למנצח על ידותון מזמור לדוד -
על הדתות ועל הדינין שאתה עושה לנו, דכתיב: כי השח יושבי מרום, ואחר כך תרמסנה רגל, ואח"כ קומי וגו' שביה בת ציון:

אך אל אלהים דומיה נפשי -
וכן הוא אומר: ואנחנו לא נדע מה נעשה.

אך הוא צורי וישועתי -
מהו צורי?
תוקף, בתוקף הוא בא ובשכר התוקף שהוא בא עלי יושיעני.

משגבי לא אמוט רבה -
גיהינום נקרא רבה, מקום שהרשעים נופלים ואתם עומדים.
וכן יואל אומר: השיקו היקבים כי רבה רעתם המונים המונים בעמק החרוץ, מי שנוטל דינו שם חרוץ לעולם, אותה שעה לא אמוט רבה.

עד אנה תהותתו על איש תרצחו כלכם כקיר נטוי גדר הדחויה -
מלמד שהיו אנשי סדום נותנין עיניהם בבעלי ממון ומושיבין אותם אצל קיר נטוי, ודוחין אותו עליו ובאין ונוטלין את ממונם.

אל תבטחו בעושק ובגזל -
וכי בעושק ובגזל אדם בוטח והלא מתחייב בנפשו הוא?!
אלא אע"פ שהוא מחזיר את העושק ומשלם את הגזלה הקב"ה קורא אותו רשע, שנאמר: חבול ישיב רשע גזלה ישלם.
אמר ליה הקב"ה: אל תבטחו בברכות שברך אתכם בלעם הרשע, כי בעבור כן ברך אתכם, לא ברך אתכם בלב שלם, שנאמר: ולא אבה ה' אלהיך לשמוע אל בלעם.

שנו רבותינו:
שני סופרי הדיינין עומדים לפניהם אחד מן הימין ואחד מן השמאל וכותבין דברי המחייבין ודברי המזכין.

בשלמא דברי המחייבין - למחר חזו טעמא אחרינא ובעי למעבד הלנת הדין.
אלא דברי המזכין מאי טעמא?
כדי שלא יאמרו שנים טעם אחד משני מקראות.

כדבעא מיניה רב אסי מר' יוחנן אמרו שנים:
טעם אחד משני מקראות מאי?
אמר ליה: אין מונין להן אלא אחד,

מנה הני מלי?
אמר אביי:
אחת דבר אלהים שתים זו שמעתי וגו':

אחת דבר אלהים שתים זו שמעתי וגו' -
מקרא אחד יוצא לכמה טעמים, ואין טעם אחד יוצא מב' מקראות.

דבי ר' ישמעאל תנא:
וכפטיש יפוצץ סלע - מה פטיש זה מתחלק לכמה ניצוצות אף מקרא אחד יוצא לכמה טעמים. שלא כמדת הקב"ה מדת בשר ודם.
מדת בשר ודם אינו משמיע שני דברים כאחד, אבל מי שאמר והיה העולם, אמר עשרת הדברות בדבור אחד, שנאמר: אחת דבר אלהים, וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר.
מדת בשר ודם אינו יכול לשמוע משני בני אדם כשהן צועקין כאחד, אבל מי שאמר והיה העולם אינו כן, אלא אפילו כל באי עולם צועקים לפניו הוא שומע צעקתם, שנאמר: שומע תפלה עדיך כל בשר יבואו.

אחת דבר אלהים שתים זו שמעתי -
לא תתלבש שעטנז, גדילים תעשה לך - שניהם בדבור אחד נאמרו.
מחלליה מות יומת, וביום השבת שני כבשים - בדבור אחד נאמרו.
ערות אשת אחיך, יבמה יבא עליה - בדבור אחד נאמרו,
וכל בת יורשת נחלה ממטות בני ישראל, ולא תיסוב נחלה ממטה אל מטה - שניהם בדבור אחד נאמרו, מה שאי אפשר לבשר ודם לומר שני דברים כאחד.

ולך אדני חסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו -
רבי יהודה ורבי נחמיה,
רבי יהודה אומר:
עברה עקרב ואינה עושה פירות, אבל צדקה עושה פירות, שנאמר: אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו, אבל עברה אניה עושה פירות, שנאמר: אוי לרשע רע, הוי: לך ה' חסד.
יש אדם שיש לו עשרה עונות ועשר מצות והוא אומר: אינו מבקש לא עונשן של מצות ולא שכרן של עבירות אלו יצאו באלו, אין הקב"ה עושה לו כן, אלא תחלה הוא גובה ממנו עונותיו ואחר כך הוא נותן לו שכר מצותיו.

אמרו רבותינו: שכר מצות נותן לו משלם, אבל עבירותיו אינו מדקדק עמו, מנין?
כי אתה חשכת למטה מעונינו, אף כאן, ולך אדני חסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו, מעשהו אין כתיב כאן אלא כמעשהו.

למטה מהו?
אדם רווק עובר עבירה וראוי למות בה, מה הקב"ה עושה?
תולה לו עד שישא אשה נשא אשה והוליד בנים והקב"ה נוטל אחד מבניו תחת אותה עבירה, נמצא הקב"ה גובה שלו משלו, יש חסד גדול מזה?!

דבר אחר:
ולך אדני חסד -
רבי אליעזר אומר:
כף מאזנים מעויין עונות מכאן וזכיות מכאן, מה הקב"ה עושה?
מטה כלפי חסד.

רבי יוסי ברבי חנינא אומר:
חוטף שטר אחד מן העונות, מן הכף ומיד הזכיות מכריעות, הוא שהנביא אומר: מי אל כמוך נושא עון ועובר על פשע.

רבי נחמיה אומר:
כי אתה תשלם לאיש כמעשהו -
יש אדם שחשב לעשות עבירה ולא עשה, ואין הקב"ה מכתיב עליו עד שיעשנה, אבל חשב לעשות מצוה נאנס ולא עשאה, הקב"ה מכתיב עליו שעשאה.
מנין אתה למד?
מן דוד שהיה מצטער לבנות בהמ"ק, שנאמר: זכור ה' לדוד את כל ענותו.
ואומר: והנה בעיניי הכינותי וגו'.
ויהי כי ישב המלך בביתו וגו'.
אמר לו הקב"ה: הואיל וחשבת לבנותו, לשמך אני כותבו, שנאמר: מזמור שיר חנוכת הבית לדוד.

ולך אדני חסד וכו' -
(כתוב ברמז תקנ"ט).
רבי אלעזר רמי:
כתיב: ולך אדני חסד.
וכתיב: כי אתה תשלם לאיש כמעשהו?!
בתחלה, כי אתה תשלם ולבסוף לך אדני חסד.