ילקוט שמעוני, תהלים פרק מד
למנצח לבני קרח משכיל אלהים באזנינו שמענו אבותינו ספרו לנו -
זה שאמר הכתוב:
מוליך לימין משה וגו', מכאן אתה אומר, שלא היו ביד ישראל מעשים לא לגאולה ולא לקריעת ים סוף,
אלא על מה נגאלו?
לעשות לו שם עולם.
וכן הוא אומר:
כבהמה בבקעה תרד רוח ה' תניחנו כן נהגת עמך לעשות לך שם תפארת.
אמר ר' אלעזר:
אמר להם משה: לא במעשיכם אתם נגאלין, אלא
למען תספר באזני בנך וגו' וליתן שבח להקב"ה לספר גדולתו ותהלתו בין העבודת אלילים.
וכן הוא אומר:
ספרו בגוים כבודו.
וכן בני קרח אומרים:
אלהים באזנינו שמענו אבותינו ספרו לנו.
אמר רב חנן:
וכי באזניהם שמעו מאבותיהם והלא הם עצמם יצאו ממצרים, שנאמר:
ובני קרח אסיר ואלקנה ואביאסף, ולמה אמרו אבותינו ספרו לנו?
אמר רב כהנא:
שהתנבאו על הדורות האלו, אמרו להקב"ה: לאבותינו עשית ולנו לא עשית!
וכן הוא אומר:
פועל פעלת בימיהם בימי קדם, פועל שפעלת שיצאו ממצרים וקרעת להם את הים, אבל לנו לא עשית כן!
וכן הוא אומר:
לא לנו ה' לא לנו, מה הנאה יש לנו שעשית עם אבותינו?
ואימתי הוא הטובה שאמרת לנו לעשות שתעשה עמנו אות לטובה?
שנאמר:
עשה עמי אות לטובה, בימי אברהם פעלת פעולה גדולה,
ומה היא?
ויחלק עליהם לילה, ואף בניו רצית במדבר, ולנו אין אתה מתרצה!
וכן הוא אומר:
רצית ה' ארצך.
כי עליך הורגנו כל היום -
(ברמז תתרי"ט):
עורה למה תישן -
שנו רבותינו:
אף הוא בטל את המעוררין.
מאי מעוררין?
אמר רחבה:
בכל יום ויום היו הלוים עומדים על הדוכן ואומרים:
עורה למה תישן.
אמר להם: וכי יש שינה לפני המקום, והכתיב:
הנה לא ינום ולא יישן?!
אלא כשישראל אין עושין רצונו של מקום שרויין בצער, ועובדי אלילים בשלוה, לכך נאמר:
עורה למה תישן וגו'.
למה פניך תסתיר -
(ברמז תרמ"ז):
כי שחה לעפר נפשנו -
אמר רב יצחק:
אמר הקב"ה לאברהם:
ושמתי את זרעך כעפר הארץ [וכתיב:
קום התהלך בארץ וגו' כי לך אתננה וגו'], הוי:
כי שחה לעפר נפשנו.
מה כתיב אחריו?
קומה עזרתה לנו [אם יש בנו מעשים -
עשה עמנו] ואם אין בנו מעשים -
עשה למען שמך ופדנו למען חסדך.
אמר ר' ברכיה:
אי מטית מלכותא דאמתילא לעפרא צפה לישועה.
אמר הקב"ה לישראל: הרטיבו מעשים עשו תשובה ומיד אני גואל אתכם.
ומה כתיב אחריו?
למנצח על שושנים.