומראה אותו ואומר לו: כל האילנות הללו שלך הם, כל הגפנים הללו שלך הם, כל הזיתים הללו שלך הם, כשיגע להראותו, א"ל: איני יודע מה אומר לך, אשריך מה מתוקן לך.
כך כשנקבצו ישראל אצל משה, ואמרו לו: רבנו משה, אמור לנו מה טובה עתיד הקב"ה ליתן לנו לעתיד לבא?
אמר להם: איני יודע, מה אומר לכם: אשריך ישראל מי כמוך, אשריכם ישראל מה מתוקן לכם לעתיד לבא.

אמר רב דימי דמן חיפה:
שלש מאות ועשרה עולמות יש לכל צדיק וצדיק, שנאמר: להנחיל אוהבי יש.

אמר ר' יצחק בר מריון:
חרבו של הקב"ה י"ו פנים, שנאמר: התאחדי הימיני השימי השמילי אנא פניך מועדות.
ומה אם מדת פורענות מעוטה יש לה י"ו פנים, מדה טובה על אחת כמה וכמה.

אשר צפנת ליראיך -
אמר רבי יודן בשם רבי אליעזר:
לשני בני אדם גלה הקב"ה את הקץ:
ליעקב,
ולדניאל.

ליעקב מנין?
שנאמר: ויקרא יעקב אל בניו וגו' ואחר כך העלימו ממנו.
מה כתיב אחריו?
ראובן בכורי אתה.

וכן בדניאל, שנאמר: ובאתי להבינך את אשר יקרה לעמך באחרית הימים, כיון שבא לגלות את הקץ, מהו אומר לו?
ואתה דניאל סתום הדברים וחתום.

אמר ר' אבא בר כהנא:
אמר הקב"ה לישראל: אתם צפנתם לי תורה ומצות בעולם הזה, בלבי צפנתי אמרתך, אני צופן לכם מאות הטוב המתוקן לצדיקים לעתיד לבא.

מה רב טובך -
אמר רבי אבא בר' יודן:
אמר הקב"ה: אתם לפי כחכם ואני לפי כחי.

אהבו את ה' כל חסידיו אמונים נוצר ה' -
אלו שהן אומרים: אמן באמונה, אומר: מחיה המתים ועדיין לא ראו, אלא לפי שעה ומאמינים שאני מחיה מתים, אומר: גאל ישראל, ועד עכשו לא נגאלו, אלא לפי שעה וחזרו ונשתעבדו והם מאמינים שאני עתיד לגאול אותם, הוי אמונים נוצר ה' (ברמז תקי"ט):

שנאתי השומרים הבלי שוא -
גן עדן אמר: אני שנאתי השומרים הבלי שוא.
למי אני מחבב?
למי שהוא משמר פקודיך.

גיהינום אמר: אהבתי השומרים הבלי שוא.
למי אני שונא?
למי שהוא משמר פקודיך,
לעלוקה שתי בנות הב הב.
גן עדן אמר: תן לי משלי.
גיהינום אמר: תן לי משלי (חזקו ויאמץ לבבכם כל המיחלים לה').