למנצח בנגינות (מזמור) [משכיל] לדוד בבוא הזיפים -
זה שאמר הכתוב: מושל מקשיב על דבר שקר כל משרתיו רשעים, כך היו ישראל, כיון שראו לשאול מטה אזנו לשמוע לשון הרע על דוד, היו הכל באים ואומרים לו.
וכן הוא אומר: בבוא דואג האדומי,
וכן הוא אומר בנבל: מי דוד ומי בן ישי.
כיון שראו הכל ששאול מטה אזנו לשמוע לשון הרע מיד באו הזיפים, ויעלו הזיפים.

אלהים בשמך הושיעני -
אמר רבי בנימן בר יפת בשם רבי ישמעאל:
אמר דוד: רבש"ע, קטנתן שרודף את האדם קובל לאפרכוס, אפרכוס רודפו קובל למלך, המלך רודפו למי יקבול?
אלא לך!
כך אמר דוד: רבש"ע, שאול הוא מלך למי אני קובל אלא לך, הוי: אלהים בשמך הושיעני ובגבורתך תדינני גבורות של תורה.
וכן הוא אומר: לי עצה ותושיה וגו', כמ"ש בתורה: לא תסגיר עבד אל אדוניו.
ומה עבד שהיה עובד עבודת אלילים אמרה תורה: לא תסגיר אם יבא אליך, אני שאני נשיא בן נשיא ה' דורות מנחשון עד ישי על אחת כמה וכמה אל תסגירני ביד המלך, הוי: בגבורתך תדינני, בגבורה של תורה.

אלהים שמע תפלתי האזינה לאמרי פי -
אמר רבי יודן:
אמר דוד: רבש"ע, בא דואג וקבל שאול ושמע לו,
באו הזיפים והאמין להם, אני איני הולך אצלו אלא אצלך: שמעה (הימני) [תפלתי] והאזין לי.
למה?
כי זרים קמו עלי ועריצים בקשו נפשי וגו'. -
אמר רבי נהוראי:
לא נתנו דעתם על מה שכתוב בתורה: ארור מכה רעהו בסתר אלא למה שאמר שאול: ברוכים אתם לה', ואני אומר: כיון שאררם משה: ארור מכה רעהו, הנה אלהים עוזר לי אדני בסומכי נפשי.
א"ל: מי אמר לך?
א"ל: עד שאני במעי אמי כבר נתנבא עלי איתן האזרחי מצאתי דוד עבדי וגו', הוי: אדני בסומכי נפשי.