למנצח על יונת אלם רחוקים לדוד מכתם -
אמר רבי יוחנן:
בשעה שנתרחקו סימניה לתמר, נעשית כיונה אלמית.

וכדרבי אלעזר:
היא מוצאת - לאחר שנמצאו סימניה, בא סמאל ורחקן, בא גבריאל וקרבן.

דבר אחר:
שהיתה מכתו תמה, שנולד כשהוא מהול.

לדוד מכתם -
שיצא ממנה דוד, שהיה מך ותם לכל.

דבר אחר:
מכתם -
כשם שבקטנותו הקטין עצמו אצל מי שגדול ממנו ללמוד תורה (כתוב בירמיה ברמז רס"א).

למנצח על יונת אלם רחוקים וגו' באחוז אותו פלשתים בגת -
ואחיו של גלית רואין אותו, לא היה זה נצוח גדול?!

דבר אחר:
כשאמר: ישמע נא אדוני המלך את דברי עבדו וגו' אשר נתנך ה' היום ביד (כתוב בשמואל ברמז קצ"ח):

נודי ספרתה אתה שימה דמעתי בנאדך -
אמר רבי שמעון בן פזי אמר ר' יהושע בן לוי משום בר קפרא:
כל המוריד דמעות על אדם כשר, הקב"ה סופרן ומניחן בבית גנזיו, שנאמר: נודי ספרתה אתה שימה דמעתי בנאדך הלא בספרתך.

דבר אחר:
נודי ספרתה -
באותה בעלת נאד.
ואומר: אל דמעתי אל תחרש - אל דמעתה של הגר לא החרשת.
ואם תאמר על שהיתה גיורת היא חביבה, אף אני כי גר אנכי עמך תושב ככל אבותי.

באלהים אהלל דבר -
זו מדת פורענות.

בה' אהלל דבר -
זו מדה טובה (כתוב באיוב ברמז תתצ"ג):

עלי אלהים נדריך אשלם תודות לך -
אמר ר' פנחס בש"ר לוי בש"ר יוחנן ואמרי לה בש"ר מנחם גלילאה ואמרי לה בש"ר זירא: כל התפלות בטלות לעתיד לבא והודיה אינה בטלה.
[וכל הקרבנות בטלות והתודה אינה בטלה] לעולם, הוי: אשלם תודות לך, הה"ד: ותעמודנה שתי התודות בבית האלהים, תודת התפלה ותודת הקרבן.


כי הצלת נפשי ממות -[הלא] רגלי מדחי -
כי הצלת נפשי ממות -
אמר רב טביומי משמיה דרב:
כך אמר דוד לפני הקב"ה: הצילני שלא אמות ביד שאול.

רגלי מדחי -
שלא אתחייב בעצתו של אחיתופל,

להתהלך לפני אלהים באור החיים -
זו ארץ ישראל.

דבר אחר:
להתהלך לפני אלהים -
זו גן עדן (בארצות החיים):