ספורנו, ויקרא פרק ד
פסוק ג
אִם הַכּהֵן הַמָּשִׁיחַ יֶחֱטָא לְאַשְׁמַת הָעָם. כְּלומַר שֶׁלּא תִּקְרֶה לו שִׁגְגַת חַטָּאת זוּלָתִי מִמּוקְשֵׁי עַם, כְּאָמְרָם "הַמִּתְפַּלֵּל וְטָעָה, סִימָן רַע לו, וְאִם שְׁלִיחַ צִבּוּר הוּא, סִימָן רַע לְשׁולְחָיו" (ברכות לד, ב). וְקִרְבּו נִשְׂרַף וְאֵין לַכּהֵן שׁוּם חֵלֶק בּו, וְלָכֵן לא כָּתַב בּו "וְאָשַׁם", כְּמו שֶׁכָּתַב בְּכָל שְׁאָר הַחוטְאִים, כִּי אָמְנָם בְּאָמְרו "וְאָשַׁם" יורֶה אַזְהָרָה עַל הַתְּשׁוּבָה, וְזֶה לא יִפּל עַל הַכּהֵן הַמָּשִׁיחַ, כִּי לא מִלִּבּו הָיָה הַחֵטְא כְּלָל, אֲבָל קָרָה לו "לְאַשְׁמַת הָעָם". וּבְשִׁגְגַת סַנְהֶדְרִין שֶׁהוּא גַּם כֵּן רָחוק, אָמַר.
פסוק יג
יִשְׁגּוּ וְנֶעְלַם דָּבָר מֵעֵינֵי הַקָּהָל. שֶׁעִם הֱיותָם עֵינֵי הַקָּהָל, הָרְאוּיִם לִרְאות בְּעַד אֲחֵרִים, לא הֵיטִיבוּ לִרְאות לְעַצְמָם, וְגַם כֵּן עֲלֵיהֶם אָמַר.
פסוק כא
חַטַּאת הַקָּהָל הוּא. כִּי לא יִקְרֶה זֶה בִּלְתִּי עֲון הַדּור גַּם כֵּן. אָמְנָם כָּתַב בָּהֶם "וְאָשְׁמוּ" (פסוק יג), לְהַזְהִירָם עַל הַתְּשׁוּבָה קדֶם שֶׁיַּקְרִיבוּ, וְחַטָּאתָם גַּם כֵּן נִשְׂרֶפֶת, וּלְכבֶד עָון שְׁנֵיהֶם הוּבָא דָּמָם אֶל הַקּדֶשׁ פְּנִימָה. וְעַל עֲון הַמֶּלֶךְ אָמַר.
פסוק כב
אֲשֶׁר נָשִׂיא יֶחֱטָא. כִּי אָמְנָם זֶה דָבָר מָצוּי שֶׁיֶּחֱטָא, כְּאָמְרו "וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט" (דברים לב, טו), וְאָמַר בּו "וְאָשַׁם" שֶׁמֵּעַצְמו יַכִּיר עֲונו.
פסוק כג
או הודַע אֵלָיו. עַל יְדֵי אֲחֵרִים. וְהַחולָ"ם בְּמִלַּת "הודַע" הוּא בּו תְּמוּרַת הַשֻּׁרוּ"ק. וְאָמַר עַל עַם הָאָרֶץ,
פסוק כז
וְאִם נֶפֶשׁ אַחַת תֶחֱטָא בִּשְׁגָגָה מֵעַם הָאָרֶץ. כִּי זֶה אֶפְשָׁרִי קָרוב שֶׁאֶחָד מֵעַם הָאָרֶץ יֶחֱטָא, וּבָזֶה וּבְעִנְיַן חֵטְא הַנָּשִׂיא אָמַר "וְאָשַׁם", שֶׁהִיא אַזְהָרָה עַל תְּשׁוּבָה קודֶמֶת לְקָרְבָּן, וּבִשְׁנֵיהֶם וּבְכָל הָאֲשָׁמות נָתַן חֵלֶק לַכּהֲנִים, כִּי אֲכִילַת הַכּהֲנִים תּועִיל בָּהֶם לְכַפָּרַת הַחוטְאִים (פסחים נט, ב).