למנצח על הגתית -
זה שאמר הכתוב: שלחו מגל כי בשל קציר וגו'.

למי הוא אומר שלחו מגל?
רבי פנחס בשם רבי חלקיה אמר:
למלאכים.

ורב אמר:
לישראל.
הוא היה אומר: אין מזמרין לא על הקציר ולא על הבציר ולא על המסיק אלא על הגת, שנאמר: למנצח על הגתית.
קציר - זה בבל, שנאמר: בת בבל כגורן עת הדריכה.
מסיק - זה מדי, שנאמר: ויתלו את המן.
בציר - זה יון, שנאמר: כי דרכתי לי יהודה וגו' מלאתי אפרים וגו'.

אתה מוצא בארבע לשונות נתנה הגאולה:
בבציר,
בקציר,
ביולדה,
בבשמים.
ואם מעבירם אדם שלא בעונתן הוא מאבדן ובעליהן אינם נהנין מהן כלום.
נמשלה בבציר, הה"ד: אם גנבים באו לך אם שודדי לילה אם בוצרים באו לך.
בקציר: שלחו מגל כי בשל קציר.
ונמשלת כיולדה: לכן יתנם עד עת יולדה.
ונמשלה בבשמים: על הרי בשמים.
ונמשלה בגת: בואו רדי כי מלאה גת.

[הכל רואים את הגת]:
יואל חמי לה, שנאמר: שלחו מגל,
ישעיה חמי לה, שנאמר: והיה ביום ההוא כרם חמר ענו לה.
אסף חמי לה שנאמר: למנצח על הגתית לאסף.
ואף דוד חמי לה, שנאמר: למנצח על הגתית.

מה אדיר שמך -
אמר רבי:
בשלשה מקומות אנו מוצאים המלאכים מדיינים עם הקב"ה:
כשבא לבראות אדם, נמלך בהם ואמר: נעשה אדם.
התחילו אומרים לו: מה אנוש כי תזכרנו.
א"ל: יש לידע חכמתו.
מה עשה הקב"ה?
כנס כל בהמה חיה ועוף לפני מלאכי השרת, התחיל שואל אותם: מה שמותם?
ולא היו יודעים.
א"ל הקב"ה: מבקשים אתם לידע חכמתו של זה שבראתי, אני שואלו והוא אומר לי מה שמותן של אלו, וקורא שמות לכלן.
מה עשה?
העביר כל הבהמות וחיות ועופות לפניו, שנאמר: ויצר ה' אלהים מן האדמה.

אמר ר' אחא:
והלא כבר נאמר: ויעש אלהים את חית הארץ.
מה תלמוד לומר ויצר?
להלן כתיב: ויעש - שבראן, אבל כאן ויצר, לשון כינוס, כענין שנאמר: כי תצור אל עיר.
ויבא אל האדם לראות מה יקרא לו.

וכי אין הכל גלוי לפני הקב"ה שכתוב לראות?
אלא להראות למלאכים חכמתו של אדם הראשון.

וכן כשבא הקב"ה ליתן תורה לישראל.
אמרו מלאכי השרת: מה אנוש כי תזכרנו.
אמרו: ה' אדונינו - אשורך הוא שתתן תורתך בשמים, שאנו קדושים ותורתך קדושה, אנו חיים ותורתך חיים, תהא אצלנו!
אמר להם: אינה ראויה להתקיים אצלכם, שנאמר: לא תמצא בארץ החיים.

וכי יש ארץ למעלה? והיכן מתקיימת?
בתחתונים, שנאמר: אנכי עשיתי ארץ ואדם עליה בראתי.

ר' יהודה בשם רבי נחמיה:
משל לאדם שהיה לו בן והיה אותו בן חסר אצבע אחת והלך אביו ללמדו סירקי, ואותו אומנות צריכה כל האצבעות, לאחר ימים בא אביו אצלו ואמר לרבו: למד בני אומנות זו.
אמר ליה: אומנות זו צריכה כל האצבעות ובנך חסר אצבע אחת, ואת מבקש שילמד סירקי?!
כך אמר הקב"ה למלאכים: אין התורה יכולה להתקיים אצלכם.
למה?
אצלכם לא פריה ורביה,
לא טומאה ולא טהרה,
לא מיתה ולא חולי.
ובתורה כתיב: אדם כי ימות באהל,
זאת תהיה תורת המצורע,
אשה כי תזריע,
ואשה כי וזוב זוב דמה,
וזה אשר תאכלו וזה אשר לא תאכלו.
וכל זה התחתונים צריכים, אתם אין ביניכם מיתה וחולי ולא אכילה ושתיה, לכך נאמר: ולא תמצא בארץ החיים.

וכשבקש הקב"ה להשרות שכינתו במשכן.
אמרו המלאכים: מה אנוש וכל הענין.

רבי יהודה בשם ר' איבו ור' יהודה בר' סימון שניהם אמרו מפסוק אחד:
פתקין היו משליכין, שנאמר ביה: ידודון ידודון, כענין שנאמר: ואל עמי ידו גורל.
א"ל הקב"ה: חייכם, כך אני עושה כסה שמים הודו ותהלתו מלאה הארץ, לכך אמר דוד: ה' אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ.

מפי עוללים ויונקים יסדת עז -
זה שאמר הכתוב: בני אם ערבת לרעך (ברמז רס"ז).

מהו עוללים?
רבי ורבי יוסי,
רבי אומר:
עוללים -
אלו שבחוץ, שנאמר: להכרית עולל מחוץ.
עוללים שאלו לחם.

יונקים -
אלו שבמעי אמן,

רבי יוסי אומר:
עוללים -
אלו שבמעי אמן, כעוללים לא ראו אור.

ויונקים -
אלו שבחוץ, אלו ואלו אמרו שירה על הים.

רב ור' לוי אמר: נעשו כריסותיהן של אמן כאספקלריא המאירה, מיד התינוקות פרשו מדדי אמותיהן והעוללים פרשו מטבורן.

אמר ר' לוי:
גדול הנס האחרון מן הראשון, שחזרו כריסי אמותיהן לכמות שהיו התינוקות חזרו לדדיהן ואוללים חזרו לטבורן.

למען צורריך -
שנים.

להשבית אויב ומתנקם -
שנים, הרי ארבע מלכיות.

דבר אחר:
למען צורריך -
בגין שונאיכון יהבית לכון אורייתא.

כי אראה שמיך -
ר' איבו אמר:
שלש כתות הם:
אחת אומרת: אילו לא נבראתי אלא לראות השמים והארץ דיינו, שנאמר: כי אראה שמיך. והשניה אומרת: כל מה שיש לו ליתן לעתיד לבא.
והשלישי: של פועלים עצלים, לתן לנו משל אבותינו.

מעשה אצבעותייך -
אמר ר' יהושע בן לוי:
לפי שהקב"ה אמר להם: הלא את השמים ואת הארץ אני מלא - העליונים והתחתונים אין בהם אלא משמוש אצבעותי (בפסוק השמים מספרים רמז תרע"ב).

מה אנוש כי תזכרנו -
אמר ר' יהושע בן לוי:
כשעלה משה למרום אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה: רבש"ע, מה לילוד אשה בינינו?
א"ל: לקבל תורה בא.
א"ל: חמדה גנוזה תתקע"ד דורות, אתה מבקש ליתנה לבשר ודם?! מה אנוש כי תזכרנו וגו' תנה הודך על השמים.
א"ל הקב"ה: למשה החזר להם תשובה.
אמר לפניו: רבש"ע, מתירא אני שמא ישרפוני בהבל פיהם.
א"ל: אחוז בכסא כבודי, שנאמר: מאחז פני כסה פרשז עליו עננו.

אמר ר' תנחום:
מלמד שפרש שדי זיו שכינתו ועננו עליו.
א"ל: רבש"ע, תורה שאתה נותן לי, מה כתיב בה?
לא יהיה לך וגו'.
בין העבודת אלילים אתם שאתם עובדים ע"א?

שוב מה כתיב בה?
לא תשא וכו'.
משא ומתן יש ביניכם?

שוב מה כתיב בה?
כבד את אביך.
כלום אב ואם יש לכם?

שוב מה כתיב בה?
לא תרצח לא תנאף לא תגנוב.
כלום יצר הרע יש ביניכם?
חזרו והודו להקב"ה, שנאמר: ה' אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ
ואלו תנה הודך על השמים לא כתיב.
מיד כל אחד ואחד מסר לו דבר, שנאמר: עלית למרום שבית שבי לקחת מתנות באדם.
בשכר שקראוך אדם לקחת מתנות, ואף מלאך המות מסר לו דבר שנאמר: ויתן את הקטרת ויכפר על העם.

אי לאו דמסר ליה מנא הוה ידע?
רב הונא בשם ר' איבו:
בדעת בראו הקב"ה לאדם הראשון, שבברא מזונותיו ואחר כך בראו.
אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה: מה אנוש כי תזכרנו.
הדא עקתא בו למה מיברי?
אמר להם הקב"ה: אם כן, צונה ואלפים כלם למה נבראו?
צפור שמים ודגי הים למה נבראו?
מגדל מלא טוב ואין לו אורחים מה הנאה לבעליו שמלאו?
הושיט אצבעו ביניהן ושרפן, וכן כת שניה וכת שלישית, והאחרונים אמרו: ה' אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ עביד מה דהניא לך.

מה אנוש כי תזכרנו -
אמר רבי ברכיה:
כשברא הקב"ה את עולמו בקש להראות למלאכים שבח מעשה הצדיקים.
מה אנוש כי תזכרנו -
זה אברהם, שנאמר: ויזכור אלהים את אברהם.

ובן אדם כי תפקדנו -
זו שרה, שנאמר: וה' פקד את שרה.

ותחסרהו מעט מאלהים -
זה יעקב, שנאמר: ויחמו הצאן אל המקלות.
מלמד, שלא היה חסר ליתן להם אלא הנפשות.
ואומר: וישר אל מלאך ויוכל,

וכבוד והדר תעטרהו -
זה משה, שנאמר: ומשה לא ידע כי קרן עור פניו.

תמשילהו במעשי ידיך -
זה יהושע, שנאמר: שמש בגבעון דום.

כל שתה תחת רגליו -
זה דוד שנפלו כל אויביו, שנאמר: ואשחקם כעפר ארץ,

צונה ואלפים כלם -
זה שלמה, שנאמר: ויזבח שלמה את זבח השלמים.

וגם בהמות שדי -
זה שמשון.

אמר ר' חנינא בר פפא:
הראה להם שמשון שלכד שלש מאות שועלים.

דבר אחר:
הראה להם דניאל יורד לגוב האריות ויושב על צוואריהם ואינו ניזוק.

צפור שמים -
זה אליהו, שמסבב את כל העולם כצפור, ונאמר: והעורבים מביאים לו לחם ובשר.

ודגי הים -
זה יונה, שנאמר: ויהי יונה במעי הדג.

עובר אורחות ימים -
אלו ישראל, שנאמר: ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים.
אמרו המלאכים: ה' אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ - כבודך הוא לדור עם בניך.

ותחסרהו מעט מאלהים -
רב ושמואל,
חד אמר:
חמשים שערי בינה נבראו בעולם וכלם נתנו למשה בסיני חסר אחד, שנאמר: ותחסרהו מעט מאלהים.
בקש קהלת להיות כמשה, שנאמר: בקש קהלת למצוא דברי חפץ.
יצאה בת קול ואמרה לו: וכתוב יושר דברי אמת - ולא קם נביא עוד בישראל כמשה.

וחד אמר:
בנביאים לא קם, במלכים קם.
ומה אני מקיים בקש קהלת למצוא דברי חפץ?
בקש קהלת לדון דינין בלב שלא בעדים והתראה, יצאה בת קול ואמרה לו: ולכתוב יושר דברי אמת - על פי שנים עדים או שלשה עדים יקום דבר.