פרק יא, ב
אשר תאכלו. בגימטריא חיה אכול שאינה חיה לא תאכל.
אשר תאכלו מכל הבהמה אשר על הארץ. למעוטי שור הים, תורא דימא אסור.

פרק יא, ד
ממעלי הגרה. מלא יו"ד. י' מינין מעלי גרה, שור כבש ועז וז' מיני חיות.

פרק יא, ח
טמאים הם לכם. וסמיך ליה את זה תאכלו. רמז חמרא דימא דשרי. לא הזכיר בדגים שמות לפי שמכוסים מבני אדם אין להם שמות.

פרק יא, יג
את הנשר. פתח בנשר שהוא מלך בעופות.
נשר. נושר נוצתו והיינו דכתיב (תהלים קג, ה) תתחדש כנשר נעוריכי.

פרק יא, טו
עורב למינו בגימטריא זרזר.

פרק יא, טז
התחמס. חומס ואוכל.
הנץ. בעל נוצה הרבה ומנצח שאר עופות ותופשם.

פרק יא, יז
הכוס. ככוס חרבות ונכסה מן העין.
השלך. ששולה דגים מן הים.
הינשוף. עף בנשף ואינו נראה ביום מפני אור השמש.

פרק יא, יח
התנשמת. כל הרואה אותה ישום.
הקאת. דרכו להקיא מאכלו.
הרחם. שמרחם על בניו.

פרק יא, כט
השורץ. בגימטריא כשעורה ששעורו כשעורה. בשרצים לא התיר בהם כלום בשביל הנחש שהוא מהם.

פרק יא, לז
אשר יזרע טהור. בגימטריא זרעים שזרען טהורין.

פרק יא, לט
הנוגע בנבלתה יטמא. בגימטריא זהו הנוגע אפילו כעדשה.

פרק יא, מז
להבדיל. הפסוק מתחיל בלמאן דאמר ומסיים בלמאן דאמר רמז לרוב איסורין ששיעורן בס'.
ובין החיה הנאכלת ובין החיה אשר לא תאכל. בגימטריא זה בשמונה עשר טריפות.