פרק יט, ב-ה
קדושים. לעיל כתיב ושמרתם את משמרתי וסמיך ליה קדשים תהיו שאם ישמור עצמו מן החטא שוב אין חטא בא על ידו ומקדשין אותו מלמעלה.
אני ה' אלהיכם. וסמיך ליה דבר אל כל עדת בני ישראל. לומר שבני ישראל ייחדו השם ויאמרו ה' אחד.
עדת בני ישראל. וסמיך ליה קדושים שדבר שבקדושה צריך עשרה, דהיינו עדה. וכן עשרה פעמים אני ה' אלהיכם בפרשה זו.
אני ה' אלהיכם. איש אמו ואביו תיראו. לומר ששקול כבוד אב ואם ומוראם לכבוד ה' ומוראו. וסמיך ליה ואת שבתותי תשמורו, שאם אמר לו אביו לחלל שבת אל ישמע לו. וסמיך לשבת ע"ז, ששקולים הם מנסך יין לע"ז ומחלל שבת, כדאיתא בפ"ק דחולין (ה, א):
אלהיכם. וסמיך ליה אל תפנו. כלומר אל שעשיתם מדעתיכם אל תפנו לו.
ה' אלהיכם. וכי תזבחו. שצריך לזבוח לשם ה'.
תזבחהו. חסר וי"ו שלא יהיו שנים שוחטין זבח אחד.

פרק יט, ח-ט
ונכרתה וסמיך ליה ובקצרכם. מי שגוזל את העניים וקבע את קובעיהם נפש.
ובקצרכם קרי ביה ובקציר כם שצריך להניח אחד מס' שהוא שעור של פאה. וד' פעמים לשון קציר בפסוק למעוטי קצרוהו לסטין וכרסמוהו נמלים. שברתו הרוח. אכלתו בהמה.
פאת שדך. בגימטריא הפאה הוא אחד מששים.

פרק יט, י
לא תלקט. וסמיך ליה לעני ולגר. להזהיר העני על שלו.
לעני ולגר תעזוב אותם וסמיך ליה לא תגנובו. להזהיר לבעל הבית שלא יגנוב ממה שראוי לעניים. וכן להזהיר לעני שלא יגנוב משל בעל הבית יותר מהראוי, כדתנן שתים לקט שלש אינו לקט.
לא תגנובו. וסמיך ליה ולא תכחשו. שהגונב בא לידי לא תכחשו ולידי לא תשקרו ולידי לא תשבעו.

פרק יט, יג-יד
לא תלין פעולת שכיר. וסמיך ליה לא תקלל. כי אף אם ילין שכרך אל תקללהו אלא תתבעהו בב"ד.
לא תתן מכשל. חסר וי"ו לומר אפילו אינו נותן מכשול ממש אלא אפילו ליעצו לפי דרכו אסור:
ויראת מאלהיך. וסמיך ליה לא תעשו עול במשפט. כי לא לאדם תשפוטו כי אם לה'.

פרק יט, טו-טז
בצדק תשפוט עמיתך. רמז שב"ד יושבין בשני ובחמישי. בצדק פי' במזל צדק, וצדק משמש ביום ב' בתחילתו וביום ה' בתחילתו.
בצדק תשפוט עמיתך. וסמיך ליה לא תלך רכיל. אזהרה לדיין שלא יהא רך לזה וקשה לזה ולא יאמר אני מזכה וחברי מחייבין.
רכיל בעמיך. מלא ביו"ד, שהרכיל כאילו עובר בי' הדברות. בירושלמי (פאה פ"א ה"א), מותר לומר לשון הרע על בעלי מריבה שנאמר לא תלך רכיל אבל לא תעמוד על דם רעך. וכן מצינו בנתן הנביא ואני אבא אחריך ומלאתי את דבריך (מלכים א' א, יד).

פרק יט, יז-יט
ולא תשא עליו חטא. וסמיך ליה לא תקום ולא תטור. רמז לת"ח שאינו נושא חטא אם נוקם ונוטר.
ואהבת לרעך כמוך. וסמיך ליה לא תרביע כלאים. האוהב אשתו לא ישמש עמה ועיניו באשה אחרת ולא יכופנה לתשמיש.
לא תרביע כלאים. וסמיך ליה ואיש כי ישכב את אשה שכבת זרע והיא שפחה נחרפת. דהיינו כמו כלאים, שהיא חציה שפחה וחציה בת חורין. וסמיך לשפחה חרופה ערלתו את פריו, לומר שהבועל שפחה חרופה הפרי יהיה רשע. ועוד אמרינן (ביצה כה, ב) נטיעה מקטע רגליהון דבועלי נדות, כמו זה שלא היה יכול להמתין עד שנשתחררה.
והפדה לא נפדתה. בגימטריא יהיה בכסף ובשוה כסף.

פרק יט, כב
ונסלח לו מחטאתו אשר חטא. וסמיך ליה וכי תבאו אל הארץ. לומר כל הדר בא"י שרוי בלא עון.
כל עץ מאכל. בגימטריא זהו בפלפלין.

פרק יט, כו
סמך לא תאכלו על הדם לערלה לומר שאסור לאכול בלא ברכה, כערלה בלא חילול.
לא תאכלו על הדם. וסמיך ליה לא תנחשו. שלא ינחשו באכילה כדרך שעושין הרוצחים שאוכלין לחם על ההרוג שלא ינקמו גואלי ההרוג.

פרק יט, כז
לא תקפו. בגימטריא אחד המקיף ואחד הניקף חייבין הם.
פאת זקנך. וסמיך ליה ושרט לנפש. לומר כשם שחייב על הפאה בה' פאות כך חייב אם שרט ה' שריטות בה' אצבעות.
ולא תשחית. בגימטריא זהו תער ולא מספרים.
קעקע. בגימטריא שם, שכותב שם הטומאה.

פרק יט, כט
ומלאה הארץ זמה. וסמיך ליה את שבתותי תשמרו לומר סקבא דשתא ריגלא, שאוכלין ושותין ושמחין בשבתות. והיינו דכתיב (הושע ד, יא) זנות ויין ותירוש יקח לב.
סמך שבתותי תשמרו לאל תפנו אל האובות שהשואל אוב אינו עונה בשבת.
אני ה'. וסמיך ליה מפני שיבה תקום. אמר הקב"ה אני כבדתי זקנים שנאמר (ישעיה כד, כג) ונגד זקניו כבוד.

פרק יט, לב
זקן. ויראת. אזהרה לזקן שלא יטריח.
מפני שיבה תקום. וסמיך וכי יגור אתך גר. לומר אפילו מפני זקן ארמאי.
אני ה'. וסמיך ליה וכי יגור אתך גר. לומר כל המטה דינו של גר כאילו מטה דינו של הקב"ה.

פרק יט, לה
במדה. ג' במסורה. לא תעשו עול במשפט במדה. אך רחוק יהיה ביניכם ובינו כאלפים אמה במדה (יהושע ג, ד). במדה הראשונה (דה"י ב' ג, ג). מה התם איירי במדת הקרקע אף הכא איירי במדת קרקע.

פרק יט, לו
והין צדק יהיה לכם. וסמיך ליה ושמרתם את כל חקותי. לומר שהמעוות המדות כאילו עובר על המצות כלם.