למנצח לבני קרח מזמור כל העמים תקעו כף וגו' -
למה?
כי ה' עליון נורא מלך וגו'.

וכן הוא אומר: ברבות צדיקים ישמח העם וגו'.
וכן הוא אומר: בקום רשעים יסתר אדם ובאבדם ירבו צדיקים.

ידבר עמים תחתינו -
אימתי?
כשיבחר לנו את נחלתנו וישב על כסא קדשו, שנאמר: מלך אלהים על גוים אלהים ישב על כסא קדשו.

אמר רב משרשיא:
מכאן, כל זמן שהרשעים שולטים בעולם, כביכול אין הקב"ה יושב על כסאו.
וכן הוא אומר: והפכתי כסא ממלכות.
וכתיב: חזה היית עד די כרסון רמיו ועתיק יומין יתיב.

ואימתי יושב?
ועלו מושיעים בהר ציון וגו'.

עלה אלהים בתרועה וגו' -
כל מקום שנאמר: שופר בכתובים, סימן יפה הוא לישראל.
ואומר: ויהי קול השופר הולך וחזק מאד.
והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול.
ה' אלהים בשופר יתקע.
כשופר הרם קולך.

דבר אחר:
עלה אלהים בתרועה -
בראש חדש אלול עלה משה בהר והעבירו קול שופר במחנה, משה עולה בהר שלא יתעו עוד בעבודת אלילים, ונתעלה הקב"ה באותו שופר, שנאמר: עלה אלהים בתרועה, לכך תקנו חכמים לתקוע בראש חדש אלול, בכל שנה ושנה.

דבר אחר:
בשעה שהקב"ה עולה ויושב על כסא דין הוא עולה, וכשישראל תוקעין בשופר, הקב"ה עומד מכסא דין ויושב על כסא רחמים, שנאמר: ה' בקול שופר.

נדיבי עמים נאספו עם אלהי אברהם -
אלהי אברהם ולא אלהי יצחק ויעקב?!
אלא אלהי אברהם, שהיה תחלה לגרים.

וכן הוא אומר: מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב.

דרש רבא:
מה יפו פעמים של ישראל בנעלים כשעולין לרגל, בת נדיב בתו של אברהם אבינו, שנקרא נדיב, זה שאמר הכתוב: ושבת עד ה' אלהיך, אין לך דבר גדול מתשובה.

מעשה שהיו רבותינו ברומי רבי אליעזר ורבי יהושע ורבן גמליאל (וסלקו) [וגזרו] סנקליטין של מלך לומר: מכאן ועד שלשים יום לא היה בכל העולם יהודי, והיה סנקליטו של מלך ירא שמים, והלך אצל רבותינו וגלה להם את הדבר והיו מצטערים.
אמר להם: אל תצטערו, מכאן עד שלשים יום אלהיכם עושה לכם נס.
סוף עשרים וחמשה יום גלה לאשתו את הדבר, אמרה לו: והרי שלמו כ"ה יום!
א"ל: עוד חמשה יום! והיא היתה צדקת ממנו.
אמרה ליה: אין לך טבעת?
מוץ אותה ומות, וסנקליטין בטל עליך עוד שלשים יום אחרים, והגזרה עוברת.
שמע לה ומצץ טבעתו ומת.

שמעו רבותינו והלכו לאשתו להסביר לה פנים.
אמרו זה לזה: חבל לספינה שהלכה בלא מכס! (כלומר זה הצדיק לא מל).
אמרה להם אשתו: יודעת אני מה אתם אומרים, חייכם הספינה נתנה מכס, ונכנסה לתוך קיטון שלה, והוציא קופסא שהיה מילה שלו בתוכה וסמרטוטין של דם כרוכין עליה, וקראו עליו הפסוק: נדיבי עמים נאספו.

מהו מגני ארץ?
אמר הקב"ה: לזה אעשה מגנים הרבה.

כיצד?
אמר הקב"ה לאברהם: ואעשך לגוי גדול ואגדלה שמך, ואח"כ מל, לכך כתיב: אנכי מגן לך, וזה לא הבטחתי אותו,לפיכך: מגינים, וזה שאמר: נעלה, נתעלה מאד, יותר מאברהם: