לבני קרח מזמור שיר יסודתו בהררי קדש אוהב ה' שערי ציון מכל משכנות יעקב -
אמר ליה רבא לרפרם בר פפא:
אימא לן מר מהני מילי מעליותא, דאמרת לן משמיה דרב חסדא במילי דבי כנישתא.
אמר ליה: הכי אמר רב חסדא: מאי דכתיב: אוהב ה' שערי ציון מכל משכנות יעקב?
אוהב ה' –
שערים המצויינים בהלכה יותר מבתי כנסיות ובתי מדרשות.

והיינו דאמר רבי חייא בר אבא משמיה דעולא:
מיום שחרב בית המקדש אין לו להקב"ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה בלבד (ברמז תצ"ה).

דבר אחר:
אוהב ה' שערי ציון וגו' -
זה שאמר הכתוב: עניה סוערה לא נחמה הנה אנכי מרביץ בפוך אבניך ויסדתיך בספירים ושמתי כדכד שמשותיך וגו'.
אמרו בני קרח: אימתי דתעביד כדין אנן אמרין לך שירין וזמרין לבני קרח מזמור שיר, אימתי?
יסודתו בהררי קדש.

דבר אחר:
יסודתו בהררי קדש -
יסודתו של ירושלים בזכות שני הרים של קדושה:
הר סיני
והר המוריה.

דבר אחר:
יסודתו בהררי קדש -
כדכתיב: והיה ביום ההוא נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים ונשא מגבעות ונהרו אליו כל הגוים.

אמר רבי פנחס בשם רבי ראובן:
עתיד הקב"ה להביא לסיני ותבור וכרמל וליתן ירושלים בראשם.

אמר רבי חנינא:
ולא עוד, אלא שהוא עתיד להיות מזמר והם עונין אחריו, שנאמר: ונשא הוא מגבעות. [
וכתיב: וכנניהו שר הלוים במשא יסור.

אוהב ה' שערי ציון -
בכל מדינה ומדינה יש למלך פלטין אחד.
לאיזה הוא אוהב מכלם?
פלטין שהוא בתוך מדינתו.
אמר לו הקב"ה: מחבב אני בתי כנסיות ובתי מדרשות.
ולמי אני מחבב יותר מהם?
שערי ציון - שהיא פלטין שלי.

נכבדות מדובר בך -
זה חזקיה, שנאמר: ואשר עשה את הברכה את התעלה ויבא את המים העירה, אינו מדבר אלא בדברי תורה שנמשלו למים, שנאמר: הוי כל צמא לכו למים.
חמי סדרן טב מייתי ליה, חמי תניין טב מייתי ליה, הוי: נכבדות מדובר בך.

אמר רבי חוניא אמר רבי אמי:
למה היו אומרים את השם במקדש בפירוש ובמדינה בכנוי? ליראה את השם הנכבד והנורא הזה הוי: נכבדות מדובר בך.

והיכן הוא נכבדות?
עיר האלהים סלה.

סימן תתלח

אזכיר רהב ובבל -
אמר רבי יהודה בר רבי סימון:
עתידין אומות העולם להיות מביאין דורונות למלך המשיח.

ולציון יאמר איש ואיש יולד בה -
הם בעצמם [הם] דורונות למלך המשיח, שנאמר: תשורי מראש אמנה.

אמר רבי יהודה בר רבי סימון:
למה דורון נקרא תשורה?
דברנש מסתכל בה ומזמר יאי היא הנשלחה, כענין שנאמר: לא תשורני עין רואי, וכיון שהן באין אצל מלך המשיח, הוא אומר להם: יש ביניכם ישראל?
הביאו אותם לי, שנאמר: הבו לה' משפחות עמים, עמים הביאו לי משפחות של ישראל.

אמר ר' אחא:
ואומר להם הביאו אותם דרך כבוד ולא דרך בזיון, אין הבו אלא לכבוד, שנאמר: הבו לה' כבוד שמו אותן שכבדו כבודו בעולם.

אמר רבי ברכיה בשם רבי יהושע:
בעת ההיא יוב"ל שי בגימטריא בהם, שהם מביאים אותם דורונות למלך המשיח, שנאמר: והביאו את כל אחיכם מכל הגוים מנחה לה'.

אמר רבי ברכיה:
הזקנים שבהם שאינם יכולין לטעון (כל קרקיא) [בגלגדקא].
מה הם עושין?
מביאין אותן וטוענין אותו בידיהם.
מהו נכבדות?
שהם מביאים אותם בכבוד, וכשהם מביאין אותן, הן באין לילך להם, והוא אומר: זה ישראל וזה כהן וזה לוי. (כגון אם נמכרו לעבדים ונשתכחו ונשבו ועל אונסן נעשו נכרים):

אמר רבי אלעזר:
וגם מהם אקח לכהנים ללוים, מן הגוים שהם מביאים למלך המשיח.
מהם מי מפייס?
כל מי שהוא ישראל בהן.

אמר רבי פנחס בר חמא:
הנסתרות לה' אלהינו - ה' יספור בכתוב עמים - מאותן העמים שהן מביאין את ישראל, שהוא כותב אותם עם ישראל, זה יולד שם סלה, כאלו נולדים באותה שעה.

ושרים כחוללים -
א"ר יהודה בר רבי סימון בשם רבי מאיר:
כשם שהבאר נובע מים חדשים בכל שעה ,כך אומרים ישראל שירה חדשה בכל שעה, הדא הוא דכתיב: ושרים כחוללים כל מעיני בך.

ורבנן אמרין:
כשם שאמרו האנשים שירה, כך אמרו הנשים שירה, שנאמר: ושרים כחוללים כל מעיני בך. ואומר: גן נעול וגו'.