וידבר ה' אל משה דבר אל בני ישראל איש כי יפליא נדר
זה שאמר הכתוב: כי מי בשחק יערוך לה' (תהילים פט ז).
אמר הקדוש ברוך הוא: מי שהוא עושה כמעשי, יהא דומה לי.

אמר רבי לוי:
משל למלך שבנה מדינה והדליק בה שני פנסין, והיו כל אלו אוכלסין קוראין לו אגוסטא.
אמר המלך: כל מי שבנה מדינה כזאת והדליק בה שני פנסין כשם שהדלקתי קראו לו אגוסט"א ואיני מקנא בו.
כך, הקדוש ברוך הוא עשה את השמים ונתן שם שני פנסין שיהיו מאירין את העולם, חמה ולבנה, שנאמר: ויתן אותם אלוהים ברקיע השמים להאיר על הארץ (ברא' א יז).
אמר הקדוש ברוך הוא: מי שיכול לעשות כשני מאורות הללו שיהו מאירין לעולם, יהא שוה לי, שנאמר: כי מי בשחק יערך לה' (תהל' פט ז).

אם יערך שני פנסין אלו, ידמה לי. ואין יערך אלא אורה, שנאמר: על המנורה הטהורה יערך (ויק' כד ד). הוי, כי מי בשחק יערך לה'. זה שאמר הכתוב: שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה (ישע' מ כו).
ואל מי תדמיוני ואשוה יאמר קדוש (שם שם כה).
אל תהי קורא יאמר אלא יאמר לו קדוש, כשם שנאמר: אל קדוש (שם יז ז).

דבר אחר:
כי מי בשחק יערך לה'.
אמר רבי אבון הלוי:
מי כמוך מאיר עיני חשוכים, כעניין שנאמר: על המנורה הטהורה יערך.

דבר אחר:
כי מי בשחק יערך לה'.
אמר רבי אבון הלוי:
מי כמוך מלביש ערומים, (כבר נכתב בסדר אמור אל הכהנים).

דבר אחר:
מי כמוך זן את הרעבים. ואין יערך אלא מזון, שנאמר: ביום השבת וגו' (ויק' כד ח).
וכתיב: והיה לאהרן ולבניו ואכלוהו (שם שם ט).

דבר אחר:
כי מי בשחק יערך לה'.
בשעה שבקש הקדוש ברוך הוא לבראות את העולם ובקש לבראות את האדם, היו מלאכי השרת אומרים: מה אנוש כי תזכרנו (תה' ח ה), מה אתה מבקש מן האדם הזה?
אמר להם הקדוש ברוך הוא: ומי מקיים מצותי וחקותי ותורותי.
אמרו לו: אנו מקיימין תורתך.
אמר להם: כתיב בה: זאת התורה אדם כי ימות באהל (במ' יט יד), ואתם אין ביניכם מתים. כתיב בה: אשה כי תזריע וילדה זכר (ויק' יב ב), ואתם אין בכם ילדות.
כתיב בה: את זה תאכלו ( שם יא כא), (ו)את זה לא תאכלו (שם שם ד), ואתם אין ביניכם אכילה. הוי, אין התורה יצאת אצלכם, שנאמר: [ו]לא תמצא בארץ החיים (איוב כח יג).

כיון שאמר הקדוש ברוך הוא לישראל: שיעשו לו משכן ומזבח העולה, התחילו מקריבין בתוכו.
התחיל הקדוש ברוך הוא מצווה כמה מצוות על כל דבר ודבר, והן עושין.
התחיל הקדוש ברוך הוא אומר למלאכי השרת, כי מי בשחק יערך לה', כשם שישראל עורכין לי, שהייתם אומרים לי, מה אנוש כי תזכרנו (תה' ח ה).
עורכין לי קורבנות, כמה שנאמר: וערך הכהן אותם (ויק' א יב), על מזבח העולה (שם ד י). עורכים לפני שלחנות, כמה שנאמר: ביום השבת ביום השבת יערכנו לפני ה' (שם כד ח).
או יש ביניכם ערך נפשות כמה שנאמר: איש כי יפליא נדר בערכך נפשות לה'. הוי, כי מי בשחק:


דבר אחר:
איש כי יפליא נדר בערכך נפשות
זה שאמר הכתוב: פרי צדיק עץ חיים ולוקח נפשות חכם (מש' יא ל).

אם יהיה אדם צדיק, ואף על פי שהוא צדיק ואינו עוסק בתורה, אין בידו כלום. אלא, פרי צדיק עץ חיים, זו תורה, שמתוך שהוא בן תורה, הוא למד היאך לוקח נפשות, שנאמר: ולוקח נפשות חכם. שאם ידור לערוך נפשות, הוא למד מן התורה היאך עושה. ואם אין בידו תורה, אין בידו כלום.
כן את מוצא ביפתח הגלעדי, מפני שלא היה בן תורה, אבד את בתו.

אימתי?
בשעה שנלחם עם בני עמון, ונדר באותה שעה, שנאמר: וידר יפתח נדר וגו', והיה היוצא וגו', והיה לה' והעליתיהו עולה (שופ' יא ל-לא). באותה שעה היה עליו כעס מן הקדוש ברוך הוא. אמר: אילו יצא מביתו כלב או חזיר או גמל, היה מקריב אותו לפני. לכך זימן לו בתו.

כל כך למה?
כדי שילמדו כל הנודרים, הלכות נדרים וקונמות, שלא לנהוג טעות בנדרים.
והנה בתו יוצאת לקראתו, ויהי כראותו אותה ויקרע את בגדיו ויאמר אהה בתי וגו', ואנכי פציתי פי אל ה' ולא אוכל לשוב (שם שם לד-לה).
והלא פנחס היה שם, והוא אומר לא אוכל לשוב?!
אלא פנחס אמר: אני כוהן גדול ואיך אלך אצל עם הארץ.
יפתח אמר: אני ראש שופטי ישראל ראש הקצינים, אשפיל עצמי ואלך אצל הדיוט.
מבין תרויהון אבדת ההיא עלובתא מן עלמא. ושניהם נתחייבו בדמיה.
פנחס, נסתלקה ממנו רוח הקדש.
יפתח, נתפזרו עצמותיו, שכן כתיב: ויקבר בערי גלעד (שם יב ז).

כיון שבקש לקרבה, הייתה בוכה לפניו.
אמרה לו בתו: אבי, יצאתי לקראתך בשמחה ואתה שוחט אותי?!
שמא כתב הקדוש ברוך הוא בתורה שיהו ישראל מקריבין לפני הקדוש ברוך הוא נפשות אדם. אין כתיב בתורה, אדם כי יקריב מכם קרבן לה' מן הבהמה (ויק' א ב), מן הבהמה ולא מן בני אדם!
אמר לה: בתי, נדרתי, והיה היוצא אשר יצא והעליתיהו עולה. שמא כל הנודר יכול הוא שלא לשלם נדרו?!
אמרה ליה: והרי יעקב אבינו שנדר ואמר, [ו]כל אשר תתן לי עשר וגו' (בר' כח כב), ונתן לו הקדוש ברוך הוא שנים עשר בנים, שמא הקריב להקדוש ברוך הוא אחד מהם?!

ולא עוד אלא חנה, שאמרה: ותדר נדר ותאמר, ה' צבאות אם ראה תראה וגו' ( ש"א א יא), שמא הקריבה את בנה לפני הקדוש ברוך הוא?!
כל הדברים האלה אמרה לו, ולא שמע לה.
כיון שראתה שלא שמע לה, אמרה לו: הניחני וארד אצל בית דין, שמא ימצאו פתח לנדרך. שנאמר: הרפה ממני שנים חדשים ואלכה וירדתי על ההרים וגו' (שופ' יא לז).

אמר רבי זכריה:
וכי יש אדם יורד על ההרים, והלא בני אדם עולים להרים?!

מהו וירדתי על ההרים?
אלו סנהדרין, כמה שנאמר: שמעו הרים את ריב ה' (מיכה ו ב). הלכה אצלם ולא מצאו פתח ליפתח ולהתיר לו את נדרו, בעון אותן ששחט משבט אפרים. ועליו הוא אומר: גבר רש ועושק דלים מטר סוחף ואין לחם (משלי כח ג).

גבר רש ועושק דלים, זה יפתח, שהיה רש בתורה כגרופו של שקמה, שהיה עושק את הדלים, שנאמר: ויאמרו לו אמר נא שבולת ויאמר סבלת ולא יבין לדבר כן (שופטים יב ו), והיה שוחטן.
לפיכך, מטר סוחף ואין לחם, שהיה לו מי שיתיר את נדרו, אלא ואין לחם, שהעלים הקדוש ברוך הוא מהם את ההלכה, שלא ימצאו פתחו להתיר לו את נדרו. עלה ושחטה.
ורוח הקדש צווחת: נפשות הייתי רוצה שתקריב לפני אשר לא ציוויתי ולא דברתי ולא עלתה על לבי (ירמ' יט ה).
אשר לא צויתי לאברהם שישחוט את בנו, אלא אמרתי לו, אל תשלח ידך (ברא' כב יב).
להודיע לכל האומות חיבתו של אברהם, שלא חשך את יחידו ממני, לעשות רצון בוראו.
ולא דברתי ליפתח להקריב את בתו.

רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש
רבי יוחנן אמר:
דמים היה חייב, כעניין שכתוב בערכין.

ורבי שמעון בן לקיש אמר:
ולא כלום, שהתנה על דבר שאי אפשר להקריב, ולא היה עליו כלום.

ולא עלתה על לבי, זה מישע מלך מואב, שכתוב בו בשעה שנפל ביד מלך ישראל, ויקח את בנו הבכור אשר ימלוך תחתיו ויעלהו עולה (מ"ב ג כז).

מי גרם למישע שיקריב את בנו?
על שלא היה בן תורה. שאלו קרא בתורה, לא אבד את בנו, שכתוב בתורה: איש כי יפליא נדר, והיה ערכך הזכר, ואם נקבה היא וגו' (ויק' כז ב-ד). הוי, ולוקח נפשות חכם (מש' יא ל):


דבר אחר:
איש כי יפליא נדר
אף האומות אומרים: במה אקדם ה' אכף לאלהי מרום, הירצה ה' באלפי אילים, ברבבות נחלי שמן, האתן בכורי פשעי, פרי בטני חטאת נפשי (מיכה ו ו-ז).

אמר להם הקדוש ברוך הוא לאמות העולם: בניכם אתם מבקשין להקריב לפני?!
איני מבקש לא בניכם ולא קורבנותיכם, אלא לבני נתתי פרשת קורבנות ופרשת ערכין, שקורבנותיהם חביבים לפני.

וכן הוא אומר: טוב מעט לצדיק וגו' (תהל' לז טז).
תדע לך, תחילתו של ספר, דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם אדם כי יקריב מכם קרבן לה' (ויק' א ב). מכם, ולא מהאומות. וסופו של ספר, דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם איש כי יפליא.

וכן הוא אומר: מגיד דבריו ליעקב וגו' (תהילים קמז יט).
אמר להן הקדוש ברוך הוא לישראל: אם אתם מביאין לפני ערכים שלכם, מעלה אני עליכם, כאלו נפשותיכם הקרבתם לפני. לכך נאמר: איש כי יפליא נדר. אמר הקדוש ברוך הוא לישראל, בזכות הערכין אני מציל אתכם מגיהינום.

אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל: הן מעריכין לפני את נפשותיכם, אני מציל אתכם מעריכת גיהינום, שנאמר: כי ערוך מאתמול תפתה (ישעיה ל לג).
ואערוך לפניכם שלחן. הוא שאמר דוד: תערוך לפני שלחן נגד צוררי דשנת בשמן ראשי כוסי רויה (תהילים כג ה). אמן וכן יהי רצון.
סליק ספר ויקרא