יושב בסתר עליון -
אמר רב הונא בשם רבי אידי:
מי אמר המזמור הזה?
אנו סבורים ששלמה אמרו ולא אמרו אלא משה.
בית קדש הקדשים שעשה משה, עשר על עשר, ובית קדש הקדשים שעשה שלמה, עשרים על עשרים, אמר: כי האמנם ישב אלהים על הארץ [הנה] השמים ושמי השמים לא יכלכלוך מי יוכל לעשות מקדש שישרה בתוכו, שהוא אומר: ועשו לי מקדש.
א"ל הקב"ה: כשאני מבקש כל העולם אינו יכול להחזיק כבודי, אינו מבקש ממך אלא עשר אמות בצפון ועשר אמות בדרום ועשר במערב, הוי: יושב בסתר עליון בצל שדי יתלונן, שנתלונן בצלו.

דבר אחר:
מי אמר המזמור הזה?
מי שהוא יושב בצלו של הקב"ה, מי שנתלונן בצלו של הקב"ה. מי שהוא יושב בסתרו של עולם, זה משה, שישב בסתרו של עליון.

דבר אחר
בצל שדי -
בצלו של בצלאל.
אמר ר' פרוזדיקי ברבי נחשא בשם רבי יהודה בר סימון:
יושב בסתר עליון -
על כל המעשים רואה ואינו נראה,

ובצל -
שעשה לו בצלאל נתלונן שדי.
שיר של פגעים היה משה אומר, בשעה שהיה עולה לרקיע.

יושב בסתר עליון -
שישב בסתרו של הקב"ה.

בצל שדי יתלונן -
שלן שם מאה ועשרים לינות.

אומר לה' מחסי ומצודתי -
שהוא מחסי ועשוי לי כמין חומה.

אלהי אבטח בו -
אמר: הקב"ה שהוא מחסי ועשוי לי כמין חומה.

אלהי אבטח בו -
אמר הקב"ה: בשמי בטחת, חייך שהוא עומד לך.

כי הוא יצילך מפח יקוש -
ממצודתו של ציד.

צנה וסוחרה אמתו -
אמר רבי שמעון בן לקיש:
אני נעשה צנה לכל מי שהוא סוחר בתורה.

לא תירא מפחד לילה -
מכאן שהיה מתירא.

מחץ יעוף יומם -
אמר רבי ברכיה הכהן:
יש מזיק שהוא פורח כעוף וקושט כחץ.

מקטב ישוד צהרים -
מהו קטב מרירי?
שכל מי שרואהו אינו חי, ואם ראהו אדם, אי אפשר לו לחיות.
וכיצד הוא עשוי?
ראשו דומה לעגל וקרן אחת יוצאה מתחת מצחו והוא עשוי אפוטיין אפוטיין (ומכדי) [ומתגלגל ככדור] ושולט מי"ז בתמוז לתשעה באב.

ונגע לא יקרב באהלך -
עד יום שהוקם המשכן היו המזיקין מצויין, משהוקם המשכן כלו המזיקין, שנאמר: ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן (וסמיך ליה: יברכך ה' וישמרך ישמרך מן המזיקין], ביום שכלו המזיקין מן העולם.

מחץ יעוף יומם -
יש מזיק שהוא פורח באויר.
ומי יצילך ממנו?
שלוח הקן, שנאמר: כי הוא יצילך מפח יקוש, כענין שנאמר: היעלה פח מן האדמה.
ואומר: התפול צפור על פח.
וכתיב: כי יקרא קן צפור.
וכתיב: שלח תשלח.

אמר רבי הונא בשם רבי יוסי:
קטב מרירי עשוי קליפין קליפין של שערות ועינו בתוך לבו ואינו שולט לא בצל ולא בחמה, אלא בין צל לחמה, ומתגלגל ככדור ושולט מארבע שעות עד תשע שעות, ושולט משבעה עשר בתמוז עד תשעה באב, וכל מי שהוא רואה אותו נופל על פניו.
חזקיה ברבי ראה אותו ונפל על פניו.

רבי שמואל בר רב יצחק הוה מפקד בספריא דיהוון מפנין לטליין מארבע שעין עד תשעה שעין.

רבי יוחנן הוה מפקד לספריא דלא יהוון מחיין לטלייא, משבעה עשר בתמוז עד תשעה באב.

אומר לה' מחסי ומצודתי-
כל זמן שצרה באה עלי אני בורח למצודתו של הקב"ה, שכן הוא אומר: נפלה נא ביד ה'.

דבר אחר:
ומצודתי -
שהוא מכניס אויבי לתוך המצודה ומוסרן לי.
וכן אתה מוצא בשובך ובגלית.

יפול מצדך אלף -
אבא בנימן אומר:
אלמלי נתנה רשות לעין לראות, אין כל בריה יכולה לעמוד מפני המזיקים.

אמר אביי:
אינהו נפישי מינן וקיימי עלן כי כסלא לעוגיא.

אמר רב יהודה:
כל חד מינן אלפא מימיניה ורבוותא משמאליה, שנאמר: יפול מצדך אלף ורבבה מימינך, ההוא דוחקא דהוה בכלה מנייהו הוא, הני ברכי דשילהי מנייהו, הני כרעי דמנקבי מנייהו. הני מאני דרבנן דבלו מנייהו.

משום רבי שמעון אמרו:
המתפלל נותן שלום לימין ואחר כך לשמאל, שנאמר: מימינו אש דת למו.
ואומר: יפול מצדך אלף ורבבה מימינך.

רבה חזייה לאביי דיהיב לימינא שלמא ברישא.
א"ל: מי סברת לימין דידך, לא לשמאלא דידך ולימינו של הקב"ה.

יפול מצדך אלף ורבבה מימינך -
ולמה משל ימין יותר משל שמאל?
אלא מפני שהימין שולטת בכל המצות, לכך נאמר: רבבה מימינך, אבל שמאל שאינה שולטת אלא במצוה אחת, לכך נמסרו לשמאל אלף.

מהו אומר אליך לא יגש?
אמר הקב"ה: בנוהג שבעולם מלך יוצא לכרך וכל הלגיונות יוצאין עמו לשמרו, והוא זקוק להם ליתן לכל אחד פרנסתו ומזונותיו, אבל אני מסרתי לך אלף משמאלך ורבבה מימינך שיהו שומרים אותך, ואין אחד מהם נגש אליך ואומר לך: זן אותי!

אמר ר' חנינא:
והלא כבר נאמר: יפול מצדך, שאם יבואו מזיקין עליך, אותם מלאכים מפילין אותם לפניך.

דבר אחר:
מהו יפול?
שהקב"ה משלימן לך, כענין שנאמר: ממנשה נפלו על דוד.

כי אתה ה' מחסי עליון שמת מעונך -
אמר ר' חנינא:
נפשי מן תכלתא ועיינא לי מן קודחתא, נתת את התורה בתחתונים אצלנו, ועליון שמת מעונך.

לא תאונה אליך רעה -
אמר רב הונא:
לאדם טוב אין מראין לו חלום טוב, לאדם רע אין מראין לו חלום רע.

תניא נמי הכי:
כל ימיו של דוד לא ראה חלום טוב, כל ימיו של אחיתופל לא ראה חלום רע, ולא חזא דוד חלמא טבא והכתיב: לא תאונה אליך רעה, שלא יבהלוך חלומות רעים והרהורים רעים.

ונגע לא יקרב באהלך -
שלא תמצא אשתך ספק נדה, בשעה שאתה בא מן הדרך, לא קשיא, הא דחזא הוא הא דחזו ליה אחריני, וכי לא חזא הוא מעליותא היא.

והא אמר ר' ינאי אמר ר' זירא:
כל הלן שבעה ימים בלא חלום נקרא רע, שנאמר: שבע ילין בל יפקד רע אל תקרי שבע, אלא שבע,
הני מילי היכא דלא חזא כלל אבל חזא ולא ידע מאי חזא שפיר דמי.

לא תאונה אליך רעה -
אמר ר' חסדא אמר ר' ירמיה בר אבא:
שלא ישלוט בך יצה"ר.

ונגע לא יקרב באהלך -
שלא תמצא אשתך ספק נדה כו'.

דבר אחר:
לא תאונה וגו' -
שלא יבעתוך חלומות רעים וכו'.

ונגע לא יקרב באהלך -
שלא יהא לך בן או תלמיד מקדיח תבשילו ברבים, עד כאן ברכו אביו, מכאן ואילך ברכתו אמו.

כי מלאכיו יצוה לך וגו' עד על שחל ופתן תדרוך -
ע"כ ברכתו אמו, מכאן ואילך ברכתו שכינה.

כי בי חשק וגו' כי מלאכיו יצוה לך -
שני מלאכים המלוין לו לאדם מעידין עליו (כתוב בישעיה ברמז תכ"ג):

רבי אלעזר בר' יוסי הגלילי אומר:
אם ראית צדיק יוצא לדרך ואתה מבקש לצאת לאותה הדרך, הקדם (על ימיו) [עליו] שלשה ימים, או אחר (על ימיו) [עליו] שלשה ימים, כדי שתצא עמו לדרך, מפני שמלאכי שלום מלוין אותו, שנאמר: כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך.
ואם ראית רשע יוצא לדרך, הקדם עליו או אחר עליו שלשה ימים, כדי שלא תצא עמו לדרך, מפני שמלאכי שטן מלוין אותו, שנאמר: הפקד עליו רשע ושטן יעמוד על ימינו.

ר' מאיר אומר:
מי גדול השומר או הנשמר?
מן מה דכתיב: כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך הוי, הנשמר גדול מן השומר.

ר' יהודה אומר:
מי גדול הנושא או הנשא?
מן מה דכתיב: על כפים ישאונך, הוי הנשא גדול מן הנושא.

ר' שמעון אומר:
מי גדול המשלח או המשתלח?
מן מה דכתיב: שלחני כי עלה השחר, הוי:המשתלח גדול מן המשלח.

לא תאונה אליך רעה -
אמר ר' יוחנן:
עד שלא הוקם המשכן היו המזיקין מתגרין לבריות, משהוקם: ונגע לא יקרב באהלך.

א"ל ריש לקיש:
למה נלמד מספר תהלים?
נלמד ממקומו, דכתיב: יברכך ה' וישמרך מן המזיקין.

אימתי?
ויהיה ביום כלות משה גו'.

על כפים ישאונך -
אמר ר' אבהו בשם ר' יוחנן:
כתיב: כי הנה ה' יוצא ממקומו ונמסו ההרים תחתיו.
ומה אם בשעה שהקב"ה יוצא נמסו ההרים תחתיו, כאן שכתוב: והנה ה' נצב עליו על אחת כמה וכמה.

היכן היה יעקב באותה שעה?
המלאכים טענו אותן, שנאמר: על כפים ישאונך:

על שחל ופתן תדרוך-
אמר ר' לוי:
כל שנים עשר חדש היה נח מדייש על הנחשים ועל העקרבים ולא היו מזיקים אותו, שנאמר: על שחל ופתן תדרוך.

כי בי חשק ואפלטהו אשגבהו כי ידע שמי -
אמר ר' יהושע בן לוי בשם רבי פנחס בן יאיר:
מפני מה ישראל מתפללין בעולם הזה ואינן נענין?
על ידי שאינם יודעין שם המפורש, אבל לעתיד הקב"ה מודיעם, שנאמר: לכן ידע עמי שמי וגו', באותה שעה הם מתפללין ונענין, שנאמר: יקראני ואענהו.

עמו אנכי בצרה -
אפר מקלה היו נותנין על גבי התבה, משום עמו אנכי בצרה.

עמו אנכי בצרה -
אמר ר' יודן:
משל למה הדבר דומה?
לאשה עוברת שהיה לה כעס עם אמה ועלתה אמה למעלה, ובשעת לידתה היתה צווחת מלמטה, והיתה אמה שומעת קולה מלמעלה והיתה אף היא צוחת כנגדה, והיו שכנותיה אומרות לה: מה טיבך וכי את יולדת עמה?!
א"ל: בתי יולדת בצער אע"פ שהכעיסתני איני יכולה לסבול צווחתה, אלא הריני צווחת עמה. כך אמר הקב"ה: ביתי חרב ובני שלולין בקולרין ואיני מצר?!
וכן הוא אומר: ועתה מה לי פה נאם ה' כי לקח עמי חנם.
וכן אתה מוצא, למה נגלה הקב"ה למשה מתוך הסנה ולא מתוך אילן אחר?
אמר הקב"ה: הם נתונים בשעבוד ואני נגלה מתוך אילן אחר?!
לפיכך מתוך הסנה, שכלו מלא קוצים.

אורך ימים אשביעהו ואראהו בישועתי -
אמר ר' אבהו:
זה אחד מן המקראות הקשין, שישועתן של ישראל הוא ישועתו של הקב"ה.