בשבילי התנ"ך

ספורנו, ויקרא פרק יט

פסוק ב
דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת.. קְדשִׁים תִּהְיוּ. אַחַר שֶׁהִשְׁרָה שְׁכִינָתו בְּיִשְׂרָאֵל לְקַדְשָׁם לְחַיֵּי עולָם כְּמו שֶׁהָיְתָה הַכַּוָּנָה בְּאָמְרו: "וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כּהֲנִים וְגוי קָדושׁ" (שמות יט, ו), וּבְאָמְרו "כִּי אֲנִי ה' הַמַּעֲלֶה אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, לִהְיות לָכֶם לֵאלהִים, וִהְיִיתֶם קְדושִׁים" (לעיל יא, מה), וְהִבְדִּילָם מִטֻּמְאַת הַמַּאֲכָלות וְהַזֶּרַע בְּטֻמְאַת הַנִּדָּה, וְהַנְּגָעִים הַנִּמְשָׁכִים מִמֶּנָּה, וּמִטֻּמְאַת הַזָּבָה, וְטֻמְאַת הַחֲטָּאִים, כְּאָמְרו "מִכָּל חַטּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ" (לעיל טז, ל), וּמֵחֶבְרַת הַשֵּׁדִים, וְרוּחַ הַטֻּמְאָה, וּמִטֻּמְאַת הָעֲרָיות (פרק יח) כְּאָמְרו "אַל תִּטַּמְּאוּ בְּכָל אֵלֶּה" (לעיל יח, כד), אָמַר עַתָּה שֶׁהַכַּוָּנָה בְּכָל אֵלֶּה הָאַזְהָרות הִיא שֶׁיִּהְיוּ קְדושִׁים, וְזֶה כְּדֵי שֶׁיִּדְמוּ לְיוצְרָם כְּפִי הָאֶפְשָׁר, כְּמו שֶׁהָיְתָה הַכַּוָּנָה בִּבְרִיאַת הָאָדָם, כְּאָמְרו "נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ" (בראשית א, כו), וְזֶה בֵּאֵר עַתָּה בְּאָמְרו כִּי קָדושׁ אֲנִי ה' אֱלהֵיכֶם. וְרָאוּי שֶׁתִּדְמוּ אֵלַי כְּפִי הָאֶפְשָׁר בְּעִיּוּן וּבְמַעֲשֶׂה. וּלְהַשִּׂיג זֶה הַהִדַּמּוּת בֵּאֵר שֶׁנִּצְטָרֵךְ לִשְׁמר אֶת הַמִּצְות הַכְּתוּבות בַּלּוּחַ הָרִאשׁון, שֶׁכָּל הַכַּוָּנָה בָּהֶם הִיא לְחַיֵּי עולָם בִּלְבָד, כְּמו שֶׁבֵּאֵר בְּסופָם בְּאָמְרו "לְמַעַן יַאֲרִיכוּן יָמֶיךָ" (שמות כ, יב), כַּאֲשֶׁר הִתְבָּאֵר בִּמְקומו. וְהִתְחִיל לְבָאֵר עִנְיַן כִּבּוּד אָב וָאֵם, וְאָמַר,

פסוק ג
אִישׁ אִמּו וְאָבִיו תִּירָאוּ. לְהורות שֶׁלּא יִהְיֶה הַכִּבּוּד בָּהֶם עַל אפֶן שֶׁיִּהְיֶה לִבּו גַּס בָּהֶם, אַף עַל פִּי שֶׁיְכַבְּדֵם בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה וּבְמַלְבּוּשׁ, כְּמו שֶׁהִזְכִּירוּ ז"ל בְּאָמְרָם: יֵשׁ מַאֲכִיל לְאָבִיו פַּסְיונֵי וְטורְדו מִן הָעולָם (קדושין לא, א). אֲבָל יִהְיֶה כִּבּוּדו לָהֶם כִּמְכַבֵּד נורָאִים אֶצְלו לְמַעֲלָתָם עָלָיו. וְאַחַר כָּךְ בֵּאֵר עִנְיַן שַׁבָּת בְּאָמְרו וְאֶת שַׁבְּתתַי תִּשְׁמרוּ. שֶׁלּא עַל שַׁבַּת בְּרֵאשִׁית בִּלְבָד הִזְהִיר, אֲבָל עַל כָּל מִינֵי הַשַּׁבָּת, שֶׁהֵם: שַׁבַּת בְּרֵאשִׁית, וְשַׁבַּת הָאָרֶץ וּשְׁמִיטַת כְּסָפִים, הַמְעִידִים עַל חִדּוּשׁ הָעולָם. וּבְאָמְרו אַחַר כָּךְ,

פסוק ד
אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֱלִילִים. בֵּאֵר שֶׁכַּאֲשֶׁר הִזְהִיר וְאָמַר "לא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל" (שמות כ, ד) לא בִּלְבָד אָסַר לְקַבְּלָם עָלָיו לֵאלהִים, אֲבָל אָסַר אֲפִלּוּ לְכַבְּדָם. וְלַעֲשׂות "מַסֵּכָה" בְּשָׁעות יְדוּעות, לְהַשִּׂיג בָּהּ הַצְלָחות קִנְיָנִים מְדוּמִים וְזוּלָתָם.

פסוק ה
וְכִי תִזְבְּחוּ. בֵּאֵר שֶׁכַּאֲשֶׁר אָמַר "אָנכִי ה' אֱלהֶיךָ" (שם כ, ב) שֶׁיְקַבְּלוּ לֵאלוהַּ אותו לְבַדּו, כְּמו שֶׁקִּבְּלוּ בִּיצִיאַת מִצְרַיִם בְּאָמְרָם "זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ, אֱלהֵי אָבִי וַאֲרומְמֶנְהוּ" (שמות טו, ב), לא בִּלְבָד אָמַר שֶׁיִּשְׁמְרוּ מִצְותָיו וִירומְמוּהוּ כָּרָאוּי לִמְקֻבָּל לְמֶלֶךְ וְשֶׁיִּתְפַּלְּלוּ אֵלָיו לְבַדּו בְּכָל צָרותָם, אֲבָל הִזְהִיר עִם זֶה שֶׁיָּחוּסוּ עַל כְּבודו מְאד, בְּאפֶן שֶׁלּא יְחַלְּלוּ אֶת קָדָשָׁיו אֲפִלּוּ בְּמַחְשָׁבָה.

פסוק ט-י
וּבְקֻצְרְכֶם.. לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזב אתָם. בֵּאֵר שֶׁאַחַר שֶׁקִּבַּלְנוּ אותו לֵאלהִים, רָאוּי לָנוּ לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו, לַעֲשׂות צְדָקָה וּמִשְׁפָּט. וּמִמִּינֵי הַצְּדָקָה הֵם לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה הָאֲמוּרִים בָּעִנְיָן. וְזֶה בֵּאֵר בְּאָמְרו אֲנִי ה' אֱלהֵיכֶם. כְּלומַר, וּמִכֵּיוָן שֶׁאֲנִי אֱלהֵיכֶם, וְכָל אָרְחותַי חֶסֶד וֶאֱמֶת, רָאוּי לָכֶם לִשְׁמר מִינֵי הַצְּדָקָה אֵלֶּה הָרְצוּיִם לְפָנַי. וְאַחַר כָּךְ בֵּאֵר מִינֵי הַמִּשְׁפָּט שֶׁקְּצָתָם בֵּין פְּרָטֵי הֶהָמון, וּקְצָתָם בֵּין שׁופֵט לֶהָמון, וּקְצָתָם בֵּין רָאשֵׁי הָעָם. וְעַל הַמִּין אֲשֶׁר בֵּין פְּרָטֵי הֶהָמון הִזְהִיר שֶׁלּא יַזִּיק אָדָם אֶת חֲבֵרו בְּמָמון, וְזֶה בְּאָמְרו,

פסוק יא
לא תִּגְנובוּ וְלא תְכַחֲשׁוּ וְלא תְשַׁקְּרוּ. שֶׁכָּל זֶה בְּמָמון, וְכֵן בְּאָמְרו,

פסוק יב
וְלא תִשָּׁבְעוּ בִּשְׁמִי לַשָּׁקֶר. לְהִפָּטֵר מֵחִיּוּב מָמון. וְלָזֶה הוסִיף וְאָמַר וְחִלַּלְתָּ אֶת שֵׁם אֱלהֶיךָ. כְּלומַר עִם זֶה שֶׁתַּזִּיק לַחֲבֵרְךָ בְּהִפָּטֶרְךָ מֵחִיּוּבו לַשֶּׁקֶר, הִנֵּה תְּחַלֵּל אֶת שֵׁם אֱלהֶיךָ. אַחַר כָּךְ הִזְהִיר שֶׁלּא יַזִּיקֵהוּ בְּחִלּוּל כְּבודו, וְזֶה בְּאָמְרו,

פסוק יד
לא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ. וְאַחַר כָּךְ הִזְהִיר שֶׁלּא יִגְרם בִּנְזָקָיו, וְזֶה בְּאָמְרו "וְלִפְנֵי עִוֵּר לא תִתֵּן מִכְשׁל", שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁלּא תַּזִּיק בְּיָדַיִם הִנֵּה תִּגְרם הַנֶּזֶק. וְאַחַר כָּךְ בֵּאֵר חֵלֶק הַמִּשְׁפָּט הַנּופֵל בֵּין הַשּׁופְטִים לֶהָמון, וְאָמַר,

פסוק טו
לא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט. שֶׁלּא יְהֵא רַךְ לָזֶה וְקָשֶׁה לָזֶה, אֶחָד עומֵד וְאֶחָד יושֵׁב, וְכָל הַדּומִים לָאֵלֶּה. וְאַחַר כָּךְ אָמַר הַחֵלֶק הַנּופֵל בֵּין הַשּׁופְטִים וּבֵין רָאשֵׁי הָעָם, וְהוּא הָרְכִילוּת וְהַשִּׂנְאָה לַמֶּלֶךְ, כְּעִנְיַן דּואֵג וַחֲבֵרָיו שֶׁהִלְשִׁינוּ דָּוִד לְשָׁאוּל. וּמִמֶּנּוּ יִמָּשֵׁךְ לַעֲמד עַל דָּמו וּלְהִנָּקֵם וְלִנְטר, כְּמו שֶׁהֵעִיד הַנָּבִיא בְּאָמְרו "אַנְשֵׁי רָכִיל הָיוּ בָךְ לְמַעַן שְׁפָךְ דָּם" (יחזקאל כב, ט). וְהורָה 'כְּלָל גָּדול' עַל אֵלֶּה בְּאָמְרו,

פסוק יח
וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוךָ. אֱהוב בְּעַד רֵעֲךָ מַה שֶּׁהָיִיתָ אוהֵב בַּעַדְךָ אִם הָיִיתָ מַגִּיעַ לִמְקומו. וּבִהְיות שֶׁמִּכְּלַל יִרְאַת הָאֵל יִתְבָרַךְ הִיא שְׁמִירַת הַחֻקִּים, כִּי אָמְנָם הַשּׁומְרָם לְמַעַן לא יֶחְטָא לו, לא יִהְיֶה זֶה אֶלָּא שֶׁכְּבָר הִכִּיר גָּדְלו וְשֶׁאֵין רָאוּי לַמְרות אֶת דְּבָרו, וְשֶׁכְּבָר הִכִּיר טוּבו וְיָדַע שֶׁלּא יְצַוֶּה אֶלָּא הָרָאוּי וְהַטּוב, אַף עַל פִּי שֶׁלּא נִתְפַּרְסֵם טַעַם הַמִּצְוָה, אָמַר,

פסוק יט
אֶת חֻקּתַי תִּשְׁמרוּ. וְהִזְכִּיר חֻקִּים בִּמְלֶאכֶת הַמִּרְעֶה וּבַעֲבודַת הָאֲדָמָה וּבְמַלְבּוּשׁ (פסוק נו), וּבְמִשְׁגָל (פסוקים כ כב) וּבְמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה (כג כה) וּבְהַגָּדַת הָעֲתִידות (כו), שֶׁבְּכָל אֵלֶּה הָיְתָה הַנְהָגַת חַיֵּיהֶם אָז. וְהִנֵּה רב מַה שֶּׁאָסַר הֵם עִנְיָנִים מְנֻגָּדִים לְכַוָּנַת הַטֶּבַע הַמְכֻוֶּנֶת מֵאֵת הָאֵל יִתְעַלֶּה הַמְסַדְּרו. אָמְנָם עַל עִנְיַן שִׁפְחָה חֲרוּפָה, עִם הֱיותו חק שֶׁהִיא לוקָה וְהוּא אֵינו לוקֶה, וְשֶׁהוּא מֵבִיא קָרְבָּן עַל הַמֵּזִיד, וּשְׁתֵּי אֵלּוּ לא יִקְרוּ בְּכָל שְׁאָר מִצְוות שֶׁבַּתּורָה, מִכָּל מָקום נָתַן קְצָת טַעַם לַדָּבָר בְּאָמְרו,

פסוק כ
כִּי לא חֻפָּשָׁה. כְּלומַר הַחֵטְא נָקֵל בָּזֶה שֶׁלּא תָפְשׂוּ קִדּוּשֵׁי הַמְאָרֵס, וְעִקַּר הַחֵטְא אֵינו אֶלָּא שֶׁחִלֵּל אֶת קדֶשׁ ה' לִבְעל חֲצִי שִׁפְחָה. וּבִהְיות הַפּעַל הַזֶּה נֶגֶד כְּבוד הָאִישׁ הַפּעֵל לא נֶגֶד כְּבוד הָאִשָּׁה הַמִּתְפָּעֶלֶת אֵין סָפֵק שֶׁהִיא הִרְגִּילָתו וּרְאוּיָה לִלְקות. וְהִנֵּה הַמֵּזִיד בָּזֶה שֶׁעָשָׂה זֶה הַסִּכְלוּת לְחַלֵּל אֶת עַצְמו, הוּא קָרוב לְשׁוגֵג, וּמַקְרִיב אָשָׁם עַל חִלּוּל הַקּדֶשׁ.

פסוק כו
לא תאכְלוּ עַל הַדָּם לא תְנַחֲשׁוּ וְלא תְעונֵנוּ. כָּל אֵלֶּה הָיוּ דְּרָכִים אֶצְלָם בְּהַגָּדַת עֲתִידות, בְּסוּרָם מִדַּרְכֵי רוּחַ טָהֳרָה וּנְבוּאָה לְדַרְכֵי רוּחַ הַטֻּמְאָה. וּבִהְיות מִדַּרְכֵי יִרְאַת הָאֵל וּכְבודו שֶׁלּא נְחַלֵּל גּוּפות עַמּו אֲשֶׁר קִדֵּשׁ לְעָבְדו, אָמַר,

פסוק כז
לא תַקִּיפוּ. וְצִוָּה שֶׁלּא נְחַלְּלֵם בַּהֲקָפַת הָראשׁ כְּמַעֲשֵׂה שׁוטִים וְשִׁכּורִים או כּומְרִים, וְלא בְּגִלּוּחַ הַזָּקָן, כְּאָמְרָם 'הַדְרַת פָּנִים זָקָן' (שבת קנב, א), וְלא בְּ,

פסוק כח
שֶׂרֶט לָנֶפֶשׁ. כְּמַחֲשִׁיבִים מְאד מִיתַת הָאָדָם וּמִתְאַבְּלִים מְאד עָלֶיהָ. וְכֵן בִּכְתבֶת קַעֲקַע. לָתֵת אות בִּבְשָׂרֵנוּ מִלְּבַד אות הַבְּרִית.

פסוק כט
אַל תְּחַלֵּל אֶת בִּתְּךָ לְהַזְנותָהּ. וְלא בְּהַזְנות הַבַּת אֲפִלּוּ פְּנוּיָה, אֲשֶׁר הוּא חִלּוּל לָהּ וּלְאָבִיהָ, כְּעִנְיַן "כִּי תֵחֵל לִזְנות, אֶת אָבִיהָ הִיא מְחַלֶּלֶת" (להלן כא, ט). וְאַחַר שֶׁהִזְהִיר מֵהָעִנְיָנִים הַמְחַלְּלִים, צִוָּה לְכַבֵּד אֶת הַיָּמִים וְהַמְקומות וְהָאֲנָשִׁים הַקְּדושִׁים, וְאָמַר,

פסוק ל
אֶת שַׁבְּתתַי תִּשְׁמרוּ. שֶׁהֵם הַשַּׁבָּת וְכָל מִקְרָאֵי קדֶשׁ. וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ. וְהוּא כָּל מָקום מְקֻדָּשׁ לְתורָה, לִתְפִלָּה וְלַעֲבודָה. וּבִהְיות דְּרִישַׁת הָאובות אֵצֶל הָאֻמּות דְּרִישָׁה אֱלקִית בְּעַד הַחַיִּים אֶל הַמֵּתִים אָמַר,

פסוק לא
אַל תִּפְנוּ אֶל הָאבת. אַל תִּפְנוּ אֲלֵיהֶם, אֲבָל תִּתְּנוּ ערֶף וְלא פָּנִים, אֵין צָרִיךְ לומַר שֶׁלּא תְּכַבְּדוּם. אַל תְּבַקְשׁוּ לְטָמְאָה בָהֶם. אַל תְּבַקְשׁוּ אותָם כְּדֵי לְהִטָּמֵא בָהֶם, אֲבָל תְּבַקְשׁוּ לָדַעַת טִיבָם לְהורות, כְּאָמְרָם ז"ל "לא תִלְמַד לַעֲשׂות" (דברים יח, ט) אֲבָל אַתָּה לָמֵד לְהָבִין וּלְהורות (שבת עה, א).

פסוק לב
מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם. אֲבָל תְּהַדְרוּ קְדושֵׁי עֶלְיון, וּמֵהֶם הַשֵּׂיבָה בָּרב, כְּאָמְרו "עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת שֵׂיבָה, בְּדֶרֶךְ צְדָקָה תִּמָּצֵא (משלי טז, לא). וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן. וְהֵם תּופְשֵׂי הַתּורָה, כְּמו שֶׁאָמְרוּ רַבּותֵינוּ ז"ל: אֵין זָקֵן אֶלָּא מִי שֶׁקָּנָה חָכְמָה (קדושין לב, ב). וְאַחַר שֶׁהִזְהִיר עַל כְּבוד הַקְּדושִׁים, הִזְהִיר מִלְּבַזּות אֶת הַשְּׁפֵלִים, וְאָמַר,

פסוק לג
וְכִי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר בְּאַרְצְכֶם לא תונוּ אתו. אֲפִלּוּ אונָאַת דְּבָרִים. וְהוסִיף וְאָמַר,

פסוק לה
לא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט בַּמִּדָּה בַּמִּשְׁקָל וּבַמְּשׂוּרָה. וְזֶה כִּי בִּהְיות בִּכְלַל אונָאָה גַּם אונָאַת מָמון, הִזְהִיר מִן הָאונָאָה הַכְּלָלִית לָאֶזְרָח וְלַגֵּר, וְהֵם מִדּות הַלַּח וְהַיָּבֵשׁ וּמִשְׁקְלותָם.

פסוק לז
וּשְׁמַרְתֶּם אֶת כָּל חֻקּתַי וְאֶת כָּל מִשְׁפָּטַי. תְּעַיְינוּ בָהֶם וְתַכִּירוּ הֱיותָם הֲגוּנִים. וַעֲשִׂיתֶם אתָם. וּבָזֶה הָאפֶן תַּעֲשׂוּ אותָם. אֲנִי ה'. בֵּאֵר שֶׁכָּל שְׁמִירַת הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים רָאוּי שֶׁתִּהְיֶה בְּלִי תוסֶפֶת וּבְלִי גֵּרָעון. כִּי אָמְנָם מַעֲשֵׂי ה' וּמִצְוותָיו הֵם בְּתַכְלִית שְׁלֵמוּת, אֲשֶׁר עָלָיו אֵין לְהוסִיף וּמִמֶּנּוּ אֵין לִגְרעַ.

הפרק הבא הפרק הקודם