בבוא אליו נתן הנביא כאשר בא אל בת שבע -
זה שאמר הכתוב: מות וחיים ביד לשון.
לשונו של אדם מביאו לחיי העוה"ב.
מי גרם לדוד לבא לעולם הבא?
פיו שאמר חטאתי, לפיכך האיר לו הקב"ה כי אתה תאיר נירי.
ואומר: זרח בחשך אור לישרים.
אמר דוד: בבקשה ממך, הסתכל בישרותן של ישראל, וכן הקב"ה אמר לשלמה: אם תלך בדרכי כאשר הלך דוד אביך.
[אמר דוד: רבש"ע, אל תסתכל באותה שעה שנכשלתי לפניך].
וכן הוא אומר: הסתר פניך מחטאי, כיון שאמר לו נתן הנביא, גם ה' העביר חטאתך, אמר: על דא אנא מזמר: למנצח מזמור לדוד.

חנני אלהים כחסדך -
אמר בן עזאי:
למה היה דוד דומה?
למי שבידו מכה ובא אצל הרופא, אמר הרופא: אינך יכול להתרפאות, המכה היא גדולה והדמים מועטים.
א"ל: בבעו מינך, טול כל מה שיש לי והשאר משלך, ועשה עמי חסד ורחם עלי!
כך אמר דוד: חנני אלהים כחסדך כרוב רחמיך מחה פשעי, רחמן אתה וכרוב רחמיך מחה פשעי, הרבה חסדים עשית עמדי.
וכן הוא אומר: הפלה חסדיך מושיע חוסים וגו', בבקשה ממך, לפי שהמכה היא גדולה תן לה אספלנית.
וכן הוא אומר: הרב כבסני מעוני, מכאן שכל העובר עברה כאלו נטמא בנפש מת, ואין מטהרין אותו אלא באזוב, שנאמר: תחטאני באזוב ואטהר.
וכי נטמא דוד?!
אלא העון שהוא חלל הנפש.
וכן הוא אומר: ולבי חלל בקרבי, מכאן שמי שיודע בו שחטא ומתפלל בכל יום על החטא, ונושא ונותן עם הקב"ה, מוחל לו.
והחוטא ושופה ברגליו ומעבירה מנגד עיניו, הקב"ה מבקשה ממנו.
וכן הוא אומר: למה אירא בימי רע וגו'.

אמר רבי שמואל:
משל הדיוט אומר: עקרבתא רמת לגמלא ושופה בעקבו.
א"ל: חייך, עד קדקדך אני מטי, לכך נאמר: כי פשעי אני אדע.

לך לבדך חטאתי -
אמר ר' יהושע בן לוי:
למה דוד דומה?
למי שנשבר ובא לו אצל רופא, והיה הרופא מתמה ואומר: מה גדולה מכתך, צר לי עליך!
א"ל אותו שנשבר: אתה אומר לי, צר לי עליך, לא בשבילי נשברתי אלא בשביל השכר שלך!
כך אמר דוד לפני הקב"ה: לך לבדך חטאתי וגו' אם תקבלני כל הפושעים משלימים לך, וכן הוא אומר: אתם עדי נאם ה' ועבדי אשר בחרתי:

כי פשעי אני אדע -
עברות שהתודה עליהם ביום כפורים, זה לא יתודה עליהם ביו"כ אחר, ואם שנה בהם יתודה עליהם, ואם לא שנה עליהם, עליו הכתוב אומר: ככלב שב על קאו?

רבי אליעזר בן יעקב אומר:
הרי הוא משובח, דכתיב: כי פשעי אני אדע וחטאתי נגדי תמיד.

ומה אני מקיים ככלב שב על קאו?
כדרב הונא דאמר:
כיון שעבר אדם עברה ושנה בה נעשה לו כהיתר.


לך לבדך חטאתי -
דרש רבא:
אמר דוד לפני הקב"ה: מחול לי על אותו עון, גלוי לפניך דאי בעינא למכפיה ליצרי הוה כייפנא ליה, אלא אמינא דלא לימרו עבדא זכי למריה.

הן בעוון חוללתי וגו' -
אמר ר' יצחק דבי ר' אמי:
אין אשה מתעברת אלא סמוך לוסתה, שנאמר: הן בעוון חוללתי.

ורבי יוחנן אמר:
סמוך לטבילתה, שנאמר: ובחטא יחמתני אמי.

אמר רב יצחק:
מאי משמע דהאי חטא לישנא דדכויי הוא?
דכתיב: וחטא את הבית ומתרגמיהן: וידכי ית ביתא.
ואי תימא: תחטאני באזוב ואטהר.

רבי אחא אמר:
בעוון – מלא, אפילו חסיד שבחסידים אי אפשר שלא יהא צד אחד בעון.,
אמר דוד: כלום נתכוון ישי להעמידני?
והלא לא נתכוון אלא לצורך עצמו! שמשעה שעשו צרכיהם זה הופך פניו לכאן וזה הופך פניו לכאן ואתה מכניס כל טפה וטפה, זה שאמר דוד: כי אבי ואמי עזבוני.

לב טהור ברא לי אלהים -
(ברמז שע"ח):

השיבה לי ששון ישעך -
(ברמז תרע"ה).

הצילני מדמים אלהים -
רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי:
מדמו של שאול לא בשבילי נהרג, מדמו של נבל לא בשבילי נהרג, שנאמר: ויהי כעשרת הימים, (מדמן של נוב) מדמו של שאול, שהיה רואה מעיל שלו נקצצה ולא היה מצטער עליה אפילו שעה אחת, מדמו של נתן, שהיה דוד משלח אחריו קוסדריות לידע אם מחזיר הוא דבריו, אלו היה מחזיר לא היה הורגו, מדמן של ישראל.

רבי יהודה בשם ר"ש משום רבי לוי בן פרטא אומר:
מפני מה לא פירשו כתובים כמה נפלו בהר הגלבוע?
ע"ש אל תגידו בגת, מדמו של אוריה.

אמר ר' יהושע בן לוי:
אוריה החתי כל שלשים ושבעה - זה יואב בן צרויה, שהורידוהו מגדולתו שהיה ראוי למנותו אחר שלשים וששה ומנו אותו אחר שלשים ושבעה.


זבחי אלהים רוח נשברה -
אמר רבי יהושע בן לוי:
כמה גדולים נמיכי רוח, שבזמן שבית המקדש קיים אדם מביא עולה שכר עולה בידו, מנחה שכר מנחה בידו, אבל מי שדעתו שפלה, מעלה עליו הכתוב כאלו הקריב כל הקרבנות, שנאמר: זבחי אלהים רוח נשברה.
ולא עוד, אלא שאין תפלתו נמאסת, שנאמר: לב נשבר ונדכה אלהים לא תבזה.

זבדי בן לוי ור' יוסי בן פטרס ורבנן,
חד אמר:
אמר דוד לפני הקב"ה: רבש"ע, אם תקבלני בתשובה, יודע אני ששלמה בני בונה בית המקדש ומקריב כל קרבנות שבתורה, מן הדין קריא: זבחי אלהים רוח נשברה וגו' היטיבה ברצונך וגו' אז תחפוץ זבחי צדק.

וחרינא אמר:
מנין לעושה תשובה שמעלין עליו כאלו עלה לירושלים ובנה בית המקדש ומזבח והקריב כל קרבנות שבתורה?
שנאמר: זבחי אלהים רוח נשברה.

אמר רבי אבא בר יודן:
כל שפסל בבהמה הכשיר באדם.


לב נשבר ונדכה אלהים לא תבזה -
אמר רבי אלכסנדרי:
הדיוט זה, אם משתמש בכלי שבור גנאי הוא לו, אבל הקב"ה כל כלי תשמישיו נשברים הם,
קרוב ה' לנשברי לב, הרופא לשבורי לב.

לב נשבר ונדכה -
אמר ר' אבא בר יודן:
משל למלך שכבדו אוהבו בחבית של יין וכלכלה של תאנים.
א"ל המלך: זהו דורון?
א"ל: לפי שעה כבדתי אותך, אבל כשתכנס לפלטין שלך, אתה יודע במה אכבדך.
כך אמר הקב"ה למשה: זאת העולה היא העולה,
אמר לפניו: רבש"ע, לפי שעה כבדתי, אבל כשתיטיב ברצונך את ציון וגו' אז תחפוץ זבחי צדק וגו':

אז תחפוץ זבחי צדק וגו' –
משל למה הדבר דומה?
לעשיר רווק שאין לו אשה אין ביתו בית.
למה?
שכשהאריסין באין הוא אומר להם: לכו לחנות שאין לי בית ואשה.
נשא אשה.
א"ל: מכאן ואילך כל מה שאתם מביאים לביתי העלו.
כך כל הימים שלא העמיד משה אהל מועד, היו הקרבנות קרבים בכל מקום, שנאמר: וישלח את נערי בני ישראל ויעלו עולות.
וכן הוא אומר: דרך שלשת ימים נלך במדבר וזבחנו, כיון שהוקם המשכן, כתיב: השמר לך פן תעלה עולותיך.
וכן הוא אומר: היטיב ברצונך את ציון וגו' אז תחפוץ זבחי צדק עולה וכליל וגו'.