ילקוט שמעוני, תהלים פרק צט
ה' מלך ירגזו עמים -
הה"ד:
שמעו עמים ירגזון, כיון ששמעו עבודת אלילים שהקב"ה מרומם קרנן של ישראל ומכניסן לארץ, התחילו מתרגזין.
אמר להם הקב"ה: שוטים שבעולם, כמה מלכו מכם ולא כעסו ישראל, שנאמר:
ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום.
כמה שלטונות שלטו מכם ולא כעסו בני, שנאמר
: אלוף לוטן ועכשו אתם כועסים, אף אני אתן לכם כעס, שאין בו רצון, שנאמר:
ה' מלך ירגזו עמים.
ה' בציון גדול =
אמר ר' יוחנן:
ממה שעשה בציון הוא גדול.
הם אומרים: על ביתו לא חס, כשיבא ליפרע ממחריביו על אחת כמה וכמה!
אמר ר' חנינא:
ה' בציון גדול -
כשיחזיר שכינתו לציון, אותה שעה גדול הוא.
אמר ר' יודן:
וקרא מסייע ליה לרבי חנינא: כי (נחם) [בנה] ה' ציון, אותה שעה נראה בכבודו.
ועוז מלך משפט אהב -
אתה מוצא, מי שהוא עז אינו תופס מדת הדין, אבל הקב"ה
ועוז מלך משפט אהב:
אתה כוננת מישרים -
אמר ר' אלכסנדרי:
אתה כוננת ישרות בעולמך, יש לו דין עם חברו הוא נכנס עמו לדין, והן מקבלין עליהם מה שהדין נותן, יוצאין ועושין שלום, הוי:
אתה כוננת מישרים.
אדם יוצא לדרך ורואה חמור שונאו רבץ תחת משאו, הולך ונותן לו ידו, נכנסין לפונדק והוא אומר: כך עשה לי פלוני! אני הייתי סבור שהיה שונאי,
ומי גרם להם שיהיו אוהבים?
התורה, שאמרה:
כי תראה חמור שונאך וגו' הוי:
אתה כוננת.
רוממו ה' אלהינו והשתחוו -
הכל בזכות השתחויה (כתוב בשמואל ברמז פ' ובפסוק ויהי כי זקן שמואל ובפסוק ויאמר שמואל אל העם).
כתיב:
ויחר אף ה' במשה.
ר' יהושע בן קרחה אומר:
כל חרון אף שבתורה נאמר בו רושם וזה לא נאמר בו רושם.
ר' שמעון בן יוחאי אומר:
אף זה נאמר בו רושם, שנאמר
: הלא אהרן אחיך הלוי, והא כהן הוא?
הכי קאמר: אני אמרתי: אתה כהן והוא לוי, עכשו הוא כהן ואתה לוי.
וחכמים אומרים:
לא נתכהן משה אלא שבעת ימי המלואים בלבד.
ויש אומרים:
לא פסקה כהונה אלא מזרעו, שנאמר:
ומשה איש האלהים, בניו יקראו על שבט הלוי.
ואומר:
משה ואהרן בכהניו.
מאי ואומר?
וכי תימא קרא לדורות הוא, דכתיב: ואומר:
משה ואהרן בכהניו.
כל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר, לא נמנע משה מלשמש בכהונה גדולה.
ר' יודן בשם ר' יוסי בר' יודא ור' ברכיה בשם ר' שמעון:
שמע לה מן הדא:
בני עמרם אהרן ומשה ויבדל אהרן להקדישו קדש קדשים ומשה איש האלהים, אבל בניו יקראו על שבט הלוי,
אמר ר' אלעזר בר' יוסי:
פשוט הוא לן בחלוק לבן שמש משה במדבר.
קוראים אל ה' והוא יענם -
[בעמוד ענן וגו'].
זה קורא ונענה בענן,
וירד ה' בענן,
ובאהרן כתיב:
וירד ה' בעמוד ענן ויעמוד פתח האהל, אבל בשמואל לא שמענו.
והיכן שמענו?
להלן:
ותענינה אותן ויאמרו יש הנה, ואין יש אלא ענן, שנאמר:
ויש אשר יהיה הענן.
ר' יודן בשם ר' מרי בר יעקב:
אמרו להם הנשים, אין אתם רואים ענן קשור למעלה מחצרו.
שמרו עדותיו וחק נתן למו -
שמענו במשה שנכתבה תורה לשמו:
זכרו תורת משה עבדי, ושמענו בשמואל שנכתב לו ספר תורה, דכתיב
: ויכתוב בספר וינח וגו', באהרן לא שמענו, אלא מלמד שנכתב לו פרשה זו, שלא תזוז מבניו ובני בניו עד סוף כל הדורות.
ואיזו?
זו:
זאת חקת התורה.