פרק יב, ב
אשה כי תזריע. סמך והתקדשתם (לעיל יא, מד) לאשה כי תזריע שצריך לקדש עצמו בשעת תשמיש. וכתיב לעיל (יא, מג) אל תשקצו את נפשותיכם ודרשינן מינה (מכות טז, ב) שלא ישהה את נקביו. רמז לבא מבית הכסא אל ישמש מטתו מיד.
להבדיל בין הטמא ובין הטהור (יא, מז) וסמיך אשה כי תזריע שצריך להמתין ג' חדשים להבחין בין זרע לזרע ולפרוש ממנה סמוך לוסתה.
תזריע. וילדה. בגימטריא צורת אדם.
זכר. בגימטריא ברכה.
וטמאה שבעת ימים. וכן ז' ימי אבילות, כלעומת שבא כן ילך.

פרק יב, ג
וביום השמיני. פסוק זה יש בו תיבות ואותיות כמו שבפסוק ויכולו (בראשית ב, א) לומר שמילה דוחה שבת.
וביום השמיני ימול בשר. בגימטריא שכל היום יהיה כשר למול.

פרק יב, ד
ושלשים. בגימטריא כלם סמוכים ולא מפוזרים.

פרק יב, ו
ובן יונה או תור. בכל מקום מקדים תורים לבני יונה חוץ מכאן, לפי שאינו מביא אלא אחד ואם ימצא יונה לא יקח תור לפי שבן זוגו מתאבל עליו ואינו מזדווג לאחר.

פרק יב, ז
ממקר. חסר. אותיות מרקם וסמיך ליה וטהרה רמז כתמים הבאים מרקם טהורים.
וטהרה ממקר דמיה. בגימטריא חמשה מיני דמים טמאים בה.
ממקור. ב' במסורה. ממקור דמיה. במקהלות ברכו אלהים ה' ממקור ישראל (תהלים סח, כז). דורש מכאן (כתובות ז, ב) שברכות חתנים בעשרה, משום דכתיב וטהרה ממקור דמיה, איזו דמים טהורים הוי אומר דם בתולים, אלמא דאיירי בחתן.
דמיה. ג' במסורה. ממקור דמיה. והיא גלתה את מקור דמיה (ויקרא כ, יח). וגלתה הארץ את דמיה ולא תכסה עוד על הרוגיה (ישעיה כו, כא). דאיתקש גלוי עריות לשפיכות דמים דכתיב (דברים כב, כו) כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש כן הדבר הזה.