שיר מזמור לבני קרח גדול ה' ומהולל מאד -
(ברמז תרצ"ו).

בעיר אלהינו הר קדשו -
אמר רבי יהודה:
אלהינו אינו גדול אלא בעירו בלבד, אלא אמרו בני קרח: גדול ה' (ראה) [ממה] שעשה דין בעירו ועשה דין במקדשו.

וכן הוא אומר: ה' בציון גדול ורם הוא על כל העמים, כלומר בעירו עשה כן, בגוים אינו עושה?! וכן הוא אמר: נורא אלהים ממקדשיך.
ואומר: והיה כי ימאנו (לשמוע) לקחת הכוס מידך לשתות וגו' כי הנה בעיר אשר נקרא שמי עליה וגו':

יפה נוף משוש כל הארץ -
מהו נוף?
אמרו בני קרח: אין יפה כמוה והכל מניפין עליה היופי, שלא היתה כמותה.

צור משבחת עצמה וכן הוא אומר: את אמרת אני כלילת יופי, את אמרת לעצמך, אבל אחרים לא אמרו עליך.
זהו משל הדיוט, לא כשאת אומרת אלא דאמרינן בצוותא, אבל בציון הכל אומרים: הזאת העיר שיאמרו כלילת יופי משוש לכל הארץ?!

אמר רבי יצחק:
שהיתה משמחת כל הארץ.
אדם עובר עבירה ודואג ולבו שח עליו, אמר שלמה: דאגה בלב איש ישחנה

אמר רב נחמן:
עלה לירושלים והקריב קרבן ונסלח לו, ויצא משם שמח.

אמר רב שמואל בר רב יצחק:
זה שאמר הכתוב: הר ציון ירכתי צפון.
וכי בצפון היה והלא בדרום היה?!
אלא בצפון היה עומד ומקריב חטאתו ונשחט בצפון, שנאמר: ושחט אותו על ירך המזבח צפונה.

קרית מלך רב -
אמר רב ביבי:
רב המלך שכן עשה (המלך) בעירו.
בעולם הזה עשה כן, אבל בעולם הבא: אלהים בארמנותיה נודע למשגב.

דבר אחר:
יפה נוף -
היפה בענפיה, כתאנה זו ששרשיה בארץ ומתמרת ועולה, וענפיה יוצאות מכל צד והיא גאה, כך היא עתידה להיות מרחבת ועולה ורחבה ונסבה למעלה.

רבי ברכיה אמר:
היפה בהנפת העומר.

ר' יצחק אומר:
היא שעתידה להניף את העבודת אלילים.

רבי לוי אומר:
שהכל מיפים אותה בשבחות, שנאמר: הזאת העיר שיאמרו כלילת יופי.

רבי לוי אומר:
יפה נופות שלה בהקפת המזבח.

דבר אחר:
היפה בטל שיוצא ומנפנף את הדגנים וברכה ניתנת ומשמחת כל הארץ.

רבי יוחנן אומר:
כיפה של חשבונות היתה חוץ לירושלים ועושין בה חשבונות, ואוכלים ושותים ושמחים בתוך העיר.

רבי יונתן של בית גוברין הלך בתוכה ופרקמטיא בידו, ולא היה יכול למכרה.
אמר: זו היא משוש כל הארץ, לא הספיק הדבר לומר, עד שמכר כל מה שבידו.

כל השבח הזה בשביל מה?
בשביל שהיתה קרית מלך רב.

אלהים בארמנותיה נודע למשגב -
בארמנותיה -
בביריניות שבה, כדרך שומרי המדינה שמחזרין על כל פתח ופתח, כך יעשה הקב"ה משמר על כל בירה ובירה כו'.

כי הנה המלכים נועדו -
כשהיא חרבה, ועברו עליה [שנאמר: ועברו גוים רבים על העיר הזאת, עברו עליה] ותמהו, שנאמר: המה ראו כן תמהו, כשם שנאמר: על מה עשה ה' ככה וגו'.

ברוח קדים -
(ברמז ש').

כאשר שמענו כן ראינו וגו' -
רבי אליעזר בן יעקב אומר:
כל מקום שנאמר: נצח, סלה, ועד, אין לו הפסק לעולם.

נצח – דכתיב: כי לא לעולם אריב ולא לנצח אקצוף.

סלה – דכתיב: כאשר שמענו כן ראינו וג' עד עולם סלה.

ועד – דכתיב: ה' ימלוך לעולם ועד.

כשמך אלהים כן תהלתך -
מלך בשר ודם נכנס למדינה והם מקלסין אותו שהוא גבור ואינו אלא חלש, שהוא נאה ואינו אלא כעור, שהוא רחמן ואינו אלא אכזרי, אבל הקב"ה הוא יותר מקלוסו:
מקלסין אותו שהוא גבור והוא גבור, שנאמר: האל הגדול הגבור,
מקלסין אותו שהוא נאה והוא נאה, שנאמר: דודי צח ואדום דגול מרבבה.
שהוא רחום, והוא רחום, דכתיב: כי אל רחום ה', הוי: כשמך אלהים כן תהלתך.

צדק מלאה ימינך -
רבי לוי ורבי יצחק,
רבי לוי אומר:
שני דברים בימין:
התורה,
והצדקה,

תורה מנין?
מימינו אש דת למו,

צדקה מנין?
צדק מלאה ימינך.
שני דברים ביד: נפש ומשפט.

נפש מנין?
שנאמר: אשר בידו נפש כל חי.

משפט מנין?
ותאחז במשפט ידי.
סבו ציון והקיפוה -
אמר ר' נחמן:
מה שהיה הוא שיהיה, כשם שנטל הקב"ה את ישראל ממצרים בענני כבוד, כך הוא עושה להם לעתיד, שנאמר: מי אלה כעב תעופינה.

ספרו מגדליה -
כמה גינאות עליזות עתידים להיות בירושלים?
אלף קפ"ד גינאות.

כמה מגדלים עתידים להיות בירושלים?
אלף ורנ"ו מגדלים.

וכמה טטפראות עתידין להיות בירושלים?
אלף ותע"ו טטפראות.

והיכן המים עולים על תתק"צ בירניות?
אמר ר' נחמן:
מה שהיה הוא שיהיה, כשם שאמרו ישראל שירה במדבר והבאר עולה להם, שנאמר: ושרים כחוללים, כך באותה שעה כל מעיני בך.

כמה בימות עתיד להיות בירושללים?
אמר ר' ינאי:
אלף ושצ"ט, ושערים קמ"ד יב"ב לכל שבט ושבט, הוי סבו ציון והקיפוה.

שיתו לבכם -
לבבכם אין כתיב כאן אלא לבכם, הדא אמרה: שאין יצר הרע לעתיד לבא.
ודכוותה: וסעדו לבכם אחר תעבורו, הדא אמר: שאין יצר הרע שולט במלאכים.

רבי ברכיה ורבי חלבו בשם רבי יוסי בר חנינא אמר:
עתיד הקב"ה לעשות חולה לצדיקים לעתיד לבא, והקב"ה חל עמהם, שנאמר: נודע בשערים בעלה בשבתו עם זקני ארץ.
והם מראים אותו באצבע, שנאמר: הנה אלהינו זה קוינו לו ויושיענו, כי זה אלהים אלהינו עולם ועד.

הוא ינהגנו על מות -
בשני עולמות.
דבר אחר:
בעולמות בזריזות כאלין עולמתא, כמה דאת אמר: בתוך עלמות תופפות.
תרגם עקילס: עולם שאין בו מיתה.

בעולם הזה מי שרואה פני שכינה מתמעט והולך, שנאמר: כי לא יראני האדם וחי.
וכן אתה מוצא בשבטו של לוי, כשהיו רואים פני שכינה היו מתמעטין באהל מועד, ואף כשעלו ישראל מן הגולה בקשו מהם ולא מצאו, שנאמר: ואבינה בעם ובכהנים ומבני לוי לא מצאתי שם, אבל לעולם הבא אני נגלה בכבודי על כל ישראל, ורואין אותי וחיים לעולם, שנאמר: כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון, ולא עוד, אלא שהם מראים את כבודי זה לזה באצבע שנאמר: ואמר ביום ההוא הנה אלהינו זה קוינו לו ויושיענו וגו'

כי זה אלהים אלהינו וגו' -
והכל שומעין בנצחונן של ישראל שהקב"ה עושה להם, שנאמר: שמעו זאת כל העמים האזינו כל יושבי חלד.

שיתו לבכם לחילה -
לחיילותיה דסלקין לה.

דבר אחר:
לחילה -
לשורה.