פרשה י
[כ, ב]
ואל בני ישראל תאמר -
ואל בני ישראל תדבר.
אמור אל בני ישראל.
דבר אל בני ישראל.
צו את בני ישראל
ואתה תצוה אל בני ישראל.

רבי יוסי אומר:
דברה תורה כלשון בני אדם בלשונות הרבה וכולם צריכים להידרש.
ישראל - אילו ישראל.
גר - אילו הגרים.
הגר - לרבות נשי הגרים.
בישראל - לרבות נשים ועבדים.

(ב) אם כן למה נאמר: איש איש?
להביא את הגוים שבאו על עריות האומות שידונו בדיני האומות ושבאו על העריות ישראל שידונו בדיני ישראל.

(ג) אשר יתן מזרעו למולך -
לא שיתן מזרעו מיכך כך.

אשר יתן מזרעו למולך -
מה תלמוד לומר?
לפי שנאמר: ומזרעך לא תתן, יכול אפילו העביר ולא מסר יהא חייב?
תלמוד לומר: אשר יתן מזרעו.
יכול אפילו מסר ולא העביר יהיה חייב?
תלמוד לומר: ומזרעך לא תתן להעביר למולך.
יכול אפילו מסר להעביר למולך שלא באש יהיה חייב?
תלמוד לומר: לא ימצא מעביר בנו ובתו באש וקוסם קסמים.
העברה העברה לגזירה שוה.
מה העברה האמורה להלן למולך.
אף העברה האמורה כאן למולך.

ומה העברה האמורה להלן באש,
אף העברה האמורה כאן באש.
נמצית אתה אומר שימסור ויעביר באש למולך.

(ד) מות יומת -
בבית דין.
מנין אם אין בבית דין כח יפה שעם הארץ מסייעים אותם?
תלמוד לומר: עם הארץ ירגמוהו.

דבר אחר:
עם הארץ -
עם הארץ שבגינו נבראת הארץ.

רבן גמליאל אומר:
עם שהם עתידים לירש את הארץ על ידי הדברים הללו ירגמוהו ולא בכסותו.

באבן -
מלמד שאם מת באבן אחת יצא.

[כ, ג]
(ה) ואני אתן את פני-
פונה אני מכל עסקי ועוסק בו באיש ולא בציבור.

ההוא -
ולא אנוס ולא שוגג ולא מוטעה.

והכרתי אותו מקרב עמו -
ועמו שלום.

(ו) כי מזרעו נתן למולך -
מה תלמוד לומר?
לפי שנאמר: לא ימצא בך מעביר בתו ובנו באש, אין לי אלא בנו ובתו, בן בנו ובן בתו מנין?
תלמוד לומר: כי מזרעו נתן למולך.

(ז) אין לי אלא זרע כשר זרע פסול מנין?
תלמוד לומר: בתתו מזרעו למולך כל זרע שיש בו.

(ח) למען טמא את מקדשי ולחלל את שם קדשי -
מלמד שהוא:
מטמא את המקדש,
מחלל את השם
ומסלק את השכינה,
ומפיל את ישראל בחרב,
ומגלה אותם מארצם.

[כ, ד]
(ט) ואם העלם יעלימו -
מנין אם העלימו בדבר אחד סוף שדברים הרבה מעלימים?
תלמוד לומר: אם העלם יעלימו.

(י) ומנין אם העלימו בית דין אחד סוף שבבתי דינים הרבה מעלימים?
תלמוד לומר: אם העלם יעלימו.

(יא) מנין אם העלימו בסנהדריות של ישראל סוף שסנהדרי גדולה מעלמים ודיני נפשות נטלהמהם על כך?
לכך נאמר: ואם העלם יעלימו.

(יב) ואם העלם יעלימו עם הארץ את עיניהם מן האיש ההוא בתתו מזרעו למולך לבלתי המית אותו -
בכל מיתה שירצו.

[כ, ה]
(יג) ושמתי אני את פני -
פונה אני מכל עסקי ועוסק בו באיש ולא בציבור.

ההוא -
ולא אנוס לא שוגג ולא מוטעה.

ובמשפחתו -
מה תלמוד לומר?
אמר ר' שמעון:
וכי מה חטאת המשפחה?!
אלא ללמדך שאין לך משפחה שיש בה מוכס שאין כולה מוכסין שיש בה ליסטים שאין כולה ליסטים מפני שמחפים עליו.

(יד) והכרתי אותו -
מה תלמוד לומר?
לפי שנאמר ובמשפחתו, יכול תהא משפחתו בהכרת?
תלמוד לומר: אותו, אותו בהכרת ואין משפחתו בהכרת אלא בייסורים.

(טו) והכרתי אותו ואת כל הזונים אחריו לזנות אחרי המולך -
לרבות שאר עבודה זרה. בהיכרת מקרב עמם ועמם שלום.