למנצח שיר מזמור הריעו לאלהים לכל הארץ -
אימתי?
לעתיד.
וכן הוא אומר: כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה.
אמרו אלהים מה נורא מעשיך -
רבי אלעזר בן עקיבא אומר:
מצינו שאומרים מקצת שבחו של אדם בפניו, כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה, וכלו שלא בפניו: נח איש צדיק תמים היה בדורותיו.

רבי אלעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר:
מצינו שאומרים מקצת שבחו של מי שאמר והיה העולם בפניו, שנאמר: אמרו לאלהים מה נורא מעשיך, [שלא בפניו] אומר: הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו.

אמרו לאלהים מה נורא מעשיך -
מה דחילין אינון מגיניא דידך, הנהרגים הורגים את הורגיהם והנצלבים צולבין את צולביהם והמשתקעים בים שוקעים את שוקעיהם.

ברוב עוזך יכחשו לך -
לך ישקרו ויעשו אויביך כחשין.
נבוכדנאצר: בריך אלההון די שדרך מישך ועבד גנו.

סנחריב, כתיב: מי בכל אלהי הארצות.
וכתיב: ויצא מלאך ה' ויך במחנה אשור.

פרעה אמר: לא ידעתי את ה'.
נעשה כחשן, שנאמר: ה' הצדיק,
הוא אמר: וגם את ישראל לא אשלח
והוא בעצמו שלחן, שנאמר: ויהי בשלח פרעה.

הרכבת אנוש לראשנו -
רבי אמי ורבי אסי דאמרי תרווייהו:
כיון שנצרך אדם לבריות, כאלו נדון בשני דינין, שנאמר: הרכבת אנוש לראשנו באנו באש ובמים.

אמר רבי חנינא בר פפא:
באנו באש-
בימי נבוכדנאצר הרשע.

במים ֿ
בימי פרעה הרשע.

ותוציאנו לרויה –
בימי המן הרשע:

אבוא ביתך בעולות -
רבי לוי רמי:
כתיב: אבוא ביתך בעולות.
וכתיב: הוקר רגלך מבית רעך פן ישבעך ושנאך?!
לא קשיא, הא בחטאות ואשמות והא בשלמים ועולות.

אשר פצו שפתי ודבר פי בצר לי -
אמר רבי יצחק הבבלי:
מאן דנדר מצוה, דכתיב: וידר יעקב נדר לאמר.
לאמר, לדורות שיהו נודרין בעת צרתן.
וכן הוא אומר: אשר פצו שפתי ודבר פי בצר לי.
יעקב פתח בנדרים תחלה, שנאמר: וידר יעקב נדר לאמר לפיכך כל מי שיהא נודר, לא יהא תולה את הנדר אלא בו.

רבי אבהו אמר:
אשר נשבע לה' נדר לאביר יעקב - אברהם ויצחק לא נאמר אלא לאביר יעקב, תלה את הנדר במי שפתח בו תחלה.

רבי יודן בשם רבי אידי:
כתיב: וישמחו העם על התנדבם כי בלב שלם התנדבו לה' וגם דויד המלך שמח שמחה גדולה, ולפי שהיו עוסקים במצות נדבה ועלה בידם, לפיכך שמחו.

מהו אומר?
ויברך דויד את ה' לעיני כל הקהל ויאמר דויד ברוך אתה ה' אלהי אברהם ויצחק אינו אומר, אלא אלהי ישראל תלה את הנדר במי שפתח בו תחלה.

אמר רבי יודן:
אף מן אתרה לית היא חסרה וידרו ישראל אין כתיב כאן, אלא וידר ישראל ישראל סבא:


עולות מחים אעלה לך -
רבי אבין אמר תרתי:
רבי אבין אמר:
משל למלך שהיה מסב על (הגנטין) [אקוביטון] שלו והכניסו לו תבשילין ואכלו וערב לו.
התחיל ממחה בקערה, הה"ד: עולות מחים, כזה שהוא ממחה את הקערה.

רבי אבין אמר חורי:
משל למלך שהיה מהלך במדבר, נכנס לבורגין ראשון אכל שם ושתה שם, נכנס לבורגין שני אכל שם ושתה שם ולן שם וכו'.
כך מה שהוא מתנה על העולה: זאת העולה, זאת תורת העולה, לפי שהעולה כליל לאישים.

און אם ראיתי בלבי לא ישמע אדני -
מחשבה רעה אין הקב"ה מצרפה למעשה (כתוב ברמז שנ"א):

ברוך אלהים אשר לא הסיר תפלתי וחסדו מאתי -
אלו הן יסורין של אהבה, יסורין שאין בהן בטול תפלה.