פסוק ב
ואמרת אלהם מועדי ה' אשר תקראו אתם. ר"ה סוף פ' אם אינן מכירין הרי הוא אומר אתם שלשה פעמים פי' תלתא זימני כתיב אשר תקראו אתם חד הך דהכא תניינא בפ' אלה מועדי דלקמן תליתאה בחג הסכת וקרינן בהו אַתֶּם אפי' שוגגים אתם אפי' מזידים אתם ואפילו מוטעים. ועיין ילקוט פרשת משפטים ור"ע ותוספת יום טוב פרק ג' דאבות משנה י"ג ודברים רבה פרשת ואתחנן ובפרק ב' דראש השנה ראש ב"ד אומר מקודש דאמר קרא וידבר משה את מועדי ה' מכאן שראש בית דין אומר מקודש וכל העם עונים אחריו מקודש מקודש מנא לן אמר קרא אשר תקראו אתם קרי ביה אַתֶּם דחסר כתיב בלא וא"ו.

אלה הם מועדי. בכל הספרים מלא וא"ו וכן כתב הרמ"ה ז"ל ודלא כמאירי.

פסוק ג
שבת. בשופר הפוך.

בכל מושבתיכם. עיין בפרשת ויקרא סימן ד'.

פסוק ה
בארבעה. הביתי"ן דגושות.

פסוק ז
עבדה. כתב הרמ"ה ז"ל בעבדה אשר תעבד עמדי חסר וא"ו כתיב וכל לשון עבדה באורייתא דכותא חסר וכן כתב בעל שמן ששון שלא כדעת המאירי.

לא תעשו. בלא מקף באמצע.

פסוק ט
וידבר דכי תבאו אל הארץ. פתוחה.

פסוק יג
בשמן. הבי"ת רפה.

ונסכה. ונסכו קרי וכן כתב הרמ"ה ז"ל. ובמנחות פרק שתי מדות אמר ר' אלעזר כתיב ונסכה וקרי ונסכו הא כיצד נסכה דמנחה כי נסכו דיין מה יין רביעית אף שמן נמי רביעית. ועיין תורת כהנים וקרבן אהרן וחזקוני פסיקתא דר' טוביהו לקח טוב ילקוט דף קפ"ה עמוד ג' ריקאנטי.

פסוק טו
שבע שבתות תמימות תהיינה. כל תהיין באורייתא בתרין יודי"ן ונו"ן פשוטה וחסר הה"א בתראה בר מתורת כהנים וחומש הפקודים דכתיבין בנו"ן בסופה ומלא ה"א בתראה ואנון י"א תרין מנהון בתורת כהנים בפרשת ספירת העומר ותשעה בחומש הפקודים באלה מסעי ובכללהון ותהיינה מחלה תרצה כדמסיר הכא במסרה דדפוסא ומסורת דמסרא גבי תרין דספירת העומר תרין מלאים בתורה טעותא הוא דהא כוליה דאלה מסעי בכוליה נסחי דכוותא ומלאים ודילמא מסורת בת"כ בלחוד קא מסרא וספרי הוא דאישתבשו ומסרו בתורה סתם. הרמ"ה ז"ל.

פסוק טז
עד ממחרת השבת השביעית תספרו וגו'. יש טפחא במלת תספרו. וכתיב בהגהת סמ"ק שיש להוכיח מכאן דחמשים יום לא קאי אתספרו. ע"ש סימן קמ"ה וכן כתבו התוספות במנחות פ"ו דהכי קאמר קרא עד ממחרת השבת השביעית שהוא יום חמשים תספרו. אי נמי חמשים יום אוהקרבתם דבתריה קאי וה"ק עד ממחרת השבת השביעית תספרו ולא עד בכלל וביום חמשים יום והקרבתם מנחה חדשה וגו' וכ"כ הסמ"ג עשין ר'. ודוגמת זה מצאנו בפ' והכהו לפניו כדי רשעתו במספר ארבעים יכנו וגו' ושנינו בפ"ג מלקין אותו ארבעים חסר א' שנאמר במספר ארבעים מנין שהוא סמוך לארבעים ובגמרא מ"ט דת"ק אי כתיב ארבעים במספר ה"א מ' במנין השתא דכתיב במספר ארבעים מנין שהוא סוכם את ארבעים ע"כ ר"ל שמלת במספר אינה דבוקה למלת ארבעים שא"כ ה"ל למכתב מ' יכנו במספר אבל פירושו במספר שהוא סוכם ומשלים לארבעים. ודברים אלו הם מרדכי תורה וסודותיה כמו שהאריך הר"ר יהודה בר בצלאל בס' באר הגולה סוף באר הראשון ובס' גור אריה פ' אמור ופ' כי תצא ועיין עוד בהר"אש סוף פסחים.

פסוק יז
ממושבתיכם. בהעתק הללי ממושבותיכם ירושלמי ממושבתיכם עכ"ל. ועל פי המסורת והספרים מלא וא"ו קדמאה וחסר וא"ו תניינא כמו שכתבתי בפרשת ויקרא עיין שם.

תביאו. חד מן אלפי"ן דגושין בקריאה עפ"י המסורת וסימן מסרתי בפרשת ויהי מקץ ועיין גם כן מ"ש בפרשת בראשית ע"פ ויהיו שניהם ערומים.

פסוק יט
עזים. הזי"ן דגושה.

פסוק כב
ולגר. הגימ"ל דגושה.

פסוק כג
וידבר דבחדש השביעי. פתוחה.

פסוק כו
וידבר דאך בעשור. סתומה.

פסוק כז
הזה. הזי"ן דגושה.

פסוק לב
שבת שבתון הוא. כל שבת היא במ"א הוא. שבת שבתון הוא תניינא. מסורת פרשת תצוה חס' אח' קדמאה בפרשת אחרי מות שבת שבתון היא תניינא דהכא הוא וא' פסוק סימן ותאכל היא והוא.

פסוק לג
משה לאמר. הלמ"ד דגושה.

פסוק לד
הסכות. טעה המדפיס ב' טעיות וגרם טעות גם לבעל מנחת כהן הא' שכתבו חסר וא"ו והב' שמסר עליו כלהון חסרים במ"ב וכו' ושקר ענה כי בכל הספרים הסכות מלא וא"ו תניינא ומסור עליו כלהון מלאים במ"א דהוא חג הסכת תעשה לך דסוף ראה וכן העידו הרמ"ה והמאירי ושמן ששון. והמדפיס נשתבש לפי שיש מסרה שאומרת כל סכת בסכת מסכת דאורייתא חסר בר מן ב'. שם המקום סכות. כי בסכות הושבתי ע"כ. והוא לא ידע כי מסרה זו סכת בסכת מסכת קא חשיב הסכות לא קא חשיב עד כאן לשון א"ת והכי מוכח ממסורת דסוף ראה ובהדיא אמרינן התם כל הסכות דאורייתא מלא בר מן א' חסר חג הסכת תעשה לך שבעת ימים וכמ"ש בריש פ' בשלח.

פסוק לז
להקריב אשה. השי"ן דגושה.

פסוק לח
מלבד שבתת ה'. חסר וא"ו כתיב וכל דכותא באורייתא חסר ומסר עליה כולהון חסרים ומסורת דמסר עליה לית כותיה חסר טעותא היא דבכולהו נוסחי דיקי כולהון חסרי' וא"ו כתיב. הרמ"ה ז"ל.

מתנותיכם. בהעתק הללי מתנתיכם ירוש' מתנותיכם עכ"ל. וע"פ המסורת מלא וכן הוא בספרים וכן מסר הרמ"ה מתנותיכם א' מלא וא' חסר וסי' מלבד שבתת ה' ומלבד מתנותיכם דין מל' דמל' מלא יו"ד ומלא וא"ו מכל מתנתיכם דקרח חסר וא"ו ומלא יו"ד כתיב.

פסוק לט
תחגו. הגימ"ל דגושה.

פסוק מ
ולקחתם לכם ביום. הבי"ת דגושה.

כפת תמרים. חסר וא"ו וכן דרשו רבותינו בפ' לולב הגזול ואימא תרתי כפי תמרי כפת כתיב. ועיין עוד בס' הזוהר פ' ויחי סוף דף ר"ב.

פסוק מב
בסכת. פ"ק דסוכה ת"ר בסוכו' תשבו לא בסוכה על גבי סוכה ולא בסוכה שתחת האילן ולא בסוכה שבתוך הבית ופרכינן אדרבה בסוכות תרתי משמע א"ר נחמן בר יצחק בסכת כתיב חסר וא"ו.

ישבו בסכת. כן כתיב חסר וא"ו בהעתק הללי ובכל ספרים מדוייקים ומסרותיהם והכי איתא בפ"ק דסוכה ופ"ק דסנהד' ופ"ד דזבחי' בסכת בסכת בסכות הרי כאן ד' וכו'. ומהכא נמי גמרי רבנן בפ' הישן דאדם יוצא ידי חובתו בסוכתו של חברו דמדכתיב בסכת חסר וא"ו מלמד שכל ישראל ראויין לישב בסוכה א' זה אחר זה ע"י שאלה. ועיין מ"ש לעיל בפ' חג הסכות שבעת ימי'.

פסוק מג
דרתיכם. הדל"ת רפה.

כי בסכות. הבי"ת רפה.

פסוק מד
את מעדי. במאריך ובמקף.

את מעדי. דין לחוד חסר וא"ו ושאר אורייתא מלא.