רשי, תהלים פרק עב



פרק עב, א

לשלמה.
על שלמה בנו התפלל תפלה זו, שצפה ברוח הקודש שהוא עתיד לשאול מאת הקב"ה לב להבין לשמוע משפט. משפטיך. חכמת דינך שצוית בתורה. וצדקתך. לצדק את הדין, למלך וגו' בן מלך שניהם בשלמה אמורים, דבר אחר: משפטיך למלך תן היסורין יהו כלים בי והצדקה עשה לבני שיהיה שלום בימיו.

פרק עב, ג

ישאו הרים.
בימיו. שלום לעם. ומהו השלום שההרים נושאין כשהן עושין פירות אין עין הבריות צרה וקורא איש לרעהו אל תחת גפן ואל תחת תאנה. וגבעות בצדקה. וגבעות ישאו להם שלום ע"י הצדקה שיעשו.

פרק עב, ה

ייראוך עם שמש.
ממני ילמדו ישראל ליראה אותך כל ימי השמש והירח לדור דורים. ולפני ירח. בעוד הירח קיים והם לפניו והרבה יש בלשון משנה בפני הבית ושלא בפני הבית.

פרק עב, ו

ירד כמטר על גז.
ירד דברו בתוך עמך ובלבם כמטר היורד על ירק הגזוז שהוא צריך לגשמים לאחר שגזזהו, כענין שנאמר: (עמוס ז') והנה לקש אחר גזי המלך. זרזיף ארץ. לשון טיפים הוא בלשון ארמי במסכת יומא הוו מטו זרזיפי דמיא.

פרק עב, ז

יפרח בימיו צדיק.
ישראל. ורוב שלום. יפרח בימיו ויהי שלום זה ארוך עד לעולם, וכל תפלה זו נתקיימה חוץ מדבר הזה, לפי ששלמה חטא לפיכך לא נמשכה מלכותו שהמלכות נמסרה לדוד על תנאי אם ישמרו בניך את דרכי ס"א דרכם וישראל סרחו בימיו, שנאמר: (מלכים א ד') יהודה וישראל רבים כחול וגו' ורוב שלום היה, שנאמר: וישב יהודה וישראל לבטח איש תחת גפנו כל ימי שלמה.

פרק עב, ח

וירד מים עד ים.
כל א"י מים סוף ועד ים פלשתים. ומנהר עד אפסי ארץ. כי הוא רודה בכל עבר הנהר וגומר (שם).

פרק עב, ט

ציים.
כתות של שדים כדמתרגם וצים מיד כתים (במדבר כ"ד) וסיען יסתחרן מרומאי.

פרק עב, י

מלכי תרשיש ואיים מנחה ישיבו.
כי אני תרשיש למלך בים עם אני חירם אחת לשלש שנים תבא אני תרשיש וגו' (מלכים א י'). מלכי שבא. מלכת שבא. אשכר. דורון.

פרק עב, יא

כל גוים יעבדוהו.
וכל הארץ מבקשים את פני שלמה והמה מביאין איש מנחתו (שם ד').

פרק עב, יד

מתוך ומחמס,
ממכות ומגזל. מצאתי מתוך לשון תוך תוכות בעלי מזמות חורשי און כמו איש תככים (משלי כ"ח). יגאל נפשם. ע"י משפט וצדקה שיעשה בהם.

פרק עב, טו

ויחי.
שלמה. ויתן לו. הקב"ה מזהב שבא, וכן היתה גם עושר גם כבוד אשר לא היה כמוך וגומר (מלכים א ג'). ויתפלל בעדו תמיד וגו'. היא התפלה היא הברכה כשהקב"ה אומר לאדם ברוך תהיה לשון תפלה הוא.

פרק עב, טז

פסת בר.
לשון פסיון תוספת ורבוי, ורבותינו פירשוהו לשון גלוסקאות לימות המשיח וכל המזמור במלך המשיח. דבר אחר: פסת בר לשון רצון כמו פייס שהבריות מתפייסין ומתרצין מאת המקום כשנותן שובע בעולם. ירעש כלבנון פריו. חטין גסין כפירות האילן ככליות של שור הגדול שהיה בימי שמעון בן שטח. ויציצו. ישראל. מעיר. מתוך ירושלים כעשב הארץ.

פרק עב, יז

יהי שמו.
של שלמה נזכר לעולם בעושרו ובחכמתו. לפני שמש ינון שמו. כל ימי השמש יגדל שמו, ינון לשון מלכות ושררה כמו (משלי כ"ט) ואחריתו יהיה מנין, ולניני השליט על נכסי אחרי, אמרו בלבם נינם יחד (לקמן ע"ד) מלכיהם יחד. ויתברכו בו. אדם אומר לבנו תהי חכם ועשיר כשלמה.

פרק עב, יח

ברוך ה'. העושה נפלאות גדולות לבדו.
ברדת האש מן השמים ע"י שלמה בני.

פרק עב, כ

כלו תפלות דוד.
רבותינו דרשו כלו, כל אלו תפלות דוד לכלול כל הספר על שם דוד ואף מה שאמרו בני קרח ועשרה זקנים על שם שהוא נקרא נעים זמירות ישראל (שמו"ב כ"ג) , ויש לפתור כלו כמו נסתיימו כמו רומו מעט (איוב כ"ד) שומו שמים (ירמיה ב') ואם כן הוא לא נכתב המזמור במקומו ואין מוקדם ומאוחר בספר ונראין הדברים שלעת זקנתו כשהמליך את שלמה אמרו.

הפרק הבא    הפרק הקודם