פסוק ב
תחטא. החי"ת בחטף סגול.

פסוק ג
אם. בגלגל לא במקף.

יחטא. החי"ת בחטף סגול.

פסוק ד
והביא את הפר אל פתח אהל מועד לפני ה'. ב' סבירין אשר לפני ה' וסימן והביא את הפר דנפש קדמאה. ויעל שלמה שם על מזבח הנחשת לפני ה' (ד"א ב' א').

פסוק יב
אל שפך. בס"א כ"י קדמון השי"ן בצירי. ורב פעלים כתב שפך מצאנוהו בב' נקודות ורד"ק העיד שהוא בג' נקודות.

פסוק יז
וטבל הכהן אצבעו מן הדם. מטעים דאמרי את. דקדמאה כתיב וטבל הכהן את אצבעו בדם בפ' נפש כי תחטא ודין כתיב בלא את.

פסוק יח
יסוד. דבפ' ואם נפש מלא כחביריו וכ"כ הרמ"ה ז"ל כל יסוד דאורייתא מלא וא"ו כתיב.

פסוק לא
כאשר הוּסַר חלב. ס"א הוּסַר ובמסורת הוסר ב' ומלא וסי' הוסר חלב ומעת הוסר התמיד ובספר אחד ספרדי כתוב הוסר חלב הטעם בה"א ונמסר עליו ב' מלא א' מלעיל וא' מלרע וגם במ"ג סוף דניאל נמסר ב' חד מלעיל.

פסוק לב
נקבה תמימה יביאנה. התי"ו רפה.

פסוק לג
החטאת. הטי"ת דגושה.

פסוק לד
קר נת. שבפ' ואם כבש שנינו בריש פ"ד דזבחים בש"א כל הניתנין על מזבח החיצון שנתן במתנה אחת כיפר ובחטאת שתי מתנות ובה"א אף חטאת שנתנה מתנה אחת כיפר ואמרי' עלה א"ר הונא מ"ט דב"ש קרנת קרנת קרנות א"א קרנות קרנות קרנות הרי כאן שש ארבע למצוה ושתים לעכב ובה"א קרנת קרנת קרנות הרי כאן ארבע שלש למצוה ואחת לעכב ואימא כולהו למצוה כפרה בכדי לא אשכחן ואב"א וכו' ועיין בילקוט פ' ויקרא רמז ת"ע וקרבן אהרן פ' תזריע דף צ"ד פ"ב. ופרש"י שלש פרשיות נאמרו בחטאות החיצונות בויקרא אחת בשעיר נשיא ושתים בחטאת יחיד אחת בכשבה ואחת בשעירה בשתים כתיב על קרנת חסר והאחד מלא וב"ש אית להו יש אם למקרא הרי כאן שש ואין במזבח אלא ארבע והשתים יתירות לא נאמרו אלא ששנה עליהם הכתוב לעכב ארבע נאמרו למצוה שמצוה בארבע מתנות ושתים מהן נשנו לעכב וב"ה סברי יש אם למסורת הילכך הרי ד' ג' מהן למצוה נאמרו שמצוה לכתחילה ליתן אף עליהן והא' מעכבת כדמפרש ואזיל ואימ' כולהו למצו' ואין כאן א' לעכב שהרי לא שנה באחת מהן. ואימא אע"פ שלא נתן כלום כיפר. בכדי בלא כלום כלו' בלא מתן דמים ע"כ. משמע ודאי מהגמ' ומפרש"י שאחד מן הג' פסוקים של קרנת מזבח העלה הכתובים בפ' ז' מלא וא"ו מיהו לאו בהדיא איתמר לא בגמ' ולא ברש"י איזה מהם מלא ובריש פ"ק דסנהד' מייתי לה נמי אגב גררא והתם גרסינן ובה"א קרנות קרנת קרנת הרי כאן ארבע וכו' נרא' משם הראשון דהיינו דפרש' נשיא הוא המלא אך רש"י ז"ל פי' שם בשעיר דנשיא כתיב קרנת חסר ובכבשה דיחיד כתיב קרנות מלא ובשעיר דיחיד כתיב קרנת חסר עכ"ל. ולדבריו המלא הוא הג' דהיינו דפ' ואם כבש נר' דגירסתו בגמ' היתה ובה"א קרנת קרנת קרנות ולכן כתב שהג' מלא וכן גורס בעל מנחת אהרן והיא כגירסתנו דזבחים. וכתב בעל א"ת שכן מצא בגמ' דסנהדרין כ"י אך לא ידע למה הקדים שם רש"י הג' לב'. אמנם כל הספרים ומסרותיהם שוים דכל שלשת קרנות האמורים חסרים שאין שום א' מהם מהד' מלאים ע"פ המסורת כמו שבאו בפ' זו במ"ג וכ"כ הרמ"ה והמאירי ושמן ששון. וכבר קדמתי לך כי בכל מקום שהגמ' או המדרש חולק על המסורת בחסרות ויתירות אנו הולכים אחר המסורת ולא מבעיא בדרשות של אגדה כגון פלגשם כלת ואשמם אלא אפי' היכא דנפיק מיניה דינה כגון הכא אליבא דב"ש וב"ה ובר מן דין דכולהו ספרי וספריא הכי סבירא להו ולית בהון פלוגתא כלל. ובש"ת הרמב"ן ז"ל סימן רל"ב נשאול נשאל על זה. ודברי השואל תמוהים מאד בעיני כי לא שאל כהוגן ומהפך גירסת הגמר' וגם נסחת הספרים. אולי היתה השגגה היוצאת. והשיב לו הרמב"ן ז"ל דבכל מקום אפילו בחסרות ויתירות מתקנים מיעוט ספרים עפ"י הרוב דמקרא מלא דבר הכתוב אחרי רבים להטות. ובעל ח"ת נדחק לפרש סוגיית הגמ' באופן שיסכים למציאות הספרים והוא עצמו הכיר בדוחק יעויין שם וכבר הארכתי יותר מדאי ותו לא מידי.

פסוק לה
מזבח. הזי"ן דגושה.