ספורנו, ויקרא פרק יח


פסוק ו
אִישׁ אֶל כָּל שְׁאֵר בְּשָׂרו לא תִקְרְבוּ. הִנֵּה הַתּולֶדֶת הַהוֶה מִשְּׁאֵר בָּשָׂר בִּהְיות אָז הַפּעַל וְהַמִּתְפָּעֵל קְרובִים בַּמֶּזֶג, רָאוּי שֶׁתִּהְיֶה יותֵר הֲגוּנָה וּמְמוּזֶגֶת, כְּמו שֶׁקָּרָה בְּתולֶדֶת משֶׁה אַהֲרן וּמִרְיָם מֵעַמְרָם וְיוכֶבֶד דּודָתו, וּכְמו שֶׁאָמְרוּ ז"ל עַל נִשּׂוּאֵי בַּת אֲחותו. וְזֶה יִצְדַק כַּאֲשֶׁר יִהְיוּ הַפּעַל וְהַמִּתְפָּעֵל מְכַוְּנִים לְהָפִיק רְצון קונָם בִּלְבָד. אֶפֶס כִּי זֶה יִקְרֶה עַל הַמְעַט, כִּי אָמְנָם מַה שֶּׁיִּקְרֶה בְּכָל הַמִּין הָאֱנושִׁי או בְּרֻבּו בָּזֶה הוּא שֶׁיִּהְיוּ מְכַוְּנִים לְתַעֲנוּג בִּלְבָד, כְּאָמְרו "הֵן בְּעָון חולָלְתִּי, וּבְחֵטְא יֶחֱמַתְנִי אִמִּי" (תהלים נא, ז). וּבִהְיות שְׁאֵר הַבָּשָׂר מוּכָן מְאד, וְהַהִרְהוּר וְהַתַּעֲנוּג בּו רַב מְאד, הִנֵּה כַּאֲשֶׁר יִהְיוּ חושְׁבִים שְׁנֵיהֶם שֶׁחִבּוּרָם בִּלְתִּי אָסוּר, יִרְבֶּה הַהִרְהוּר וְהַחִבּוּר בֵּינֵיהֶם לְתַעֲנוּג בִּלְבָד, וּבְכֵן יִזְנוּ וְלא יִפְרוצוּ וּמָלְאָה הָאָרֶץ זִמָּה. וּלְכָךְ אָמַר "לְגַלּות עֶרְוָה", כִּי אָמְנָם תַּעֲנוּג הַגִּלּוּי בִּלְבָד הוּא הַמְכֻוָּן בְּרב. וּבְכֵן אָסְרָה תּורָה בִּשְׁאֵר בָּשָׂר כָּל יוצֵא יֶרֶךְ, וְהַקְּרובִים לָזֶה הַקַּו בְּמַדְרֵגָה אַחַת. וּמַדְרְגות הַקּוּרְבָה תַּחְשְׁבֵם הַתּורָה מִן הָאִישׁ, וְהָאִשָּׁה כְּבַעֲלָה. וְלָזֶה אָסַר אֲחות הָאָב שֶׁהִיא בְּמַדְרֵגָה רִאשׁונָה אֵצֶל הָאָב, וְהִתִּיר בַּת הָאָח שֶׁהִיא בְּמַדְרֵגָה שֵׁנִית אֶצְלו. וְאָסַר אֵשֶׁת הָאָב (פסוק טז) וְאֵשֶׁת הַדּוד (פסוק יד) אֲפִלּוּ לְאַחַר מִיתַת בַּעֲלֵיהֶן אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן שְׁאֵר בָּשָׂר כְּלָל מִפְּנֵי שֶׁהֵן נֶחְשָׁבות בְּמַדְרֵגַת בַּעֲלֵיהֶן. וְעַל זֶה הַדֶּרֶךְ נִרְאֶה הֱיות אִסּוּר כָּל הָעֲרָיות.

פסוק יז
זִמָּה הִיא. חִבּוּר נולַד מֵהִרְהוּר עֲבֵרָה בִּלְבָד.

פסוק יח
לא תִקַּח לִצְרר. אָמַר כִּי לוּלֵא זֶה לא הָיָה אוסֵר אֲחות אִשָּׁה, מֵאַחַר שֶׁאֵינָה יוצֵאת יֶרֶךְ הָאִשָּׁה, וְשֶׁהָאִשָּׁה עַצְמָה מֻתֶּרֶת, אֲבָל אָסַר אותָהּ כְּדֵי שֶׁלּא תִּהְיֶינָה צָרות. וְלָכֵן לא אֲסָרָהּ זוּלָתִי בְּחַיֵּי אֲחותָהּ, וְלא כֵן בְּכָל שְׁאָר הָעֲרָיות.

פסוק כא
וּמִזַּרְעֲךָ לא תִתֵּן לְהַעֲבִיר לַמּלֶךְ וְלא תְחַלֵּל אֶת שֵׁם אֱלהֶיךָ. כִּי אָמְנָם בְּהַקְרִיבְךָ לָאֵל יִתְבָּרַךְ שְׁאָר בַּעֲלֵי חַיִּים וְלַמּלֶךְ תַּקְרִיב אֶת הַבֵּן, הִנֵּה יֵרָאֶה מִזֶּה שֶׁיִּהְיֶה הַמּלֶךְ רַב הַמַּעֲלָה מִמֶּנּוּ חַס וְשָׁלום. אֲנִי ה'. לא שָׁנִיתִי, שֶׁנִּשְׁבַּעְתִּי לִהְיות "אֱלהֶיךָ" בְּאָמְרִי לְאַבְרָהָם "לִהְיות לְךָ לֵאלהִים וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ" (בראשית יז, ז). וּמִפְּנֵי שֶׁדִּבֵּר עַל הָעֲרָיות לְהַכְשִׁיר הַזֶּרַע שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לָחוּל עָלָיו שְׁמו הַגָּדול, דִּבֵּר עַל הַמּלֶךְ שֶׁהָיוּ עובְדָיו חושְׁבִים לְהַכְשִׁיר בַּעֲבודָתו אֶת שְׁאָר הַזֶּרַע אֶל הַהַצְלָחות. וְאָמַר כִּי בַּעֲבודָתו יִהְיֶה חִלּוּל ה', וְגורֵם לְסִלּוּק שְׁכִינָתו מֵעַל שְׁאָר הַזֶּרַע.

פסוק כד
אַל תִּטַּמְּאוּ בְּכָל אֵלֶּה. אֲפִלּוּ בִּקְרִיבָה לְגַלּות עֶרְוָה. כִּי בְּכָל אֵלֶּה נִטְמְאוּ הַגּויִם. כִּי תְּחִלַּת פִּשְׁעֵי הַגּויִם בָּעֲרָיות לא הָיָה בְּגִלּוּי עֶרְוָה מַמָּשׁ אֲבָל הָיָה בִּקְרִיבָה בִּלְבָד.

פסוק כה
וַתִּטְמָא הָאָרֶץ. וּמִן הַקְּרִיבָה בָּאוּ לִידֵי כָךְ שֶׁנִּטְמְאָה הָאָרֶץ בְּגִלּוּי עֲרָיות מַמָּשׁ.

פסוק כו
וּשְׁמַרְתֶּם אַתֶּם אֶת חֻקּתַי. שֶׁלּא "תִּקְרְבוּ לְגַלּות עֶרְוָה". וְאֶת מִשְׁפָּטַי. לְהַעֲנִישׁ אֶת הַחוטְאִים. וְלא תַעֲשׂוּ מִכָּל הַתּועֵבות. וּבָזֶה הָאפֶן לא תַעֲשׂוּ שׁוּם אַחַת מֵחֻקּות הַתּועֵבות.

פסוק כז
כִּי אֶת כָּל הַתּועֵבות הָאֵל עָשׂוּ אַנְשֵׁי הָאָרֶץ. כִּי הַגּויִם אֲשֶׁר לא נִשְׁמְרוּ מֵהַקְרִיבָה, וְלא עָנְשׁוּ אֶת הַחוטְאִים בְּגִלּוּי עֲרָיות, עָשׂוּ "אֶת כָּל הַתּועֵבות", כִּי "מֵרָעָה אֶל רָעָה יָצָאוּ". וְכֵן תַּעֲשׂוּ אַתֶּם אִם לא תִשְׁמְרוּ אֶת כָּל "חֻקּותַי.. וּמִשְׁפָּטַי" אֵלֶּה. לָכֵן שִׁמְּרוּ אותָם!.

פסוק כח
וְלא תָקִיא.. אֶתְכֶם.. כַּאֲשֶׁר קָאָה אֶת הַגּוי. וּבָזֶה הָאפֶן לא תָקִיא הָאָרֶץ אֶתְכֶם בְּאותו עִנְיַן רַע שֶׁהִיא קָאָה עַתָּה אֶת הַגּויִם.

פסוק כט
כִּי כָּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה מִכָּל הַתּועֵבות הָאֵלֶּה וְנִכְרְתוּ הַנְּפָשׁות. וְהַטַּעַם שֶׁבַּעֲשׂותְכֶם אַחַת מִכָּל אֵלֶּה תָּקִיא אֶתְכֶם הָאָרֶץ בְּאותו אפֶן רָע, הוּא כִּי כָּל אַחַת מֵאֵלֶּה רָאוּי לְענֶשׁ כָּרֵת.

פסוק ל
וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמַרְתִּי, לְבִלְתִּי עֲשׂות מֵחֻקּות הַתּועֵבת. שִׁמְּרוּ גַּם אֶת הַמִּצְות שֶׁצִּוִּיתִי לִשְׁמִירָה וְגֶדֶר שֶׁלּא תִּכָּשְׁלוּ בְּכָל אֵלֶּה, כְּמו אִסּוּרֵי מַאֲכָלות (פרק יא) וְטֻמְאַת נִדָּה וְזָבָה (פרק טו) וְיולֶדֶת (פרק יב) וְזוּלָתָם, וּבָזֶה הָאפֶן "לא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם".

הפרק הבא    הפרק הקודם