כמין גלגלת של אש הראה לו הקב"ה למשה מתחת כסא הכבוד ואמר לו: אם ניקב קרום של מוח אפילו כל שהוא.

ורבנן אמרי:
זאת החיה אשר תאכלו
החיה מטריפתה תאכלו ושאינה חיה מטריפתה לא תאכלו.

אמר ריש לקיש:
אם זכיתם תֹּאכֵלוּ ואם לאו תֵּאָכְלוּ למלכיות.

אמר ר' אחא:
כתיב: (ישעיה א) אם תאבו ושמעתם טוב הארץ תֹּאכֵלוּ, ואם תמאנו ומריתם חרב תְּאֻכְלוּ חרובין תֹּאכֵלוּ.

דאמר רבי אחא:
וצריך יהודאה לחירובא עביד תתובא, יאי מסכיניתיה ליהודאי, כעזקתא סומקתא דעל לביה דסוסיא חיוורא.

תנא ר' חייא: מלמד שהיה משה אוחז בחיה ומראה להן לישראל ואומר להם: זה טהור וזה טמא:

אמר רבי שמואל בר נחמן:
כל הנביאים ראו המלכיות בעיסוקן, הדא הוא דכתיב: (בראשית ב) ונהר יוצא מעדן להשקות וגו'.

ר' תנחומא ואמרי לה רבי מנחמא, בשם רבי יהושע בן לוי אמר:
עתיד הקדוש ברוך הוא להשקות כוס התרעלה לאומות העולם לעתיד לבא, הדא הוא דכתיב:ונהר יוצא מעדןמקום שהדין יוצא.
ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים, אלו ארבעה נהרות:
שם האחד פישון, זה בבל, על שם: (חבקוק א) ופשו פרשיו.
הוא הסובב את כל ארץ החוילה, זה נבוכדנצר הרשע שעלה והקיף את כל ארץ ישראל שמייחלת להקב"ה, הדא הוא דכתיב: (תהלים מב) הוחילי לאלהים.
אשר שם הזהב, אלו דברי תורה שנאמר: (שם יט)הנחמדים מזהב ומפז רב.
וזהב הארץ ההיא טוב, מלמד שאין תורה כתורת ארץ ישראל, ואין חכמה כחכמת א"י.
שם הבדולח ואבן השהם, מקרא, משנה, תלמוד, הלכות ואגדות.

ושם הנהר השני גיחון, זה מדי, שהעמידה את המן הרשע שמשך עיסה כנחש על שום (בראשית ג)על גחונך תלך, הוא הסובב את כל ארץ כוש, שנאמר: (אסתר א) מהודו ועד כוש.

ושם הנהר השלישי חדקל, זו יון, שהיא חדה וקלה בגזרותיה על ישראל ואומר להם: כתבו על קרן השור: שאין לישראל חלק באלהי ישראל ההולך קדמת אשור.

אמר רב הונא:
כל המלכיות נקראו על שם אשור, שהיו מאשרין עצמן מישראל.

אמר רבי יוסי ברבי חנינא:
כל המלכיות נקראו על שם מצרים, על שם שהיו מצירין לישראל.

והנהר הרביעי הוא פרת, הוא אדום, שפרת ורבת בתפלתו של זקן.

דבר אחר:
פרת,שפרת ורבת והצירה לעולמו של ישראל.

דבר אחר:
פרת, שפרת ורבת והצירה לבנו.

דבר אחר:
פרת,שפרת ורבת והצירה לביתו.

דבר אחר:
פרת, על שום סופה, שנאמר: (ישעיה סג)פורה דרכתי לבדי.

אברהם ראה המלכיות בעיסוקן
(בראשית טו) והנה אימה, זו בבל על שם: (שם) נבוכדנצר התמלי חמה.
חשיכה, זו מדי שהחשיכה בגזרותיה את ישראל, שנאמר: (אסתר ז) להשמיד להרוג ולאבד. גדולה, זו יון.

אמר רב נחמן:
מלמד, שהיתה מלכות יון מעמדת מאה ושבעים ואחד אפרכין מאה ועשרים ושבעה אסטרטליטון.

ורבנן אמרי:
ששים ששים.

ורבי ברכיה ורבי חנין:
על הדא דרבנן, (דברים ח) המוליכך במדבר הגדול והנורא נחש שרף ועקרב.
נחש, זה בבל.
שרף, זה מדי.
עקרב, זה יון.
מה עקרב זה משרצת ששים ששים.
כך היתה מלכות יון מעמדת ששים ששים.

נופלת, זו אדום, על שם: מקול נפלם רעשה הארץ.

ויש אומרים:
אימה, זו אדום על שם: (דניאל ז) דחילה ואימתני.
חשיכה, זו יון.
גדולה, זו מדי על שם: (אסתר ג) גדל המלך אחשורוש.
נופלת, זו בבל על שם: (ישעיה כא) נפלה נפלה בבל.

ראה דניאל את המלכות בעיסוקן
הדא הוא דכתיב: (דניאל ז) חזה הוית בחזוי עם ליליא וארו ארבע רוחי שמיא מגיחן לימא רבא וארבע חיון רברבן סלקן מן ימא.
אם זכיתם מן ימא.
ואם לאו מן חורשא.
הדא חיותא דימא כי סלקא מן ימא היא ממכיא סלקא מן חורשא, לית היא ממכיא.

דכוותא: (תהלים פ) יכרסמנה חזיר מיער, עין תלויה.
אם זכיתם מן היאור.
ואם לאו מן היער.
הדא חיותא כי סלקא מן נהרא, היא ממכיא, סלקא מן חורשא, לית היא ממכיא.

שָׁנְיָין דא מן דא, אל תקרי שניין אלא סָנְיָין דא מן דא, מלמד, שכל אומה ששולטת בעולם, היא שונאה לישראל, ומשעבדא בהן.
קדמיתא כאריה, זו בבל.
ירמיה ראה אותה ארי וראה אותה נשר, דכתיב: (ירמיה ד) עלה אריה מסובכו.
(שם מט) הנה כנשר יעלה וידאה.
אמרין לדניאל: את מה חמית להון?
אמר להון: חמיתי אפין כאריה, וגפין דנשר, הדא הוא דכתיב: (דניאל ז) קדמיתא כאריה וגפין דנשר לה חזה הוית עד די מריטו גפיה ונטילת מן ארעא.

ר' אלעזר ור' שמואל בר נחמן רבי אלעזר אומר:
כל אותו ארי לקה ולבו לא לקה, דכתיב: (שם ד) ולבב אינש יהיב ליה.

ור' שמואל בר נחמן אמר:
אף לבו לקה, דכתיב: לבבי מן אנשא ישנון.
חזה הוית, וארו חיוה אחרי תנינא דמיא לדוב.
לדב כתיב, זה מדי.
הוא דעתיה דרבי יוחנן, דאמר ר"י (ירמיה ה) על כן הכם אריה מיער, זו בבל.
זאב ערבות ישדדם, זו מדי.
נמר שוקד על עריהם, זו יון.
כל היוצא מהנה יטרף, זו אדום.

למה?
כי רבו פשעיהם עצמו משובותיהם.
חזו הוית וארו אחרי כנמר, זו יון שהיתה מעמדת בגזירותיה ואומרת לישראל: כתבו על קרן השור שאין לכם חלק לעולם הבא.

בתר דנא חזה הוית בחזוי עם לילא, וארו חיוא רביעאה דחילא ואמתניא, ותקיפא יתירא, זו אדום.
דניאל ראה שלשתן בלילה אחד ולזו בלילה אחד.

למה?
ר' יוחנן ור' שמעון בן לקיש
ר' יוחנן אמר:
ששקולה כנגד שלשת.

ר' שמעון בן לקיש אמר:
יתירה.

מתיב ר' יוחנן לר' שמעון בן לקיש:
(יחזקאל כא) בן אדם הנבא והך כף אל כף.
דא מה עבד לה?
ר' שמעון בן לקיש: (שם) וְתִכָּפֵל.

משה ראה את המלכיות בעיסוקן
את הגמל, זו בבל, שנאמר: (תהלים קלז) אשרי שישלם לך את גמולך שגמלת לנו.
את השפן, זו מדי.

רבנן ור' יהודה ברבי סימון
רבנן אמרי: מה השפן הזה יש בו סימני טומאה וסימני טהרה, כך היתה מלכות מדי מעמדת צדיק ורשע.

אמר רבי יהודה ברבי סימון:
דריוש האחרון בנה של אסתר היה טהור מאמו וטמא מאביו.
ואת הארנבת, זו יון. אמו של תלמי ארנבת שמה.
ואת החזיר, זו פרס.

משה נתן שלשתם בפסוק אחד ולזו בפסוק אחד.
ולמה?
רבי יוחנן ור' שמעון בן לקיש
ר' יוחנן אמר:
ששקולה כנגד שלשתן.

ר' שמעון בן לקיש אמר:
יתירה.

מתיב ר"י לר' שמעון:
בן אדם הנבא והך כף אל כף.
דא מה עביד ליה?
ריש לקיש: וְתִכָּפֵל.

ר' פנחס ור' חלקיה, בשם רבי סימון:
מכל הנביאים לא פרסמוה, אלא שנים, אסף ומשה.
אסף אמר: (תהלים פ) יכרסנמה חזיר מיער.
משה אמר: (ויקרא יא)ואת החזיר כי מפריס פרסה.

למה נמשלה לחזיר?
לומר לך מה חזיר בשעה שהוא רובץ מוציא טלפיו, ואומר: ראו שאני טהור.
כך מלכות אדום, מתגאה וחומסת וגוזלת ונראת כאלו מצעת בימה.
מעשה בשלטון אחד שהיה הורג הגנבים והמנאפים והמכשפים. גחין ואמר לסנקליטין: שלשתן עשיתי בלילה אחד.

דבר אחר:
את הגמל, זו בבל.
כי מעלה גרה היא, שמקלסת להקדוש ברוך הוא.

רבי ברכיה ורבי חלבו, בשם ר' ישמעאל בר נחמן:
כל מה שפרט דוד כלל אותו רשע בפסוק אחד, שנאמר: (דניאל ד) כען אנה נבוכדנצר, משבח ומרומם ומהדר למלך שמיא.
משבח:(תהלים קמז) שבחי ירושלים את ה'.
ומרומם:(שם ל) ארוממך ה'.
ומהדר: (שם קד) ה' אלהי גדלת מאד הוד והדר לבשת.
די כל מעבדוהי קשוט: (שם קלח) על חסדך ועל אמתך.
וארחתיה דין: (שם צו) ידין עמים במישרים.
ודי מהלכין בגוה: (שם צג)ה' מלך גאות לבש.
יכיל להשפלה: (שם עה) וכל קרני רשעים אגדע.

ואת השפן
זו מדי.

כי מעלה גרה הוא
שמקלסת להקב"ה שנאמר: : (עזרא א) כה אמר כורש מלך פרס.

ואת הארנבת
זו יון.

כי מעלת גרה היא
שמקלסת להקדוש ברוך הוא.

אלכסנדרוס מוקדן, כד הוה חמי לר' שמעון הצדיק אומר:

ברוך ה' אלהי של שמעון הצדיק.

את החזיר
זה אדום.

והוא גרה לא יגר
שאינה מקלסת להקב"ה ולא דיין שאינה מקלסת, אלא מחרפת ומגדפת ואומרת: (תהלים עג)מי לי בשמים.

דבר אחר:
את הגמל
זו בבל.

כי מעלה גרה היא
שמגדלת את דניאל, שנאמר: (דניאל ב) ודניאל בתרע מלכא.

ואת השפן
זו מדי.

כי מעלה גרה היא
שמגדלת את מרדכי, שנאמר: (אסתר ב)ומרדכי יושב בשער המלך.

ואת הארנבת
זו יון.

כי מעלה גרה היא
שמגדלת הצדיקים.

אלכסנדרוס כד הוה חמי לשמעון הצדיק, הוה קאים על רגליה.
אמרין ליה: מינאי מן קדם יהודאי את קאים?!
אמר להם: בשעה שאני יוצא למלחמה דמותו אני רואה ונוצח.

ואת החזיר
זו אדום.

והוא גרה לא יגר
ושאינה מגדלת הצדיקים ולא די שאינה מגדלת, אלא שהורגת אותם, הדא הוא דכתיב: (ישעיה מז) קצפתי על עמי חללתי נחלתי וגו'.
נחלתי, ר"ע וחביריו.

דבר אחר:
ואת הגמל
זו בבל.

כי מעלה גרה
שגררה מלכות אחריה.

ואת הארנבת
זו יון.

כי מעלה גרה
שגררה מלכות אחריה.

ואת השפן
זו מדי.

כי מעלה גרה
שגררה מלכות אחריה.

ואת החזיר
זו אדום.

והוא גרה לא יגר
שאינה גוררת מלכות אחריה.

ולמה נקרא שמה חזיר?
שמחזרת עטרה לבעליה, הדא הוא דכתיב: (עובדיה א)ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו והיתה לה' המלוכה.