למנצח על שושן עדות מכתם לדוד ללמד בהצותו את ארם נהרים ואת ארם צובה -
כשהלך יואב לעשות מלחמה עם ארם, אמר: אין אתם בניו של יעקב?
לא כן היו התנאים: ועתה נכרתה ברית אני ואתה ויקח יעקב אבן וירימה מצבה, כיון ששמע יואב כך, לא היה יודע מה להשיבן.
בא אצל דוד א"ל: כך וכך אמרו לי בני ארם.
מיד הושיב דוד סנהדרין, סנהדרין שנקראו שושנים.
וכן הוא אומר: בטנך ערמת חטים סוגה בשושנים.
שתי בריתות כרתו אבותינו ואחת כרת אברהם, שנאמר: ויכרתו ברית בבאר שבע.
באו ליכנס לארץ פלשתים, אמרו להן: אין אתם בניו של אברהם?
לא כך וגו'.
כשהלך דוד לארם נהרים ולארם צובה, פגע יואב באדומיים וכו' (ברמז קמ"ח),

מהו בהצותו את ארם נהרים ואת ארם צובה?
רבי יוחנן אומר:
שנטל ארם נהרים ונתן בארם צובה ואת ארם צובה נתן בארם נהרים.

אלהים זנחתנו פרצתנו אנפת תשובב לנו -
אמר הקב"ה: אני זנחתי אתכם ואתם זנחתם אותי, שנאמר: זנח ישראל טוב אויב ירדפו, ואע"פ שאנפת בי חזור ושוב אלי.
וכן הכתוב אומר: אודך ה' כי אנפת בי ישוב אפך ותנחמני.

הרעשת ארץ פצמתה -
(כתוב בשמואל ברמז קנ"ו):

נתתה ליראיך נס להתנוסס -
נסיון אחר נסיון, גידולין אחר גידולין, בשביל לנסותם בעולם (הזה), בשביל לגדלם בעולם (הבא), כנסו של ספינה.

וכל כך למה?
מפני קשט סלה, בשביל שתתקשט מדת הדין בעולמך, שאם יאמר לך אדם, למי שהוא רוצה מעשיר, למי שהוא רוצה מעני, למי שהוא רוצה עושה אותו מלך!
אברהם כשרצה עשאו עשיר וכשרצה עשאו מלך, יכול אתה להשיבו.
יכול אתה לעשות מה שעשה אברהם אבינו?
והוא אומר לך: מה עשה?
אמור לו: אברהם בן מאת שנה בהולד לו את יצחק בנו ואחר כל הצער הזה, נאמר לו: קח נא את בנך את יחידך ולא עכב, הוי: נתתה ליראיך נס להתנוסס (בתוב ברמז מ"א).

דבר אחר:
נתתה ליראיך נס להתנוסס וכו' -
מנוס שינצלו ישראל מדינה של גיהינום.
למה?
מפני קושט סלה, כדי ליתן שכרם בקושט, שנאמר: ונתתי פעולתם באמת, לרשעים אין להם מנוס, שנאמר: ועיני רשעים תכלינה ומנוס אבד מנהם.

בוא וראה מה בין ראשונים לאחרונים?
שהראשונים היו מתנסין ביד הקב"ה ואלהים נסה את אברהם, וכן אנשי דור המדבר, למען אנסנו, למען ענותך לנסותך, אבל האחרונים נתנסו ביד עוה"א, שנאמר: ואלה הגוים אשר הניח ה' לנסות בם את ישראל.
למה?
לידע מי עושה רצונו באמת.

מפני קושט סלה -
נתנסה ועמד בנסיונו.
וכן אתה בדניאל וחבריו, כשנגאלו גזר הקב"ה עליהם ואמר: ככה יאכלו בני ישראל את לחמם טמא בגוים עמד נבוכדנאצר וקיים הדבר, התחיל אומר: גוזרני שיהו אוכלים משלי, שנאמר: וימן להם ה מלך דבר יום ביומו.
דניאל לא קבל עליו, אמר הקב"ה: בקש לנסות אותנו, שאני מבני בניו של אברהם, שנתנסה בעשר נסיונות, שמא זכותו תעמוד לנו.
נס נא את עבדיך - לא כבר מצאת לנו עשר ידות בזכות אברהם, שנתנסה בעשר נסיונות וימצאם עשר ידות.

למען יחלצון ידידך הושיעה ימינך וענני -
אמר הקב"ה: קץ נתתי לימיני, כל זמן שבני משועבדים - תהא ימיני משועבדת, גאלתי בני - גאלתי ימיני, הוא שדוד אמר: למען יחלצון ידידך הושיעה ימינך.
אמר דוד לפני הקב"ה: רבש"ע, כל זמן שאין בישראל זכות - עשה להם בזכות ידידיך אברהם יצחק ויעקב, וכל זמן שאין להם זכות - עשה להם בעבור ימינך הושיעה ימינך וענני.

למען יחלצון ידידך -
אמר דוד לפני הקב"ה:
למה כל דרחם לך תשיש ועובדיהון גברונין, כמה דאת אמר: ועצמותיך יחליץ.
(בפסוק אם אשכחך ירושלים אלהים ברמז תתפ"ה).

אלהים דבר בקדשו, -
קדוש בכל מיני קדושות (ביהושע ברמז ל"ג):

לי גלעד ולי מנשה -
דורשי רשומות אמרו:
לי גלעד - זה אחאב, שנפל ברמות גלעד.
ולי מנשה – כמשמעו.

ואפרים מעוז ראשי -
זה ירבעם, דאתי מאפרים.

יהודה מחוקקי -
זה אחיתופל דאתי מיהודה.

מואב סיר רחצי -
זה גחזי שלקה על עסקי רחיצה.

על אדום אשליך נעלי -
זה דואג האדומי.

עלי פלשת התרועעי -
אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה: רבש"ע, מי שהרג את הפלשתי והוריש בניך גת, מה אתה עושה לו?
א"ל: עלי לעשותם רעים זה לזה.

דבר אחר:
אמר הקב"ה לאנשי יבש גלעד:
אתם עשיתם חסד עם שאול ועם בניו, אף אני אתן שכרכם לבניכם לעתיד לבא, כשעתיד הקב"ה לקבץ את ישראל, ראשון הוא מקבץ חצי שבט מנשה, שנאמר: לי גלעד ולי מנשה.

דבר אחר:
לי גלעד -
אמר ר' שמעון בן לוי:
אם יאמרו לך המינין, שאין הקב"ה מחיה מתים, אמר להם: הרי אליהו מתושבי גלעד מעיד שהחייתי על ידו.

ולי מנשה -
אם יאמרו לך, שאין הקב"ה מקבל תשובה, אמור להם: הרי מנשה מעיד שקבלתי אותו בתשובה, שנאמר: ויתפלל אל ה' ויעתר לו וישמע תחנתו.

ואפרים מעוז ראשי -
ואם יאמרו לך שאין הקב"ה פוקד עריות, הרי אלקנה שכתוב בו: בן תוחו בן צוף אפרתי מעיד שפקדתי לחנה.

יהודה מחוקקי -
ואם שהציל אותם מן האש, שנאמר: ויהי בהם מבני יהודה דניאל חנניה.

דבר אחר:
לי גלעד –
אם יאמר לך אדם: למה בנה אליהו בהר הכרמל מזבח והקיב עליו וביהמ"ק היה קיים באותה שעה?
א"ל: מה שעשה, לשמו של הקב"ה עשה, שנאמר: ובדברך עשיתי את כל הדברים האלה.

ולי מנשה -
אם יאמר אדם: הרי גדעון הקריב בבמה ושילה היה קיים?!
אמור: כל מה שעשה, לשמו של הקב"ה עשה, שנאמר: ויאמר לו ה' קח את פר השור וגו'.

ואפרים מעוז ראשי -
אם יאמר אדם: למה חלל יהושע את השבת?
אמר הקב"ה: אני אמרתי להם: וסבותם את העיר וגו' כה תעשה ששת ימים וביום השביעי תסבו וגו' ואין שבעה ימים בלא שבת.

אמר ר' יוסי בן חלפתא:
ועוד דבר אחד עשה מדעתו, מה לא אמר לו הקב"ה, כיון שכבשה בשבת אמר יהושע: שבת קדש וכל מה שכבשנו בשבת יהיה קדש.

מי יובילני עיר מצור מי נחני עד אדום -
עיר שמצרה לישראל ומבצרה לישראל.

דבר אחר:
שמבוצרה מכל מקום, שאין כאדם יכול לכבוש אותה.

דבר אחר:
עיר שהכל מבצרין אותה.

אמר ר' יוחנן:
היה דוד מתאוה: מי יובילני עיר מצור מי יתן שאפרע ממנה.
א"ל הקב"ה: ויכיל את לה.
אמר לפניו: רבש"ע ,מי נחני עד אדום - מי שכבר השליטני על אדום משליט אותי אף על זו, זימנין סגיאין ששלט דוד באדום, שנאמר: וישם באדום נציבים.

באלהים נעשה חיל -
רבי יודן בר' סימון בשם ר' לוי בן פרטא:
כשאין ישראל עושין רצונו של מקום - וילכו בלא כח לפני רודף, אבל כשישראל עושין רצונו של מקום - הם מוסיפין כח וגבורה, שנאמר: באלהים נעשה חיל והוא יבוס צרינו: