פרק א, א
ויקרא אל משה. כתיב לעיל (שמות מ, לח) ואש תהיה וגו' בו וסמיך ליה ויקרא אל משה. לומר מתוך שקרא לו ודבר עמו היו פניו בוערות כאש.
בכל מסעיהם (שמות מ, לח) ויקרא אל משה. לומר שבכל מסעיהם קרא למשה לאמר שיסעו כדכתיב (במדבר ט, יח) על פי ה' יסעו.
אל"ף דויקרא זעירא שמשה היה גדול ועניו לא רצה לכתוב אלא "ויקר" כאלו לא דבר הקב"ה עמו אלא בחלום כדרך שנאמר בבלעם (במדבר כג, ד) כאלו לא נראה לו השם אלא במקרה, ואמר לו הקב"ה לכתוב גם האל"ף ושוב אמר לו משה מחמת רוב ענוה שלא יכתבנה אלא קטנה יותר משאר אלפי"ן שבתורה וכתבה קטנה.
ויקרא אל משה. ראשי תיבות אמו בעטרה שעטרה לו אמו. הקדים משה לה', כביכול כאחד שמדבר עם חבירו, ומקדימו דרך מוסר. חמשה אלפי"ן בפסוק כנגד חמשה חומשי תורה. וט' תיבות יש בו. וכן יש ט' תיבות בפסוק אנכי ה' אלהיך (שמות כ, ב). לומר שכל הלומד תורה כאלו הקריב כל הקרבנות. וכן ט' תיבות בפסוק זאת התורה לעולה (להלן ז, לז).

פרק א, ה
בן בקר. עולה שנ"ד שצריך להיות בן שנה.

וזרקו את הדם. בבן בקר כתיב את הדם ובצאן כתיב (פסוק יא) את דמו, לפי שדמו של צאן דומה לדם האדם. לכך כתיב דמו, שמעלה עליו הכתוב כאלו הקריב דמו.

פרק א, ט
בבן בקר כתיב וקרבו וכרעיו,
ובצאן כתיב (פסוק יג) והקרב והכרעים, ואיתא בתנא דבי אליהו (פרק ו') לפי כשמהלכת בהמה דקה מגבהת כרעיה כמו שתי וערב אבל בהמה גסה מגבהת כרעיה לצדדיה, ולכך בהמה דקה משתנה מאכלה בבטנה. ועל כן צואתה ג"כ משונה מבהמה גסה.

בבן בקר לא כתיב אלא והקטיר,
ובצאן כתיב (פסוק יג) והקריב הכהן את הכל והקטיר לפי שצאן הוא מועט ומקריב ומקטיר הכל בפעם אחת.

בבן בקר לא נאמר הוא,
ובצאן (פסוק יג) ובעוף (פסוק יז) נאמר עולה הוא, לפי שעולת העוף בא תחת הכבש בדלות יכול אם עשאו ככבש יהא כשר?
תלמוד לומר: הוא.

בבן בקר כתיב (פסוק ג) לרצונו
ולא בצאן ובעוף, לפי שמרבה להביא.

פרק א, יא
צפונה. כדי להגין ממה שנאמר (ירמיה א, יד) מצפון תפתח הרעה. כתיב צפון בצאן, כנגד יצחק שאפרו צפון. וכן בעזים כתיב צפון כנגד יעקב, שנאמר בו (בראשית כז, טז) ואת עורות גדיי העזים.

פרק א, טו
ומלק את ראשו. מליקה מן הצואר לפי שהיונה כשהיא פורחת מחזרת הסימנים על גבי הצואר. ועולת העוף למעלה על שם יצחק יונת אלם (תהלים נו, א) שהוא עלה למעלה על המזבח.