פסוק א
בהר סיני. פתוחה.

לאמר. הלמ"ד בדגש.

פסוק ה
ענבי. דגש הנו"ן לתפארת וכן ענבי רוש (דברים ל"ב).

פסוק ו
ולשכירך. ברובא דנוסחי דיקי מלא יו"ד.

פסוק ז
ולבהמתך. מאריך בלמ"ד ולא גריש למעלה וכן הוא לב"א.

פסוק ט
השבעי. חסר יו"ד בכל ספרים מדוייקים ובהעתק הללי והוא א' מן החסרים ע"פ המסורת וסימן נמסר בפרשת בא וכ"כ בעל הטורים וכמו שכתבתי בסוף פרשת בשלח.

פסוק יא
את נזריה. בתיקון ס"ת נזריה במפתח נזירה ע"כ. והרמ"ה כתב בהדיא ולא תבצרו את נזריה חסר יו"ד קדמאה ומלא יו"ד תניין ועיין עוד במסורת.

פסוק יד
וכי תמכרו. אין שם פיסקא.

פסוק כא
ועשת. ברוב הספרים הסי"ן בקמץ וכ"כ המכלול משקל פעלה.

פסוק כב
וזרעתם את השנה השמינת. דין לחוד מלא יו"ד קדמאה וחסר יו"ד תניינא.

פסוק כג
לצמתת. בהעתק הללי לצמתת ירושלמי לצמיתת עכ"ל גם המאירי כתב לצמיתת חס' וא"ו וכ"כ גבי לצמיתת הב' שבפ' כי שניהם שוים לדעתו לענין האותיו' אך בכל הספרי' הראשון חסר יו"ד וחסר וא"ו והב' מלא יו"ד וחסר וא"ו וכ"כ הרמ"ה ושמן ששון ומנחת כהן והא' הצד"י רפה והלמ"ד בחירק סימנו כי לי הארץ והב' הצד"י בדגש והלמ"ד בפתח סימנו לקנה אתו חזקוני ויש סימני' אחרי' במסורת ע"ש.

כי לי. במקף.

פסוק כה
כי ימוך. סי' קדמאה כי ימוך תניי' וכי ימוך תלתאי וכי ימוך וחד פ' סי' ותא' אל האנשי' ידעתי כי נתן ה' לכם את הארץ וכי נפלה אימתכ' עלינו וכי נמגו כל יושבי הארץ מפניכ'.

גאלו. הגימ"ל רפה.

פסוק כח
ואם לא דמצאה. ואם בקדמא ובלא מקף לא במאריך ובמקף.

די. בדגש.

פסוק כט
מושב. השי"ן בפתח בס"ס.

והיתה גאלתו. הגימ"ל דגושה.

תהיה גאלתו. הגימ"ל רפה.

פסוק ל
יגאל. הגימ"ל דגושה.

אשר לא חמה. לו ק' וכן בכל הספרים המדוייקים כתיב באל"ף וקרי בוא"ו וכן הכריע הר"ן ז"ל בפ"ק דמגילה ובעל לקח טוב בפירושו על התורה ודרשינן מיניה התם במגילה ובפ"ט דערכין אעפ"י שאין לו עכשיו והיה לו קודם לכן ולא מצינן למימר שלא היה לו מעולם דבערי חומה משתעי קרא והתם בערכין תנן בית הבנוי בחומה ר"י אומר אינו כבתי ערי חומה ר"ש אומר כותל החיצון היא חומתו ר"י דריש אשר לא חמה בוא"ו ור"ש דריש אשר לא חמה באל"ף כ"ד בשם הירושלמי ובבלי אמר ר' יוחנן דשניהם מקרא א' דרשו ותורדם בחבל בעד החלון כי ביתה בקיר החומה ובחומ' היא יושבת ר"ש סבר כפשטיה דקרא ור' יהוד' סבר בחומה היא יושבת ולא בעיר חומה ובמסור' פ' שמיני ע"פ אשר לא כרעי' ט"ו כתיבין לא וקריין לו ושלשה מהן בתורה והשאר בנביאי' וכתובים ואלו הן של תורה אשר לא יעדה אשר לא כרעים אשר לא חמה וכולן ניתנו לידרש כמו שכתבתי על כל אחד במקומו ודלא כרש"י ותוספות בפ"ט דערכין שרש"י כתב אשר לוא חמה כתיב מלא בוא"ו ואל"ף משמע לו ומשמע לא כלומר אין לו עכשו והיה לו קודם לכן והתוספות כתבו שאינו כן בחומשים המדוייקים שכתוב לו בוא"ו וקרי לא באל"ף וכתב בעל תוספת י"ט ובחומשים מדוייקים שלנו איפכא כתיב באל"ף וק' לו בוא"ו וכ"כ בעל קרבן אהרן אך לא נראו לי דבריו במ"ש אח"כ ולדעתי כתיבת הספרים וכו' ע"ש. ובילקוט פ' ויקרא ופ' שמיני ופ' בהר סיני הובא בשם מס' סופרים ג' לו כתובים בתורה בלמ"ד אל"ף וקורין בלמ"ד וא"ו אשר לא כרעים אשר לא חמה אם לא יגיד הן כל אלה טעה פעמים שלש ושבשתא כיון דעל על ור"ל אשר לא יעדה כמ"ש ופ' אם לוא יגיד הוא מאותם הכתובים מלאים בוא"ו ואנ"ף וסימן נמסר עליו בפ' ויקרא וכמ"ש שם וכן מצאתי בהעתק הללי ובמסר קטנה פ' ויצא ב' מלאי' בתורה זה וחברו כי לוא אוכל לקום מפניך.

פסוק לג
כי בתי ערי הלוים הוא אחזתם. כתב החזקוני לשון זכר בשורק וכן כי אחזת עולם הוא להם עכ"ל ודבריו תמוהים מאד בעיני כי בכל הספרים הוא אחזתם כתוב בוא"ו וקריאתו בחירק אבל אחזת עולם הוא להם כתיבתו וקריאתו בוא"ו שורק וכ"כ המכלל יופי וכך הם ע"פ המסורת דוק ותשכח במערכת אות הה"א דכתיב התם אחזתם נקבה ודא היא.

פסוק לד
ושדה. עיין מ"ש בפ' בראשית אצל וזהב.

אחזת עולם הוא. ה' דמטעים דסבירין היא מסורת פ' תצוה ותו איתא התם כל דסמיך לאחזה היא במ"א כי אחזת עולם הוא להם.

אחזת. הזי"ן דגושה.

פסוק לז
את כספך. במאריך ומקף.

פסוק לח
להיות. מלא וא"ו כתיב בהעתק הללי ובכל ספרים מדוייקים כ"י לא בא בכלל החסרים בלישנא ע"פ המסורת וסימן נמסר במ"ג פ' יתרו וכ"כ הרמ"ה ז"ל היות האדם לבדו מלא וא"ו כתיב ודכותא להיות גבר בארץ וכל לישנא באורייתא דכותא מלא בר מן ח' חסרים וכו' כמו שסדורי' במסורת שלנו.

פסוק לט
וכי ימוך אחיך עמך ונמכר לך. במקצת ספרים אשכנזים אין כאן הפסק הפרשה כלל ובס"ס היא פ' סתומה וכ"כ הרמב"ם ז"ל.

ונמכר. הכ"ף דגושה.

פסוק מו
והתנחלתם. אין בנו"ן מאריך בס"ס.

פסוק מז
תושב. בפשט.

נמכר. הכ"ף בפתח.

פסוק נב
ואם מעט. במקצת מדוייקים הוא"ו בגעיא ואין כן ברוב ספרים.

בשנים. הנו"ן רפה.