בך ה' חסיתי -
אמר ישעיה: מי בכם ירא ה' שומע בקול עבדו אשר הלך חשכים ואין נוגה לו יבטח בשם ה'. מי היה בחשכים ולא הארתי לו?
נבוכדנאצר אמר: בריך אלההון די שדרך מישך ועבד נגו דשלח מלאכיה ושזיב לעבדוהי די איתרחיצו עלוהי,
וכן דריוש אמר: והוסק לדניאל מן גובא.
ואומר: בטחו בה' עדי עד.
אמר דוד: אם כן בך ה' חסיתי אל אבושה לעולם.

וכי לא נתביישו ישראל בעוה"ז?
אלא אמר דוד: דיינו שנתביישנו בעוה"ז ולא נבוש לעוה"ב.
וכן ישעיה אומר: ישראל נושע בה' תשועת עולמים לא תבושו ולא תכלמו עד עולמי עד.

בצדקתך תצילני ותפלטני -
אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה: רבש"ע, כשתושיעני לא בצדקה אתה מושיעני ולא במעשים שיש לי,] אלא בין היום בין מחר בצדקתך אתה עתיד לגאלני.

הטה אלי אזנך והושיעני -
אם הטית הושעת, שנאמר: אהבתי כי ישמע ה' את קולי תחנוני כי הטה אזנו לי, ובשביל שהטה, דלותי ולי יהושיע, דכתיב: וירא כי אין איש.

ממעי אמי אתה גוזי -
מהיכן הוא נוצר האדם?
מראשו, שנאמר: ממעי אמי אתה גוזי.
וכתיב התם: גזי נזרך והשליכי.

אבא שאול אומר:
מטבורו, משרש שרשיו אילך ואילך.

וכן לענין פקוח נפש עד היכן הוא בודק?
עד טבורו.

כמופת הייתי לרבים -
אמר דוד: מה אני לא אמרתי שירה וכו' (כתוב בשמואל ברמז קס"ח).

רב הונא אמר:
הרי שנתן לתוך פיו ושכח ולא ברך, אם היו משקין – פולטן, ואם היו אוכלין - מסלקן לצדדין.

ר' יוסי בר אבין בשם ר' יוחנן אמר:
אפילו אוכלין פולטן, שנאמר: ימלא פי תהלתך.

לאמר אלהים עזבו רדפו ותפשוהו כי אין מציל -
אלו דואג ואחיתופל שרדפו אחרי דוד.
מאי דרוש?
ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך, והם אינם יודעין שעבירה מכבה מצוה, ואין עבירה מכבה תורה.

את זו דרש רבי מנחם בר רבי יוסי:
כי נר מצוה ותורה אור, תלה הכתוב את המצוה בנר ואת התורה באור, לומר לך, מה נר אינו מגין אלא לפי שעה, אף מצוה אינה מגינה אלא לפי שעה, ואת התורה באור, לומר לך, מה אור מגין לעולם, אף תורה מגינה לעולם.

ואומר: בהתהלכך תנחה אותך בעולם הזה.,
בשכבך תשמור עליך - זה יום המיתה.
והקיצות היא תשיחך - לעתיד לבא,
ואומר: מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה.

אמר רב יוסף: דרש רב נחמן בר ר' יוסי להאי קרא בסיני ואילו דרשוה דואג ואחיתופל הכי לא רדוף בתר דוד.

וגם עד זקנה ושיבה -
לא היא זקנה ולא היא שיבה?
אמר דוד: רבש"ע, כשהייתי נער הרבה נסים עשית לי וסייעתני, הייתי כגבור ועומד בכחי, אבל עכשיו שהזקנתי ואיני יכול לעמוד כי אם לישב אל תניחני.

רבי אחא אמר:
הי זקנה והי שיבה?
אלא שאם נתת לי זקנה, תן לי שיבה עמה.
ממי אתה למד?
מאברהם, על ידי שכתוב בו: ושמרו דרך ה' זכה לזקנה שנאמר: ואברהם זקן וגו',
אמר לו הקב"ה: אברהם, תפשת אומנתי בוא לבוש לבושי.