ילקוט שמעוני, תהלים פרק צט


המשך סימן תתנב
ה' מלך ירגזו עמים -
הה"ד: שמעו עמים ירגזון, כיון ששמעו עבודת אלילים שהקב"ה מרומם קרנן של ישראל ומכניסן לארץ, התחילו מתרגזין.
אמר להם הקב"ה: שוטים שבעולם, כמה מלכו מכם ולא כעסו ישראל, שנאמר: ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום.
כמה שלטונות שלטו מכם ולא כעסו בני, שנאמר: אלוף לוטן ועכשו אתם כועסים, אף אני אתן לכם כעס, שאין בו רצון, שנאמר: ה' מלך ירגזו עמים.

ה' בציון גדול =
אמר ר' יוחנן:
ממה שעשה בציון הוא גדול.
הם אומרים: על ביתו לא חס, כשיבא ליפרע ממחריביו על אחת כמה וכמה!

אמר ר' חנינא:
ה' בציון גדול -
כשיחזיר שכינתו לציון, אותה שעה גדול הוא.

אמר ר' יודן:
וקרא מסייע ליה לרבי חנינא: כי (נחם) [בנה] ה' ציון, אותה שעה נראה בכבודו.

ועוז מלך משפט אהב -
אתה מוצא, מי שהוא עז אינו תופס מדת הדין, אבל הקב"ה ועוז מלך משפט אהב:

אתה כוננת מישרים -
אמר ר' אלכסנדרי:
אתה כוננת ישרות בעולמך, יש לו דין עם חברו הוא נכנס עמו לדין, והן מקבלין עליהם מה שהדין נותן, יוצאין ועושין שלום, הוי: אתה כוננת מישרים.
אדם יוצא לדרך ורואה חמור שונאו רבץ תחת משאו, הולך ונותן לו ידו, נכנסין לפונדק והוא אומר: כך עשה לי פלוני! אני הייתי סבור שהיה שונאי, ומי גרם להם שיהיו אוהבים?
התורה, שאמרה: כי תראה חמור שונאך וגו' הוי: אתה כוננת.

רוממו ה' אלהינו והשתחוו -
הכל בזכות השתחויה (כתוב בשמואל ברמז פ' ובפסוק ויהי כי זקן שמואל ובפסוק ויאמר שמואל אל העם).

כתיב: ויחר אף ה' במשה.
ר' יהושע בן קרחה אומר:
כל חרון אף שבתורה נאמר בו רושם וזה לא נאמר בו רושם.


ר' שמעון בן יוחאי אומר:
אף זה נאמר בו רושם, שנאמר: הלא אהרן אחיך הלוי, והא כהן הוא?
הכי קאמר: אני אמרתי: אתה כהן והוא לוי, עכשו הוא כהן ואתה לוי.

וחכמים אומרים:
לא נתכהן משה אלא שבעת ימי המלואים בלבד.

ויש אומרים:
לא פסקה כהונה אלא מזרעו, שנאמר: ומשה איש האלהים, בניו יקראו על שבט הלוי.
ואומר: משה ואהרן בכהניו.
מאי ואומר?
וכי תימא קרא לדורות הוא, דכתיב: ואומר: משה ואהרן בכהניו.
כל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר, לא נמנע משה מלשמש בכהונה גדולה.

ר' יודן בשם ר' יוסי בר' יודא ור' ברכיה בשם ר' שמעון:
שמע לה מן הדא: בני עמרם אהרן ומשה ויבדל אהרן להקדישו קדש קדשים ומשה איש האלהים, אבל בניו יקראו על שבט הלוי,

אמר ר' אלעזר בר' יוסי:
פשוט הוא לן בחלוק לבן שמש משה במדבר.

סימן תתנג
קוראים אל ה' והוא יענם -
[בעמוד ענן וגו'].
זה קורא ונענה בענן, וירד ה' בענן,

ובאהרן כתיב: וירד ה' בעמוד ענן ויעמוד פתח האהל, אבל בשמואל לא שמענו.
והיכן שמענו?
להלן: ותענינה אותן ויאמרו יש הנה, ואין יש אלא ענן, שנאמר: ויש אשר יהיה הענן.

ר' יודן בשם ר' מרי בר יעקב:
אמרו להם הנשים, אין אתם רואים ענן קשור למעלה מחצרו.

שמרו עדותיו וחק נתן למו -
שמענו במשה שנכתבה תורה לשמו: זכרו תורת משה עבדי, ושמענו בשמואל שנכתב לו ספר תורה, דכתיב: ויכתוב בספר וינח וגו', באהרן לא שמענו, אלא מלמד שנכתב לו פרשה זו, שלא תזוז מבניו ובני בניו עד סוף כל הדורות.
ואיזו?
זו: זאת חקת התורה.

הפרק הבא    הפרק הקודם