למנצח לדוד להזכיר אלהים להצילני -
אמר ר"א:
בשכר שהם מזכירין אותי אני מושיבן אצלי, שכל זמן שהן מזכירין אותי, מעי הומין עליהם, שנאמר: הבן יקיר לי אפרים וגו',
אמר דוד: אם כן אני מזכיר ותצילני, למנצח לדוד להזכיר אלהים להצילני.

אמר ר' חסדא:
משל למה הדבר דומה?
למלך שהיה לו צאן וכעס עליהן הסיר את הצאן והסיר את הדיר והוציא את הרועה, אחר ימים חזר המלך לצאנו, התחיל מכנסה ובונה את הדיר, ולרועה לא הזכיר.
אמר הרועה: הרי הצאן מתכנסת והדיר בנויה ואני איני נזכר?!
כך אמר דוד למעלה מהפרשה: כי אלהים יושיע ציון ויבנה ערי יהודה הרי הדיר בנויה.
וישבו שם וירשוה וזרע עבדיו ינחלוה ואוהבי שמו ישכנו בה -הרי הצאן.
אמר הרועה: ואני איני נזכר?!
למנצח לדוד להזכיר.

יבושו ויחפרו -
אוי להם לרשעים שאינם מתים לעוה"ב, אלא מקנאה שהם רואין ומן כעס, שנאמר: כי לאויל יהרג כעש ופותה תמית קנאה, ואחר הקנאה והכעס הם כלים, שנאמר: יבושו ויחפרו מבקשי נפשי וגו' ישובו על עקב בשתם וגו':

ואני עני ואביון אלהים חושה לי ֿ
וכתוב אחר אומר: אדני יחשב לי.

אמר ר' יעקב איש כפר תמרתא:
אמר דוד לפני הקב"ה: רבש"ע, חשוב אביונותי ועניותי ואתה חש לגאלני.
למה?
עזרי ומפלטי אתה ה' אל תאחר - בין היום בין למחר עליך לגאלני, לכך נאמר: אל תאחר.