ראב"ע ויקרא פרק ג
[ג, א]
שלמים -
מפורש.
[ג, ד]
על הכסלים -
ידוע והוא מגזרת
כוכבי השמים וכסיליהם.
על הכליות -
כמו:
ויבואו האנשים על הנשים וטעמו עם.
ונקראו
כליות - בעבור כח תאות המשגל והיא מגזרת:
נכספה וגם כלתה נפשי.
[ג, ט]
חלבו האליה תמימה -
טעמו כאשר היא שהאליה תקרא חלב, ותעו הצדוקים כאשר אפרש לך בפרשה השנית,
גם תעה הגאון שאמר:
כי הוא חלבו והאליה,
כי מדקדוק הלשון לא יתכן, כי יהיה ראוי להיות חלבו ואליתו או החלב והאליה.
העצה -
ידוע ממקומו ואין לו אח ויש שמי שהוציא מגזרת עץ בדרך רחוקה:
[ג, יא]
לחם אשה -
כבר פירשתי לחם שהוא מאכל וימצא על הפרי ועל הבשר.
[ג, יב]
ואם עז -
ממין העז זכר או נקבה כמשפט הכבש ובבן הבקר לא הזכיר האליה כי אם בכבש, כי האליה בעז ובשור קטנה.
ועוד: כי הכבשים שהן בארץ ישראל יש להם אליה גדולה וזה דבר ידוע.
[ג, טז]
כל חלב לה' -
זה הכלל, ואחר שהחלב והדם לגבוה הם אסורים לכם ובפרשה השניה אאריך לבאר חוקת עולם.