[רש"י: (ג) ואת כל החלב וגו' - להביא חלב שעל הקיבה [ר], דברי רבי ישמעאל.
רבי עקיבא אומר: להביא חלב שעל הדקין:]

אות ר
פירוש וכל שכן שעל הדקין שיש בה שני סימנים של איסור שהן תותב וקרום ונקלף ולרבי עקיבא דוקא דקין משום שיש בה שני סימנים תותב וגם קרום ונקלף אבל שעל הקיבה אינו תותב אלא חתיכות חתיכות חלב יש ופירוש תותב שמלה כמו היא שמלתו מתרגמינן היא תותביה.

[רש"י: (ד) הכסלים - פלנק"ש בלע"ז [חלק פנימי של הירך]. שהחלב שעל הכליות, כשהבהמה חיה, הוא בגובה הכסלים והם מלמטה, וזהו החלב שתחת המתנים, שקורין בלע"ז לונביל"ש [חלק הבטן שבאזור הכליות] לובן הנראה למעלה בגובה הכסילים, ובתחתיתו הבשר חופהו:
היתרת - הוא דופן המסך [ש], שקורין איברי"ש [סרעפת] ובלשון ארמי חצרא דכבדא:
על הכבד - שיטול מן הכבד עמה מעט [ת].
ובמקום אחר הוא [א] אומר (ויק' ט י) ואת היותרת מן הכבד:
על הכבד על הכליות - לבד מן הכבד ולבד מן הכליות [ב] יסירנה לזו:]

אות ש
פירש המסך המבדיל בין אברי הנשימה ובין הדקין ונקרא בלשון התלמוד חצר הכבד.

אות ת
ויהיה פירוש על עם קצת מן הכבד דאין לומר כל הכבד אם כן יסירם מיבעי ליה.

אות א
פירש והראיה על זה שעל הכבד הוא מן הכבד וכו'.

אות ב
ומה שהקשה הרא"ם דלמעלה פירש על עם וכאן פירש על לבד יש לומר דמלת על יש לו שני פירושים עם ולבד וגבי כליות על כרחך צריך לפרש לבד מן הכליות דהא כל הכליות מקטירים לגבי מזבח והא דפירש על הכבד לבד מן הכבד לאו למימרא דעל דגבי הכבד פירש לבד אלא בא לפרש שלא נטעה לומר שלא לקחו מן היותרת הדבוק בכבד אלא מה שדבוק עם מקצת הכבד שמקטירים המזבחה לכך פירש לבד מן הכבד כלומר שכל היותרת היו מקטירים עם אותו מקצת שדבק בכבד.

[רש"י: (ה) על העלה - מלבד העולה.
למדנו שתקדים עולת תמיד [ג] לכל קרבן על המערכה:]

אות ג
לאו מעל העולה דייק שתקדים דהא לא משתמע מעל שפירושו לבד אם להקדים אם לאחר אלא מדכתיב בתריה אשר על העצים אשר על האש, משמע שכבר ערכו העולה על העצים אשר על האש.

[רש"י: (ז) אם כשב - לפי שיש באימורי הכשב מה שאין באימורי העז, שהכשב אליתו קריבה, לכך נחלקו לשתי [ד] פרשיות:]

אות ד
פירוש ולא בפרשה אחת כמו בעולת נדבה דכתיב ביה ואם מן הצאן קרבנו מן הכשבים או מן העזים וגו'.

[רש"י: (ח) וזרקו - שתי מתנות שהן ארבע, ועל ידי הכלי הוא זורק, ואינו נותן באצבע [ה] אלא חטאת:]

אות ה
שהרי בחטאת הפנימי כתיב וטבל הכהן את אצבעו בדם והזה מן הדם ובחטאת חיצונה כתיב ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו ונתן על קרנות המזבח. ומה שלא כתב זה למעלה גבי בקר זבח השלמים, תירץ בגור אריה מפני שלעיל אינו כל כך ראיה ושמא הזריקה באצבע אף על גב דלא כתיב ביה אצבע ילפינן סתום מן המפורש הנכתב בחטאת. לכך המתין עד סוף כל הקרבנות וכיון שלא נכתב בשום קרבן אצבעו רק בחטאת, שמע מינה וכו'.

[רש"י: (יא) לחם אשה לה' - לחמו של אש [ו] לשם [ז] גבוה:
לחם - לשון מאכל.
וכן (ירמיהו יא יט) נשחיתה עץ בלחמו, עבד לחם רב.
(דניאל ה א), לשחוק עושים לחם (קהלת י יט):]

אות ו
כי משקל פעל בשש נקודות שוה בסמוך ובמופרד ואינו כשאר סמוכים הנקודים בחט"ף.

אות ז
כי פירש לה' לשם ה', לא שיתנהו לו, כי כבר כתיב אם ארעב לא אומר לך.

[רש"י: (יז) חקת עולם - יפה מפורש בתורת כוהנים [ח] כל הפסוק הזה.]

אות ח
למדו מזה דאיסור חלב אף בבית עולמים ובזמן הבית ושלא בזמנו בארץ ובחוצה לארץ וכן מפורש בפרק קמא דקידושין.