מזמור לדוד בהיותו במדבר יהודה -
זה שאמר הכתוב: ה' בצר פקדוך צקון לחש מוסרך למו .
אימתי ישראל מבקשין אותך?
בצרה, שנאמר: בצר לי אקרא ה'.
כן דוד, כשנכנס לצרה היה מבקש להקב"ה, שנאמר: מזמור לדוד בברחו מפני שאול, בבא הזיפים, בבוא דואג האדומי, אף כאן: מזמור לדוד בהיותו במדבר יהודה.
וכן הוא אומר: מן המצר קראתי יה.
ואומר: יום אירא אני אליך (אקרא) [אבטח].

אלהים אלי אתה אשחרך -
זה שאמר הכתוב: אני אוהבי אהב ומשחרי ימצאוני.
אמרה תורה: אני אוהבי אהב, שכל מי שאוהבני אני אוהב אותו.
אמר דוד: ע"י שאהב אותי אהבתיו ועל ידי ששחרני אני שחרתי ונמצאתי לו, הוי: אלהים אלי אתה אשחרך.


דבר אחר:
אלהים אלי אתה -
על הים הכרתיך ואמרתי: זה אלי ואנוהו ושחרתי אותך ולא נזקתי.

צמאה לך נפשי -
במדבר לראותך,

כן בקדש חזיתיך -
כמו שראיתי אותך בים כך ראיתי אותך בסיני, ואין קדש אלא סיני, שנאמר: ה' בם סיני בקדש, ולא נזקתי, שנאמר: ואל אצילי בני ישראל לא שלח ידו ויחזו את האלהים.

כן בקדש חזיתיך וגו' -
מהו לראות עוזך וכבודך?
אמר אהרן: ישראל שהיו הדיוטים ראו אותך על הים ובסיני ולא הוזקו, ואני שהשריתני אצלך במשכן, שנאמר: ומפתח אהל מועד לא תצאו והזהרת את ישראל והזר הקרב יומת, ונכנסו בני לראות עוזך וכבודך ומתו?!
א"ל הקב"ה למשה: אמור לאהרן כל מי שנכנס לאהל מועד שלא ברשות מצטרע.
וכן אתה מוצא בעוזיהו, ואם אתה מבקש שיהיו בניך מצורעים, אותם שהם יושבים לפנים מכל המחיצות, היית מבקש שיהיו יושבים לעצמן חוץ לכל המחנות, שנאמר: בדד ישב מחוץ למחנה, כיון ששמע אהרן, אמר: טוב חסדך שמתו בני מחיים מצורעים.

שפתי ישבחונך -
על כן אני מחוייב להודות לך ולשבחך, ובאהרן הכתוב מדבר.
מה כתיב אחריו?
כן אברכך בחיי בשמך אשא כפי.
וכתיב: וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם.

צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ ציה ועיף בלי מים -
א"ר יהושע בן לוי:
אמר משה: המוליכך במדבר הגדול והנורא נחש זה בבל.
שרף - זה מדי.
ועקרב - זה יון.
וצמאון אשר אין מים - זה ארם.
נחש - יש לו חבר
ושרף - יש לו חבר
ועקרב - יש לו חבר
וצמאון אשר אין שם מים - אין לו חבר.
כך ארם אין לה חבר, לכך נאמר: בארץ ציה ועיף בלי מים שנפשנו עיפה לד"ת ואין אנו מוצאים, שנאמר: העניים והאביונים מבקשים מים ואין לשונם בצמא נשתה אני ה' אענם אלהי ישראל לא אעזבם.

רבי אליעזר ברבי יוסי בן זימרא פתר קריא ביעקב:
צמאה לך נפשי -
כאמבטאות הללו שהם מצפים למים.

רבנן אמרין:
כשם שנפשי צמאה לך כך רמ"ח אברים שבי צמאים לך,
היכן?
בארץ ציה ועיף בלי מים.

כן בקדש חזיתיך לראות עוזך וכבודך -
והנה ה' נצב עליו.

כי טוב חסדך מחיים -
אמר הקב"ה:
כך הבטחתי את אברהם ואמרתי לו: ואתה תבוא אל אבותיך בשלום תקבר בשיבה טובה והדא סיבו טבא, רואה בן בנו עובד ע"א מגלה עריות ושופך דמים, מוטב לו שיפטר מן העולם, אתה מוצא אברהם חי קע"ה שנים, ויצחק חי ק"פ, אלא אותם החמש שנים שמנע הקב"ה מחייו, הוי: כי טוב חסדך מחיים.

אמר רבי אלעזר:
מאי דכתיב: כן אברכך בחיי בשמך אשא כפי?
כן אברכך בחיי -
זו קריאת שמע.

בשמך אשא כפי -
זו תפלה.
אם אדם עושה כן, (אמר רבי אלעזר) עליו הכתוב אומר: כמו חלב ודשן תשבע נפשי.
ולא עוד, אלא שנוחל שני עולמים, שנאמר: ושפתי רננות יהלל פי.

[שתי רננות הללו למה?
אחד בעוה"ז ואחד בעוה"ב].

יגירוהו על ידי חרב מנת שועלים יהיו -
מדבר במצרים: כל הבן הילוד.

אמר ר' שמואל בר נחמני:
בערמה באו מצרים על ישראל, אמרו: אם משעבדים אנו אותם באש, יכול אלהיהם להביא אש מלמעלה, כשם שהביא על הסדומיים, אלא נשבע שאינו מביא מבול לעולם, בואו נשעבדם במים.
א"ל הקב"ה: אני נשבעתי שאיני מביא מבול לעולם, חייכם אותם האנשים הולכים למבול, שנאמר: יגירוהו על ידי חרב - אותם האנשים נגרין והולכין מעצמן לים.

מנת שועלים יהיו -
אמר רבי שמואל בר נחמני:
שעל ים.
וכן אמר שלמה בחכמתו: אחזו לנו שועלים וגו'.