פסוק א
וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה בְּהַר סִינַי. הִנֵּה לא יַזְכִּיר בְּשׁוּם מִצְוָה מָקום צִוּוּי זוּלָתִי כַּאֲשֶׁר קָרָה חִדּוּשׁ אָז בְּאותו הַמָּקום. אֲבָל בֵּאֵר שֶׁכְּשֶׁאָמַר הָאֵל יִתְעַלֶּה בְּסִינַי "וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ וְאָכְלוּ אֶבְינֵי עַמֶּךָ וְיִתְרָם" וכו' (שמות כג, יא), פֵּרַשׁ לְמשֶׁה אָז כָּל דִּינֵי הַשְּׁבִיעִית הָאֲמוּרִים בָּזֶה הַמָּקום, וְזֶה לְהָבִין וּלְהורות שֶׁזֶּה בְּעַצְמו הָיָה בְּכָל שְׁאָר הַמִּצְוות, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁנֶּאֱמַר בִּקְצָתָם מִקְרָא מֻעָט הָיָה הַבֵּאוּר אָז רָחָב בַּאֵר הֵיטֵב, כְּאָמְרָם ז"ל: מַה עִנְיַן שְׁמִטָּה אֵצֶל הַר סִינַי, אֶלָּא מַה שְּׁמִטָּה נֶאֶמְרוּ כְּלָלותֶיהָ וְדִקְדּוּקֶיהָ וּפֵרוּשֶׁיהָ מִסִּינַי, אַף כָּל הַמִּצְוות נֶאֶמְרוּ מִסִּינַי כְּלָלותֵיהֶם וְדִקְדּוּקֵיהֶם וּפֵרוּשֵׁיהֶם. וְהִזְכִּיר משֶׁה רַבֵּינוּ זאת הַפָּרָשָׁה בָּזֶה הַמָּקום, כִּי חָשַׁב שֶׁיִּכָּנְסוּ תֵּיכֶף לָאָרֶץ, כְּמו שֶׁהֵעִיד בְּאָמְרו "נוסְעִים אֲנַחְנוּ אֶל הַמָּקום" (במדבר י, כט). וְהִזְהִיר עַל שְׁמִטַּת קַרְקַע בִּפְרָט, כִּי בְּחֶטְאָם בִּשְׁמִירָתָהּ יִגְלוּ מִמֶּנָּהּ, כְּמו שֶׁהֵעִיד בְּאָמְרו "אָז תִּרְצֶה הָאָרֶץ אֶת שַׁבְּתותֶיהָ" (להלן כו, לד), וְכֵן הֵעִיד בְּסוף דִּבְרֵי הַיָּמִים בְּאָמְרו "עַד רָצְתָה הָאָרֶץ אֶת שַׁבְתותֶיהָ" (דברי הימים ב לו, כא).

פסוק ב
כִּי תָבאוּ אֶל הָאָרֶץ. אֶל גָּלִיל הַגּויִם. וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ. הַקַּרְקָעות הַמּוּכָנות לַעֲבודַת הָאֲדָמָה. שַׁבָּת לַה'. שֶׁתִּהְיֶה כָּל הַשָּׁנָה הַבַּטָּלָה מֵעֲבודַת הָאֲדָמָה מוּכֶנֶת לַעֲבודָתו, כְּמו שֶׁכִּוֵּן בְּשַׁבַּת בְּרֵאשִׁית, בְּאָמְרו "שַׁבָּת לַה' אֱלהֶיךָ" (שמות כ, י).

פסוק ג
שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ. אָז תּוּכַל לִזְרעַ שָׂדֶה אֶחָד בְּעַצְמו שֵׁשׁ שָׁנִים רְצוּפות שֶׁלּא כְּמִשְׁפַּט עֲבודַת הָאֲדָמָה, כִּי אָמְנָם הַמִּנְהָג בָּהּ הוּא שֶׁיִּהְיֶה נָרָה שָׁנָה וְזורְעָה שָׁנָה, כְּמו שֶׁהִזְכִּירוּ רַבּותֵינוּ ז"ל. וְאָסַפְתָּ אֶת תְּבוּאָתָהּ. שֶׁלּא כַּמִּנְהָג בַּעֲבודַת הָאֲדָמָה שֶׁאִם יִזְרְעוּ חֶלְקָה אַחַת בְּעַצְמָהּ שָׁנִים רְצוּפות לא תוסִיף תֵּת כּחָהּ.

פסוק ד
שַׁבַּת שַׁבָּתון יִהְיֶה לָאָרֶץ. גַּם מִכָּל מַכְשִׁירֵי עֲבודַת הָאֲדָמָה, כְּגון זֻהֲמַת הַנְּטִיעות וּמְשִׁיחַת וּנְקִיבַת הַפַּגִּים וְזוּלָתָם שֶׁהִזְכִּירוּ ז"ל. שַׁבָּת לַה'. שֶׁגַּם עובְדֵי אֲדָמָה כַּאֲשֶׁר יִשְׁבְּתוּ בַּשָּׁנָה הַהִיא יִתְעורְרוּ לִדְרשׁ אֶת ה' בְּאפֶן מַה.

פסוק ח
וְהָיוּ לְךָ יְמֵי שֶׁבַע שַׁבְּתות הַשָּׁנִים וגו'. לא תִמְנֶה לְיובְלות אֶת שְׁנות הַלְּבָנָה פְּשׁוּטות לְחֶשְׁבּון שְׁנֵים עָשָׂר חֳדָשִׁים לְשָׁנָה, אֲבָל תִּהְיֶינָה פְּשׁוּטות וּמְעֻבָּרות כְּתִקּוּן חֲכָמִים, בְּאפֶן שֶׁיְכֻוְּנוּ עִם תֵּשַׁע וְאַרְבָּעִים שְׁנות חַמָּה, כְּמו שֶׁהָעִנְיָן בִּשְׁבִיעִית בְּלִי סָפֵק בִּהְיותָהּ תְּלוּיָה בַּחֲרִישָׁה וּזְרִיעָה כְּמו שֶׁהִתְבָּאֵר בָּהּ.

פסוק ט
שׁופַר תְּרוּעָה. לְשִׂמְחַת חֵרוּת הָעֲבָדִים וַהֲשָׁבַת הַשָּׂדות לְבַעֲלֵיהֶם.

פסוק י
יובֵל הִיא תִּהְיֶה לָכֶם. שֶׁתִּהְיוּ גַּם אַתֶּם בְּנֵי חורִין מִשִּׁעְבּוּד הָאֻמּות, עַל הֵיפֶךְ מַה שֶּׁאָמַר "אַתֶּם לא שְׁמַעְתֶּם אֵלַי לִקְרא דְּרור אִישׁ לְאָחִיו, הִנְּנִי קרֵא לָכֶם דְּרור נְאֻם ה' אֶל הַחֶרֶב אֶל הַדֶּבֶר וְאֶל הָרָעָב" (ירמיהו לד, יז).

פסוק יא
יובֵל הִיא שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה תִּהְיֶה לָכֶם. כְּמו שֶׁיָּצְאָה הַקַּרְקַע לְחֵרוּת מִיַּד הַקּונִים (פסוק י), כֵּן תִּהְיֶה בִּלְתִּי מְשׁוּעֲבֶּדֶת בְּיַד הַבְּעָלִים הַשָּׁבִים אֵלֶיהָ, שֶׁלּא יִשְׁתַּמְּשׁוּ בָּהּ כְּדֶרֶךְ בְּעָלִים בְּאותָהּ הַשָּׁנָה.

פסוק יב
קדֶשׁ תִּהְיֶה לָכֶם מִן הַשָּׂדֶה תּאכְלוּ. אַף עַל פִּי שֶׁאָסַרְתִּי לַבְּעָלִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ בִּזְרִיעָה וּקְצִירָה וְשֶׁלּא יֶאֱסף כָּל פֵּרות הַשָּׂדֶה אֵלָיו כִּשְׁאַר הַשָּׁנִים, כְּאָמְרו "וְלא תִקְצְרוּ אֶת סְפִיחֶיהָ וְלא תִבְצְרוּ" (פסוק יא), לא אָסַרְתִּי לַבְּעָלִים לֶאֱכל מִפִּרְיָהּ, אֲבָל מֻתָּרִים הֵם לֶאֱכל פֵּרותֶיהָ כִּשְׁאָר כָּל אָדָם, כְּמו בַּשְּׁבִיעִית.

פסוק יג
תָּשׁוּבוּ אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתו. וּמֻתָּר לַבְּעָלִים הַשָּׁבִים אֵלֶיהָ לְהַחֲזִיק בָּהּ לַאֲחֻזָּה, וּלְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ בְּבִנְיַן בָּתִּים וְשׁובָכִים וְגִדְרות צאן וְזוּלָתָם, חוּץ מֵעֲבודַת הָאֲדָמָה וּשְׁמִירַת פֵּרותֶיהָ.

פסוק יד
וְכִי תִמְכְּרוּ. בְּשׁוּם "מִמְכָּר" לא תִהְיֶה שׁוּם מִין אונָאָה, כְּמו שֶׁאָמְרוּ ז"ל: לא יָבור מֵעַל פִּי הַמְגורָה, שֶׁאֵינו אֶלָּא כְּגונֵב אֶת הָעַיִן (בבא מציעא ס, א במשנה). או קָנה. כַּאֲשֶׁר לא יֵדַע הַמּוכֵר שָׁוְיו שֶׁל דָּבָר, אַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר הָיָה הַדָּבָר בְּיָדו וְהָיָה לו שָׁהוּת לְהַרְאותו לְתַגָּר או לִקְרובו "אַל תּונוּ". וְאַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ 'אֵין אונָאָה לְקַרְקָעות' (כתובות צט, ב), מִכָּל מָקום.

פסוק טו
בְּמִסְפַּר שָׁנִים.. תִּקְנֶה. לא תִהְיֶה אונָאָה בְּמִנְיַן הַשָּׁנִים, כְּאָמְרָם ז"ל: כָּל דָּבָר שֶׁבְּמִדָה וְשֶׁבְּמִשְׁקָל וְשֶׁבְּמִנְיָן אֲפִלּוּ פָּחות מִכְּדֵי אונָאָה חוזֵר (בבא מציעא נו, ב). אַחַר הַיּובֵל תִּקְנֶה. שֶׁאֵין רָאוּי לִקְנות בַּיּובֵל, בְּאפֶן שֶׁלִּפְעָמִים לא תִשְׁהֶא בְּיַד הַבְּעָלִים הַשָּׁבִים אֵלֶיהָ שׁוּם זְמַן, וְהָיוּ כְּלא שָׁבִים אֶל אֲחֻזָּתָם כְּלָל. שְׁנֵי תְבוּאות. וְלא שְׁנֵי שִׁדָּפון וִירָקון, כַּמִּשְׁפָּט בִּשְׂכִירוּת קַרְקַע וַחֲכִירוּתו.

פסוק טז
תַּרְבֶּה מִקְנָתו. תִּקְנֶה בְּיותֵר מִמַּה שֶּׁהָיָה רָאוּי לַקַּרְקַע בְּתורַת שְׂכִירוּת לְשָׁנָה, כִּי אָמְנָם כְּשֶׁתִּקְנֶה לְשָׁנִים רַבּות עַד הַיּובֵל תּוּכַל לַעֲשׂות בָּהּ לְשָׁנִים רַבּות גִּדְרות צאן וְשׁובָכִים וְזוּלָתָם מִלְּבַד הַתְּבוּאָה. תַּמְעִיט מִקְנָתו. שֶׁלּא תִקְנֶה לְפִי חֶשְׁבּון מִמַּה שֶּׁהָיִיתָ שׂוכֵר וְאֵין צָרִיךְ לומַר קונֶה לְשָׁנִים מֻעָטות. וְהַטַּעַם כִּי מִסְפַּר תְּבוּאות הוּא מוכֵר לָךְ. כִּי כְּשֶׁתִּקְנֶה לְשָׁנִים מֻעָטות לא תוּכַל לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ אֶלָּא בַּתְּבוּאָה לְבַדָּהּ, וְלא בְּדָבָר מַכְּחִישׁ אֶת הָאָרֶץ בְּאפֶן שֶׁלּא תָשׁוּב לְאֵיתָנָה כְּשֶׁתָּשִׁיב הַשָּׂדֶה לַבְּעָלִים, כְּאָמְרָם ז"ל: הַמְקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵרו לְשָׁנִים מֻעָטות לא יִזְרָעֶנָּה פִּשְׁתָּן.

פסוק יז
וְלא תונוּ. אֲפִלּוּ בִּדְבָרִים וּגְנֵבַת דַּעַת וְעֵצות רָעות, אֲפִלּוּ בִּלְתִּי שׁוּם דְּרָרָא דְמָמונָא. כִּי אֲנִי ה' אֱלהֵיכֶם. אֱלהֵי הַקּונֶה וֵאלהֵי הַמּוכֵר, וּמַקְפִּיד אֲנִי עַל אונָאַת כָּל אֶחָד מֵהֶם.

פסוק יח
וַעֲשִׂיתֶם אֶת חֻקּתַי. עִנְיַן הַשְּׁבִיעִית וְהַיּובֵל. וְאֶת מִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ. בְּעִנְיַן הַמֶּכֶר וְהַמִּקְנֶה לְמִנְיַן הַיּובֵל (פסוק טו) וְזוּלָתו (פסוק טז), שֶׁלּא תִּהְיֶה שׁוּם אונָאָה. וִישַׁבְתֶּם עַל הָאָרֶץ לָבֶטַח. שֶׁלּא תִגְּלוּ מִמֶּנָּה. עַל הֵיפֶךְ "וְתִרֶץ אֶת שַׁבְּתתֶיהָ בָּהְשַׁמָּה מֵהֶם" (להלן כו, מג), וְעַל הֵיפֶךְ "בַּעֲון בִּצְעו קָצַפְתִּי" (ישעיהו נז, יז).

פסוק יט
וַאֲכַלְתֶּם לָשׂובַע. שֶׁיִּהְיוּ הַפֵּרות רַבִּי הַמָּזון, כְּעִנְיַן שֶׁהָיָה בָּעמֶר שֶׁהָיָה מַסְפִּיק לְגָדול כְּמו לְקָטָן, כְּאָמְרָם ז"ל: אוכֵל קִמְעָא וּמִתְבָּרֵךְ בְּמֵעָיו (תורת כהנים בחוקותי כו, ה), וְיַסְפִּיקוּ פֵּרות הַשִּׁשִּׁית גַּם לַשְּׁבִיעִית. וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח עָלֶיהָ. וְלא תִשְׂאוּ חֶרְפַּת רָעָב בַּגּויִם, שֶׁלּא תִּצְטָרְכוּ לָלֶכֶת בְּאַרְצותָם לִקְנות הַתְּבוּאָה.

פסוק כ
וְכִי תאמְרוּ מַה נּאכַל. וְכַאֲשֶׁר יְסֻפָּק זֶה אֶצְלְכֶם, וְלא תִבְטְחוּ שֶׁיִּהְיֶה הַמְעַט מַסְפִּיק בְּאֵיכוּתו.

פסוק כא
וְעָשָׂת אֶת הַתְּבוּאָה. בְּאפֶן שֶׁתִּשְׂבַּע עַיִן מֵרְאות וְתִרְאוּ שֶׁיַּסְפִּיק הַכַּמּוּת.

פסוק כג
וְהָאָרֶץ לא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת. הַקַּרְקַע הַנֶּעֱבָד. כִּי לִי הָאָרֶץ. הַגָּלִיל הוּא אֶרֶץ ה'. כִּי גֵרִים וְתושָׁבִים אַתֶּם עִמָּדִי. בְּאותו הַגָּלִיל, שֶׁאֵינו בִּכְלַל "וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי אָדָם" (תהלים קטו, טז).

פסוק כד
וּבְכָל אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם גְּאֻלָּה תִּתְּנוּ לָאָרֶץ. אֲבָל בְּחוּצָה לָאָרֶץ אֵין שָׁם דִּין שְׁמִטִּין וְיובְלות.

פסוק לה
וְהֶחֱזַקְתָּ בּו. לַהֲקִימו.

פסוק לו
אַל תִּקַּח מֵאִתּו. כִּי זֶה דֶּרֶךְ נָאות לַהֲקִימו כְּשֶׁתַּלְוֵהוּ בְּלִי נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית. וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ. וְזֶה תַּעֲשֶׂה כְּשֶׁיֵּשׁ לְאֵל יָדֶךָ דֵּי לִחְיות אַתָּה וּלְהַלְּותו כְּאָמְרָם ז"ל: חַיֶּיךָ קודְמִים לְחַיֵּי חֲבֵרְךָ (בבא מציעא סב, א).

פסוק לח
לִהְיות לָכֶם לֵאלהִים. שֶׁיִּהְיֶה הַתַּכְלִית הַמְכֻוָּן מִמֶּנּוּ מוּשָׂג בֵּין כֻּלְכֶם, וְלָכֵן רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה סֵדֶר הַמְדִינות בָּכֶם בְּאפֶן שֶׁתּוּכְלוּ כֻּלְכֶם לִחְיות זֶה עִם זֶה, וְתַעַזְרוּ זֶה אֶת זֶה לְהַשְּׁלִים הַמְכֻוָּן.

פסוק מ
כְּשָׂכִיר כְּתושָׁב יִהְיֶה עִמָּךְ. הַקָּנוּי קִנְיַן שֵׁשׁ שָׁנִים יִהְיֶה אֶצְלְךָ "כִּשְׂכִיר שָׁנָה בְּשָׁנָה", וְהַקָּנוּי קִנְיַן יובֵל יִהְיֶה אֶצְלְךָ כְּשָׂכִיר שֶׁהִתְיַשֵּׁב עִמְּךָ לְשָׁנִים רַבּות.

פסוק מב
כִּי עֲבָדַי הֵם. אַף עַל פִּי שֶׁבִּשְׁבִיל שֶׁהָלַךְ זֶה וְקָנָה אָדון לְעַצְמו הָיָה רָאוּי לְכָל שִׁעְבּוּד, מִכָּל מָקום מִצַּד מַה שֶּׁהוּא עַבְדִּי אֵין בְּיָדו לִמְכּר עַצְמו לְעַבְדוּת מֻחְלָט.

פסוק מח
אַחֲרֵי נִמְכַּר גְּאֻלָּה תִּהְיֶה לּו. כְּבָר בֵּאֲרוּ ז"ל (קדושין כ, ב): שֶׁלּא תאמַר מֵאַחַר שֶׁהָלַךְ זֶה וְנַעֲשָׂה כּמֶר לַעֲבודָה זָרָה אֶדְחֶה אֶבֶן אַחַר הַנּופֵל, תַּלְמוּד לומַר "אַחֲרֵי נִמְכַּר גְּאֻלָּה תִּהְיֶה לו".

פסוק נ
וְחִשַּׁב עִם קנֵהוּ. אַף עַל פִּי שֶׁהַקּונֶה הוּא גוי כָּבוּשׁ תַּחַת יָדְךָ וְקָנָה שֶׁלּא כְּהוגֶן לא יִמְשְׁכֶנּוּ וְיֵצֵא.

פסוק נא
אִם עוד רַבּות בַּשָּׁנִים. אֵין סָפֵק שֶׁאַחַר שֶׁשָּׁהָא הָעֶבֶד בְּבֵית אֲדונָיו זְמַן רַב תִּהְיֶה פְּעֻלָּתו יותֵר מְעֻלָּה מִמַּה שֶּׁהָיְתָה בִּתְחִלַּת הִכָּנְסו לַעֲבד. לְכָךְ אָמַר שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ זְמַן הַרְבֵּה עַד סוף זְמַן מִמְכָּרו, וְאֵין סָפֵק שֶׁלּא הָיְתָה פְּעֻלָּתו עַל אותו הַשְּׁלֵמוּת שֶׁהָיְתָה עֲתִידָה לִהְיות אִם הָיָה שׁוהֶא כָּל הַזְּמַן, מִכָּל מָקום יִגְרַע מִדְּמֵי מֶכֶר כְּפִי "כֶּסֶף מִקְנָתו", כְּאָמְרָם ז"ל: נִתְרַבָּה כַּסְפּו, מִכֶּסֶף מִקְנָתו (קדושין כ, ב).

פסוק נב
וְאִם מְעַט נִשְׁאַר. בְּאפֶן שֶׁשְּׂכָר שְׁנֵי הַפְּעֻלָּה הַטּובָה שֶׁעָבְרוּ עדֶף עַל הָרָאוּי כְּפִי חֶשְׁבּון הַמֶּכֶר, יִגְרַע הָרָאוּי לִפְעֻלַּת הַשָּׁנִים שֶׁעָבְרוּ כְּאָמְרָם ז"ל 'נִתְמַעֵט כַּסְפּו, כְּפִי שָׁנָיו' (שם).