פרק יג, ה
והנה הנגע. לשון "והנה" נופל על דבר שלא נודע קודם לכן, כמו בכאן שהיה סגור עד עתה. וכן והנה היא לאה (בראשית כט, כה).

פרק יג, ט
באדם. ד' במסורה. נגע צרעת כי תהיה באדם. או באדם אשר יטמא לו (להלן כב, ה). אף היא כחתף תארוב ובוגדים באדם תוסיף (משלי כג, כח). אשר שלט האדם באדם (קהלת ח, ט). ובוגדים באדם תוסיף איירי באשה זרה שמפתה האדם עד שישמע לה. וזהו אשר שלט האדם באדם, שהיא שולטת בו ואם ישמע לה סופו שילקה בצרעת ויטמא כמת. סמך נגעים ליולדת לומר שכל מי שאינו שומר נדות הולד מצורע. והקב"ה אומר לולד אם תיטיב מעשיך ראה מה בראתי, למעלה ממך בהמה וחיה למאכלך. ואם הרעת מעשיך הרי נגעים בצדך.

פרק יג, י
לבן. בגימטריא עזה.

פרק יג, יב
פרוח תפרח. ב' במסורה. פרוח תפרח הצרעת. ואידך פרוח תפרח ותגל (ישעיה לה, ב). לומר שבפרוח תפרח הצרעת בכולו יגיל כי אז יטהר.

פרק יג, ל
הזקן. ג' במסורה. צרעת הראש או הזקן. ואידך הזקן זקן אהרן (תהלים קלג, ב). וגם את הזקן תספה במפלת סנחריב (ישעיה ז, כ). מלמד שלקו בצרעת ובשביל שאהרן רואה את הנגעים ומטהרם בלוג שמן זכה לשמן הטוב של שמן המשחה שיורד על זקנו.

פרק יג, לג
והתגלח. גימ"ל גדולה שג' צריכין גילוח גדול בכל מקום שיש שער נזיר ומצורע ולוים.

פרק יג, לו
לא יבקר. ב' במסורה. לא יבקר הכהן לשער הצהב טמא הוא. לא יבקר בין טוב לרע (להלן כז, לג). בשביל לא יבקר בין טוב לרע על כן לא יבקר הכהן ויטמאנו, שעל שבעה דברים נגעים באים.

פרק יג, מד
טמא. ב' במסורה. טמא יטמאנו הכהן. למען טמא את מקדשי (להלן כ, ג). רמז לזר ששימש שלוקה בצרעת. פירוש למען טמא את מקדשי, שזר שנכנס בו לעבוד טמא יטמאנו. והיינו דכתיב בעזיה (דה"י ב' כו, יט) ובידו מקטרת להקטיר וגו' והצרעת זרחה במצחו.
נגעו. ב' במסורה. בראשו נגעו. אשר ידעו איש נגעו בענין שלמה (דהי"ב ו, כט). פירוש בראשו נגעו, בתחילת הענין צריך שידע נגעו ויטהר ממנו בתשובה קודם שיתפלל.

פרק יג, מה
וראשו. ד' במסורה. וראשו יהיה פרוע. ומגדל וראשו בשמים (בראשית יא, ד). וראשו מגיע השמימה (שם כח, יב). וראשו לעב יגיע (איוב כ, ו). בשביל שהגיע ראשו עד לשמים ע"כ נגעים באים עליו וראשו יהיה פרוע.

פרק יג, מו
בדד ישב. לפי ששלח מדנים בין אחים בלשון הרע וגרם לישב לזה לבד ולזה לבד.

פרק יג, נב
ושרף את הבגד. הפסוק מתחיל ומסיים בשריפה, לומר שכל האסורים בהנאה טעונים שריפה.

פרק יג, נד
וכבסו. בגימטריא כל אדם. הצווי בכהן והכיבוס בכל אדם.

פרק יג, נה
בקרחתו. אלו השחקים, שכשנשחק הבגד נושר השער ונעשה כמו קרח.
בגבחתו. אלו החדשים, שכשהוא חדש שערותיו בולטות.

פרק יג, נט
נגע צרעת. י' פעמים כתיב נגע צרעת בכי תזריע ובפרשת זאת תהיה, שעל ידי י' דברים נגעים באים:
זאת תורת נגע. תורת המצורע (להלן יד, ב). תורת אשר בו (שם לב). זאת התורה (שם, נד). תורת הצרעת (שם, נז). ה' פעמים כנגד חמשה חומשים, לומר שהמספר לשון הרע כאילו עובר על חמשה חומשי תורה.
עשרה פרשיות של נגעים הם בין נגעי אדם בין נגעי בגדים ונגעי בתים, שאם יקיימו עשרת הדברות ינצלו מאלו עשרה.