פרק יח, ג
סמך לפרשת דם ובחקותיהם לא תלכו. רמז לאין שוחטין בתוך הגומא שלא יחקה את המינין, בחולין (מא, א).

פרק יח, ה-ו
וחי בהם. וסמיך ליה לא תקרבו לגלות ערוה. לומר אע"פ שצויתי וחי בהם לא תקרבו לגלות ערוה, כי בגלוי עריות יהרג ואל יעבור.
אני ה'. ערות אביך וערות אמך. כי ג' שותפין יש באדם.

פרק יח, יט
ואל אשה. ב' במסורה. ואל אשה בנדת טמאתה. ואל אשה נדה לא יקרב (יחזקאל יח, ו). וכן בנדת ב' במסורה. הכא. ואידך בעזרא (ט, יא) בנדת עמי הארצות. שאם לא יקרב אל אשה נדה כתיב ביה צדיק הוא חיה יחיה (יחזקאל יח, ט) אבל אם יקרב אליה בנדת טומאתה הרי הוא בנדת עמי הארצות.

פרק יח, כט
הנפשות העשת. כתיב חסר, לומר שחייב אפילו בלא התראה.