פרק טו, ב
דברו אל בני ישראל. ובפרשת נגעים לא אמר "דברו" לפי שעל ידי העגל שעשה אהרן באו נגעים על ישראל. וסמך פרשת זב למצורע, לפי שעל ידי הנחש נתקללה האשה בזיבה והנחש בצרעת.

פרק טו, ג
החתים בשרו מזובו. בגימטריא זה בחתימת פי האמה.

פרק טו, ד
ישכב עליו. בגימטריא זה מיוחד לשכיבה.
וכל הכלי. בגימטריא אבל לא האבן.

פרק טו, יא
שטף. ב' במסורה. וידיו לא שטף במים. וחלף ביהודה שטף ועבר (ישעיה ח, ח). שזב צריך מים חיים.
ורחץ במים. בגימטריא ובארבעים סאה.

דבר אחר:
במים. במי מ' פירוש מ' סאה.

פרק טו, יב
יגע. בגימטריא הסיט. איזהו מגע במקצתו שהוא בכולו זהו הסיטו.

פרק טו, יד
ובא לפני ה' אל פתח. בגימטריא הנה מלמד שהזב הוא טובל מבעוד יום.

פרק טו, טז
תצא ממנו. בגימטריא זה זרע יורה כחץ.
כי תצא ממנו. בגימטריא זרע לח לא יבש.
ורחץ במים את כל בשרו. בגימטריא ולא יהא בו חציצה בבשרו ושערו.

פרק טו, יט
דם יהיה זובה בבשרה. בגימטריא הן דם נדה מטמא לח ויבש.
תהיה בנדתה. בגימטריא עד שהיא תבא במים.

פרק טו, כו
כטומאת. ב' במסורה. כטומאת נדתה יהיה לה. כטומאת הנדה היתה וגו' (יחזקאל לו, יז). כדאיתא במדרש (תנחומא ס"פ מצורע) שמדמה אותם לטומאת נדה. מה נדה יש לה טהרה במים אף ישראל יש להן טהרה, שנאמר (שם שם, כה) וזרקתי עליכם מים וגו'. אי נמי מה נדה הכהן נכנס עמה בבית אף ישראל אע"פ שהן טמאים שכינה ביניהם, שנאמר (להלן טז, טז) השוכן אתם בתוך טומאתם, ולא כמת שאין הכהן נכנס עמו בבית. י"א פעמים כתוב בפרשה זבה זובו זובה כנגד י"א יום שבין נדה לנדה.

פרק טו, לג
ולאיש. ג' במסורה. ולאיש אשר ישכב עם טמאה. ואידך ולאיש שתים מכסות להנה (יחזקאל א, כג). ולאיש בושת בן שאול (ש"ב ב, טו), כי הם ב' תיבות. ולאיש אשר ישכב יש לו להתבייש כדכתיב ולאיש בושת. וכיצד יעשה?
כמו שמצינו בר' אליעזר (נדרים כ, ב) שהיה מגלה טפח ומכסה טופח ודומה כמי שכפאו שד. וזהו ולאיש שתים מכסות.