פסוק ב
צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן. אַחַר שֶׁכָּלָה הַשֶּׁמֶן שֶׁהִתְנַדְּבוּ בִּמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן צִוָּה שֶׁיָּבִיאוּ לְדורות.

פסוק ג
יַעֲרךְ אתו אַהֲרן. אַף עַל פִּי שֶׁהָיְתָה הַדְּלָקַת הַנֵּרות, וְכֵן קְטרֶת הַתָּמִיד, כְּשֵׁרָה בְּכהֵן הֶדְיוט לְדורות, כְּפִי מַה שֶּׁקִּבְּלוּ ז"ל, מִכָּל מָקום נֶאֱמַר בִּשְׁנֵיהֶם "אַהֲרן", כִּי אָמְנָם כָּל יְמֵי הַמִּדְבָּר הָיָה עִנְיַן הַמִּשְׁכָּן בְּכָל יום כְּעִנְיָנו לְדורות בְּיום הַכִּפּוּרִים, שֶׁנֶּאֱמַר בּו "כִּי בֶּעָנָן אֵרָאֶה עַל הַכַּפּרֶת" (לעיל טז, ב). וְזֶה כִּי בְּכָל יְמֵי הַמִּדְבָּר נֶאֱמַר "כִּי עֲנַן ה' עַל הַמִּשְׁכָּן יומָם, וְאֵשׁ תִּהְיֶה לַיְלָה בו" (שמות מ, לח). וְלָכֵן הָיָה מִן הָרָאוּי שֶׁיִּהְיוּ מַעֲשֵׂה הַקְּטרֶת וְהַדְלָקַת הַנֵּרות בּו הַנַּעֲשִׂים בִּפְנִים נַעֲשִׂים עַל יְדֵי כּהֵן גָּדול, כְּמו שֶׁנַּעֲשִׂים לְדורות בְּיום הַכִּפּוּרִים.

פסוק ה
וְלָקַחְתָּ סלֶת. גַּם זֶה נִרְאֶה שֶׁנֶּאֱמַר אַחַר שֶׁשָּׁלְמָה קִצְבַת לֶחֶם הַפָּנִים שֶׁל נִדְבַת הַמִּשְׁכָּן, הַמְבאֶרֶת בַּסִּפּוּר "וַיָּבִיאוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן אֶל משֶׁה" (שמות לט, לג).

פסוק י
וְהוּא בֶּן אִישׁ מִצְרִי. וּבְכֵן הֵעִיז פָּנָיו לְבָרֵךְ אֶת הַשֵּׁם, דְּיִשְׂרָאֵל לא 'פְּקִירֵי כּוּלֵי הַאי'.

פסוק טו
כִּי יְקַלֵּל אֱלהָיו. וְיַעֲבר עַל לַאו "אֱלהִים לא תְקַלֵּל" (שמות כב, כז). וְנָשָׂא חֶטְאו. יִשָּׂא הָענֶשׁ הָרָאוּי לו כְּפִי הַמְקַלֵּל וְהַמְקֻלָּל, בִּפְרָט כְּשֶׁלּא קִלֵּל בַּשֵּׁם, או שֶׁגִּדֵּף וּבִזָּה בִּלְבָד, כְּתַרְגּוּמו 'דַיָנָא לָא תָקֵיל' (שמות שם).

פסוק טז
וְנוקֵב שֵׁם ה' מות יוּמָת. אֲבָל נוקֵב שֵׁם ה', לא יִהְיֶה עָנְשׁו כְּענֶשׁ קִלְלַת שְׁאָר "אֱלהִים", וְלא מִמִּין אותו הָענֶשׁ גַּם עִם רִבּוּי מִנְיָנו, אֲבָל הוּא בְּמִיתָה. כַּגָּר כָּאֶזְרָח. וְאֵין זֶה הָענֶשׁ לָזֶה הַמְבָרֵךְ עַתָּה מִפְּנֵי הֱיותו גֵּר, כִּי בָּזֶה גַּם הָאֶזְרָח הָיָה שָׁוֶה לו "בְּנָקְבו שֵׁם".

פסוק יז
וְאִישׁ כִּי יַכֶּה כָּל נֶפֶשׁ אָדָם. בִּהְיות קִלְלַת אֱלהִים אֵצֶל קְצָת הָאֻמּות דָּבָר נָקֵל מְאד, כְּאָמְרו "וְהִתְקַצַּף וְקִלֵּל בְּמַלְכּו וּבֵאלהָיו" (ישעיהו ח, כא), וּכְאָמְרָם ז"ל: הַשּׁומֵעַ אַזְכָּרָה מִפִּי גוי אֵינו חַיָּב לִקְרעַ, שֶׁאִם אֵין אַתָּה אומֵר כֵּן, נִתְמַלֵּא כָּל הַבֶּגֶד קְרָעִים (סנהדרין ס, א). וְעִם זֶה נִרְאֶה שֶׁיִּהְיֶה דִּבּוּר הַמְקַלֵּל בָּזֶה דִּבּוּר בָּטֵל, בִּהְיות כָּל קְלָלָה נִמְנַעַת בִּמְצִיאוּת הָאֵל יִתְבָּרַךְ, בֵּאֵר הַטַּעַם וְאָמַר כִּי אָמְנָם הַפּעַל הָרַע, כַּאֲשֶׁר יִהְיֶה נַעֲשָׂה בְּנושְׂאִים מִתְחַלְּפִים, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא פּעַל אֶחָד בְּעַצְמו, יִתְחַלֵּף עָנְשׁו כְּפִי חִלּוּף אותָם הַנּושְׂאִים, עַד שֶׁיִּהְיֶה הָענֶשׁ בִּהְיות הַחֵטְא בְּאֵיזֶה נושֵׂא ענֶשׁ בַּגּוּף או ענֶשׁ מִיתָה, וְכַאֲשֶׁר יִהְיֶה בְּנושֵׂא אַחֵר לְמַטָּה מִמֶּנּוּ יִהְיֶה הָענֶשׁ מָמון. וְעַל זֶה נָתַן שְׁלשָׁה רְאָיות:
אֶחָד בְּהורֵג, שֶׁהַהורֵג נֶפֶשׁ אָדָם חַיָּב מִיתָה (פסוק יז), וְהַהורֵג בֶּהֱמַת חֲבֵרו חַיָּב מָמון בִּלְבָד (פסוק יח).

שֵׁנִית: בְּחובֵל, שֶׁהַחובֵל אָדָם הָיָה רָאוּי לִיעָנֵשׁ בַּגּוּף לוּלֵי חֶסְרון יְכָלְתֵּנוּ לְצַמְצֵם, כְּמו שֶׁקִּבְּלוּ רַבּותֵינוּ ז"ל (בבא קמא פג פד). וְהֻצְרָךְ לְעָנְשׁו מָמון, וְעִם כָּל זֶה הִנֵּה הַמָּמון רַב, שֶׁחַיָּב בַּחֲמִשָּׁה דְבָרִים, כְּמו שֶׁקִּבְּלוּ הֵם ז"ל (שם) וּמַכֶּה בְּהֵמָה (פסוק כא) יִהְיֶה עָנְשׁו מָמון מֻעָט.

שְׁלִישִׁית: בְּחובֵל אָדָם, שֶׁחובֵל בְּאָבִיו וּבְאִמּו חַיָּב מִיתָה (שמות כא, טו), וְחובֵל אָדָם אַחֵר חַיָּב מָמון (פסוקים יט כ), וְאֵין צָרִיךְ לומַר מַכֶּה בְּהֵמָה בָּזֶה הָאפֶן שֶׁיִּהְיֶה עָנְשׁו מֻעָט מְאד. וְלא הִזְכִּיר קִלְלַת אָבִיו וְאִמּו, כִּי הִיא בִּלְתִּי דּומָה לְזאת הַקְּלָלָה שֶׁהוּא דִּבּוּר בָּטֵל לְגַמְרֵי, וְלא כֵן קִלְלַת הָאָב.

פסוק כב
כַּגֵּר כָּאֶזְרָח יִהְיֶה כִּי אֲנִי ה' אֱלהֵיכֶם. אֱלהֵי הַגֵּר וֵאלהֵי הָאֶזְרָח "וְלא נִכָּר שׁועַ לִפְנֵי דָל" (ע"פ איוב לד, יט).

פסוק כג
וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת משֶׁה. שֶׁלּא רְגָמוּהוּ מִפְּנֵי שִׂנְאָה עַל שֶׁהָיָה גֵר וְשֶׁהִתְגָּרֶה בָּאֶזְרָח, אֲבָל עָשׂוּ "לְבִלְתִּי סוּר מִן הַמִּצְוָה" (ע"פ דברים יז, כ).