למנצח לדוד מזמור קוה קויתי ה' ויט אלי -
זה שאמר הכתוב: ואמר ביום ההוא הנה אלהינו זה קוינו לו ויושיענו אין ביד ישראל, אלא הקיווי כדאי הן לגאולה בשכר הקיווי.
וכן הוא אומר: טוב ה' לקויו.
ואומר: שובו לבצרון אסירי התקוה.

שמא תאמר עבר קציר כלה קיץ ואנחנו לא נושענו?
תלמוד לומר: קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה' קויתם ולא נושעתם קוו ושובו וקוו.

ואם תאמר עד מתי נקוה?
כתיב: יחל ישראל אל ה' מעתה ועד עולם.
ואומר: חזקו ויאמץ לבבכם כל המיחלים לה'.
ומה כתיב אחריו:
לדוד משכיל אשרי נשוי פשע, דוד שקוה לי עניתיו.
אמר דוד: מתוך הקיווי ויט אלי וישמע שועתי.
וישמע אלהים את נאקתם.
ויעלני מבור שאון מטיט היון, מטיט של לבנים.

ויקם על סלע רגלי -
שנתן לי בזת מלכים ובזת הים.

ויתן בפי שיר חדש -
אז ישיר משה,

ויעלני מבור שאון -
וכי דוד ירד לבור?
אלא אמר: כבר הייתי בדרך שהולכת לבור ולא הניחני.

וכן הוא אומר: כי לא תעזוב נפשי לשאול וגו' ולא עוד, אלא הודיעני באיזה דרך אלך, שנאמר: תודיעני אורח חיים, ולא עוד, אלא העלני למרום.

וכן הוא אומר: ויקם על סלע רגלי, ואין סלע אלא בית המקדש.
וכן הוא אומר: הוא מרומים ישכון מצדות סלעים משגבו.
אמרו לו: מנין אנו יודעין שעושה עמך כך?
אמר להם: השירה שאני אומר, שנאמר: ויתן בפי שיר חדש.

וכי כל השירות ישנות?
אלא שנטלה הימני רוח הקדש והשיבה לי, שנאמר: השיבה לי ששון ישעך וגו'.

יראו רבים וייראו -
כל הרוצה לעשות תשובה יסתכל בדוד.

וכן הוא אומר: הן עד לאומים נתתיו מיד, ויבטחו בה'.

ילמדנו רבינו:
כמה הוא דין רשעים בגיהינום?
שנו רבותינו:
משפט רשעים בגיהינום שנים עשר חדש, זה מן המשנה, מן המקרא מנין?
שנאמר: והיה מדי חדש בחדשו, מאותו חדש לאותו חדש זהו שנים עשר חדש.
ובמה הם נידונין?
באש ובשלג.

וכן אמר שלמה: לא תירא לביתה משלג, זהו גיהינום, ונוטלין אותו מן השלג ומקלעין אותו באש.
אמר דוד: ויעלני מבור שאון מטייט היון.
למה נקרא טיט היון?
על שם שצווחין ווי באש, ובשלג הן צווחין וה.

אמר חזקיה:
ומשלימין נפשותיהן בתוך השלג, שנאמר: בפרש שדי מלכים בה תשלג בצלמון (ברמז תל"ז).

נפלאותיך ומחשבותיך אלינו -
דרש רבא:
עלי לא נאמר אלא אלינו, מלמד שהיה רחבעם יושב בחיקו של דוד.
אמר: עלי ועליך נאמרו שני מקראות הללו, וכתיב: פתחת למוסרי שתי מוסרות שהיו עלינו, לא יבא עמוני ומואבי.

דבר אחר:
רבות עשית אתה ה' -
אמר ר' חנינא בר פפא:
כל פעולות שפעלת אלינו כולם בשבילנו.
למה כהו עיניו של יצחק?
כדי שיבא יעקב ויטול את הברכות, הדא הוא דכתיב: ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו.

ר' חנינא בר פפא אמר חורי:
כל נפלאות ומחשבות שחשבת, כדי שיקבל אברהם המלכיות עלינו, בשבילנו, כדי שנעמוד בעולם.

שמעון בר אבא בש"ר שמעון אומר:
ארבעה דברים הראה לו:
מלכיות,
גיהינום,
תורה,
ובהמ"ק.
א"ל: בזמן שבניך עסוקין בב', הן ניצולין מב', ועתידה תורה ליבטל ובית המקדש ליחרב.
במה את רוצה שירדו בניך בגיהינום או במלכיות?
ברר לו את המלכיות, הדא הוא דכתיב: אם לא כי צורם מכרם, זה אברהם, וה' הסגירם הסכים הקב"ה על ידו.

ר' הונא בשם רבי אחא:
כך היה אברהם יושב ומתמה כל היום, במה אברר בגיהינום או במלכיות?
א"ל הקב"ה: קטע הדין מלגיא מלבך, ביום ההוא כרת ה' את אברהם ברית לאמר.
[מהו לאמר]?
באנו למחלוקת.

ר' חנינא בר פפא אמר:
אברהם ברר את המלכיות.

ר' יודן ורבי אידו ור' חמא בר חנינא אמרו משום זקן אחד:
הקב"ה ברר לו את המלכיות, הדא הוא דכתיב: הרכבת אנוש לראשנו, הרכבת אומיא לראשנו באנו באש ובמים.

רבי חנינא בר פפא אמר חורי:
כל נפלאות ומחשבות שחשבת כדי שיהא אדם נזקק לאשתו.
מה טעם?
וידע אדם עוד את אשתו.
מהו עוד שנתוסף לו?
עוד תאוה על תאותו.
לשעבר אם לא היה אדם רואה לא היה מתאוה, עכשיו בין רואה בין אינו רואה מתאוה.

רבי אבא בר יודן אמר בשם רבי יוחנן:
רמז לפרגמטוטין ומפרשי ימים שיהו נזכרים ובאים לבתיהן.

רבי סימון אמר:
כל נפלאות ומחשבות שהשבת, כדי שלא יקבלו עובדי אלילים את התורה.
ולמה נראית כמחזר אחריהם?
כדי לכפול שכרנו.

דאמר רבי סימון:
כל מחשבותיך אלינו שאלפים ותמ"ח שנה, שלא יצאו ישראל ממצרים, היה הקב"ה יושב ומחשב חשבונות ומעבר עבורים מקדש שנים ומחדש חדשים, כיון שיצאו ממצרים מסרן להם, שנאמר: החדש הזה לכם ראש חדשים, מכאן ואילך מסורין לכם.

אז אמרתי הנה באתי וגו' -
דרש רבא:
אני אמרתי עתה באתי, ולא ידעתי שבמגלת ספר כתוב עלי.
כתיב הכא: שתי בנותיך הנמצאות
וכתיב התם: מצאתי דוד עבדי.
היכן?
בסדום.

דבר אחר:
אמר דוד: רבש"ע, כתבתני בספרו של אדם הראשון, כדכתיב: גלמי ראו עיניך ועל ספרך וגו' לפיכך צריך אני לומר שירה לפניך, שנאמר: אז אמרתי הנה באתי ואין אז אלא שירה, שנאמר: אז ישיר משה.
אימתי?
לעתיד לבא, שנאמר: שירו לה' שיר חדש.

אמר רבי יוחנן משום רבי בנאה:
תורה מגלה נתנה, שנאמר: אמרתי וגו',

ר' שמעון בן לקיש אמר:
תורה חתומה נתנה, שנאמר: לקוח את ספר התורה הזה.
ואידך נמי הא כתיב לקוח את ספר התורה הזה?
ההוא לבתר דאידבק.
ואידך נמי הא כתיב במגלת ספר, ההוא דכל התורה אקרי מגלה, דכתיב: ויאמר אלי מה אתה רואה ואומר מגלה עפה.

לעשות רצונך אלהי חפצתי וגו' -
אמר רב אחא בר עולא:
וכי יש תורה בתוך מעים, וכתיב ועל לבם אכתבנה?!
אלא אמר דוד: כך תבא מארה עלי אם אכלתי דבר שאינו מעושר, הדא הוא דכתיב: ועל אוצרות המלך עזמות בן עדיאל ועל האוצרות בשדה בערים ובכפרים ובמגדלות יהונתן בן עוזיהו.

בשרתי צדק בקהל רב -
אמר רבי זעירי אמר רבי חנינא:
כל המורה הלכה בפני רבו נקרא חוטא, שנאמר: בלבי צפנתי אמרתך למען לא אחטא לך.

רב המנונא רמי:
כתיב: בלבי צפנתי אמרתך.
וכתיב: בשרתי צדק?!
לא קשיא, כאן בזמן שעירא היאירי קיים, כאן בזמן שאינו קיים.