פסוק ז
והנגע בבשר הזב. חצי הספר בפסוקים.

פסוק ח
בטהור. בהעתק הללי בטהר ירושלמי בטהור עכ"ל. ובכל ספרי' שלנו מלא וכן מסר הרמ"ה ז"ל ומכל העוף הטהור מלא וא"ו כתיב וכל אורייתא בלישנא דכותא מלאים בר מן ה"א דמסיר עליה חמשה חסרים בלישנא וסימן וכו' עיין במסרה גדולה סוף שמיני ושאר לישנא דטהור מלא וא"ו כתיב.

פסוק י
תחתיו. תי"ו ראשונה רפה.

והנושא אותם יכבס בגדיו וגו'. תנן במס' נדה ריש פרק ד' בנות עכו"ם נדות מעריסתן והעכו"ם מטמאים משכב תחתון כעליון וכו' ואמרינן בגמר' מ"ט והנשא כתיב ופי' רש"י והנשא כתיב לא ידענא מאי היא ונראה בעיני שהוא פי' משובש ע"כ. וכתב רבינו שמשון בפ"ק דכלים משנה ג' דדרשי' הנושא כמו הנישא וכן כתב הרב המזרחי. והתוספות כתבו והנשא כתיב חסר וא"ו תימא דבמסורת הוא מלא וכו' עיין מה שכתבתי בפרשת בא על פסוק ואל שתי המזוזת גם בכל ספרים שלנו מלא וא"ו כתיב וכן העידו המאירי ושמן ששון והנשיא בתוכם הרמ"ה ז"ל באמרו נשא עון ופשע חסר וא"ו ומלא אל"ף בסוף וכל לישנא באורייתא דכותיה בר מן א' מלא וא"ו כתיב וסי' והנושא אותם יכבס בגדיו ורחץ ושארא חסרים עכ"ל. וכדברי התוספות כתב גם הסמ"ג בהלכות טומאת זבים ויולדת זל"ש.
עוד דורש בפ' בנות עכו"ם עליונו של זב טמא מדכתיב והנשא חסר וא"ו דורש והנישא על זב יטמא בטומאה קלה שלמעלה והמסורת קאי אשלפניו והמקרא קאי אשלאחריו שהרי גבי נישא לא שייך אותם וחולק על ספרים שלנו שבכולם כתיב והנושא מלא בוא"ו וכן חולק בשבת גבי בני עלי שאומר מעבירם כתיב וכל הספרים שלנו כתיב מעבירים ביו"ד וכן במסורת ע"כ. עוד במסורת כ"י נמסר על זה' ג' ב' חסר וחד מלא ושנים החסרים הם בפ' שמיני. והנשא את נבלתם. והנשא את נבלתה. ובעל א"ת טרח להעמיד לשון הגמ' שלא יהיה נגד המסורת והספרים יעויין משם. ועיין מה שאכתוב בס"ד בפרשת נשא על כלות משה.

פסוק יג
ורחץ בשרו. רחיצת בשרו ד' חסר את וסימן במסור' ושארא רחיצת את בשרו.

פסוק טז
ואיש כי תצא ממנו שכבת זרע. פרשה סתומה.

פסוק יח
ישכב. הכ"ף בדגש.

ורחצו במים. הבי"ת רפה.

פסוק יט
דם יהיה זבה. כל לישנא מלא וא"ו בר מן דין.

בנדתה. הבי"ת רפה.

פסוק כב
וכל הנגע בכל כלי. הנגע בלא קדמא.

פסוק כג
ואם על המשכב. במקף ומאריך.

פסוק כה
תהיה טמאה הוא. במקצת ספרי הדפוס תהיה במירכא טמאה בטפחא ובספרים מדוייקים כ"י בהפך והוא הנכון וכן הוא בדפוסים ישנים.

פסוק כו
לה. הלמ"ד בדגש.

כטמאת. המ"ם רפה.

פסוק כז
וכל הנוגע בם יטמא. כל נגע באורייתא חסר וא"ו בר מן דין.

פסוק כט
והביאה אותם. מלרע ע"פ המסורת וכן כתב אבן עזרא ורד"ק.

פסוק לא
בני. הבי"ת בדג"ש.