פסוק ט
כל אשר יתן ממנו לה' יהיה קדש. ו' סבירין ממנה וקריין ממנו מסורת פ' צו ועיין מה שאמרתי בפ' תרומה סימן כ"ה.

פסוק יב
כערכך הכהן כן יהיה. פי' קדמאה כן יהיה תניינא כן יקום קדמאה ערכך עליו והיה לו תניינא ערכך עליו וקם לו וחד פ' סימן להון והיה כי קם הפלשתי.

פסוק יג
ואם גאל. הגימ"ל דגושה.

פסוק יד
כי יקדש. חסר יו"ד בהעתק הללי ובכל ספרים כ"י מדוייקים וכן כתב מנחת כהן ונמסר עליו בנסחא כ"י לית חסר ובנחסא אחריתי ג' חסר יו"ד ושתי המסרות נכונות כי השניה רצונה לומר ג' חסר יו"ד בלישנא בקריאה וסימן נמסר במ"ג יהושע כ' ושם תמצאנה בפירוש וכן כתב רמ"ה איש כי יקדש את ביתו קדש לה' דין לחוד וחסר יו"ד בכל לישנא באורייתא ושארא יקדיש באורייתא מלא.

פסוק טו
ואם המקדיש. הקדמא בה"א לא באל"ף של ואם.

פסוק יט
אתו ויסף חמשית. השי"ן בלא דגש.

פסוק כ
יגאל. הגימ"ל דגושה וכן חביריו.

פסוק כא
ביבל. הביתי"ן רפות.

פסוק כד
בשנת היובל. בספרים מדוייקים ומסרותיהם מלא וא"ו וכן כתוב בפירוש בהעתק הללי וכן כתב הרמ"ה ז"ל במשך היבל חסר וא"ו כתיב וכל לישנא באורייתא דכותא חסרים בר מן ז' מלאים שתא מנהון מן קדשתם עד ויצא ביבל ולא עד בכלל תלתא קדמאי יובל ותלתא בתראי היובל וחד בשנת היובל ישוב השדה.

פסוק ל
וכל מעשר הארץ. וכן וכל מעשר בקר וצאן שניהם העין בשוא לבדו. ועוד עתיד אני להאריך בענין זה בנחמיה יו"ד בס"ד.
סוף ספר ויקרא ותשלם מלאכת ספר שלישי והוא ספר תורת כהנים והקרבנות