[ו, א]
למנצח על השמינית -
השמינית –
יש אומרים:
כלי ניגון, יש לו שמנה יתרים או פיוט יש לו ח' נעימות, על כן כתוב בנגינו,ת וזה על הנועם השמיני.

[ו, ב]
ה' -
הקרוב אלי: כי זה המזמור חברו דוד בחלותו ויחי מחליו, או היה דרך נבואה על ישראל שהן בגלות, כמו חולים ואם על הדרך הראשון, גם התנבא דוד שיתרפא כתפלת יונה, אף אוסיף להביט ובעבור העון יוכיח השם בתחלואיו, כמו: בתוכחות על עון יסרת איש.

[ו, ג]
חנני -
בעבור שמצא ר' משה הכהן:

אמלל פתח, אמר כי איננו שם התואר רק הוא חסר כמו ונאשאר אני שהנכון ונשארתי על דרך אני הגבר ראה עני, הנני יוסיף על ימיך.

ונכון הדבר.

נבהלו עצמי -
שהם מוסדי הגוף ולא ירגיש וכאילו הרגישו מכובד החולי והנה עצמי כנגד הגוף.

[ו, ד]
ונפשי -
שהיא קשורה בגוף נבהלה יותר מהגוף, על כן מלת מאד.

עד מתי -
תהיה נפשי נבהלת שאין כח בה לסבול?!

[ו, ה]
שובה -
שישוב מחרון אפו ולמען חסדך הושיעני מחליי, לא כאשר אמר יחזקיהו כי הקשה עלי מאד במותי, שלא אוכל להזכיר בלשוני ולא אודה לך בגלוי.

[ו, ז]
יגעתי -
יספר רוב חליו ואנחותיו ואשחה כחו כאשר יפרש השוחה לשחות ומטתי פעול והטעם ממי בכיותי, על דרך ונשמה לא נשארה בי.

ויש אומרים:
כי אשחה תרגום ארחץ בארמית.

[ו, ח]
עששה -
מגזרת עש יאכלם.

וטעם עיני –
בעבור שהוא רואה בחליו אויביו שמחים וזה טעם מכעס ואלה אויביו מבקרים אותו לראות נקמתם, ע"כ אחריו סורו ממני.

ומלת עתקה –
שבה אל עיני מרוב הבכי.

וטעם בכל צררי –
בעבור כל צוררי ורבים כמוהו.

[ו, ט]
סורו -
צורריו הם פועלי און, הפך פעלו.

[ו, י]
שמע -
מודה כי השם רפאו מחליו לא הרופאים, בעבור שהתחנן אליו.

וטעם יקח –
יקבל או יקחנה תחת עולה.

[ו, יא]
יבושו -
הם בראותם חיותי ויחלו הם, על כן ויבהלו כנגד נבהלו עצמי, ונפשי נבהלה מאד.

ישובו -
ינחמו או יבקשו שלומי.