פרק כ, ג
ואני אתן. ב' במסורה. ואני אתן את פני באיש ההוא. ואני אתן את שכרך (שמות ב, ט). שאם חזר בתשובה ואני אתן את שכרך, שעונותיו נחשבין לו כזכיות.

פרק כ, ח
אני ה' מקדשכם. סמיך אצל אביו ואמו כי ג' שותפין באדם.
סמך איש אשר ינאף את אשת רעהו למקלל אביו ואמו לפי שהממזר אינו יודע מי אביו ומקללו.

פרק כ, טז
ואיש אשר יקח את אחותו. סמך אחותו לבהמה לפי ששניהם מצויין עמו בבית. וסמיך לה נדה, שגם היא מצויה עמו תמיד.
והיא תראה את ערותו. ונכרתו לעיני בני עמם. רמז למה שאמרו (נדרים כ, א) המסתכל באותו מקום הויין ליה בנים סומין. וזהו וראה את ערותה, שמסתכל באותו מקום, ונכרתו לעיני בני, שהבנים יכרתו עיניהם.

פרק כ, יח
דוה. ג' במסורה. את אשה דוה. תזרם כמו דוה (ישעיה ל, כב). כל היום דוה (איכה א, יג). שע"ז מטמא כנדה, ובעון שעבדו ע"ז גרמו להיות כל היום דוה.
מקורה. ב' במסורה. את מקורה הערה. והובשתי את מקורה (ירמיה נא, לו). שבשביל שהערה את מקורה ייבש מקורה, כדכתיב (להלן פסוק כא) ערירים יהיו ולא תוליד.
הערה. ג' במסורה. את מקורה הערה. כי את שארו הערה (להלן פסוק יט). אשר הערה למות נפשו (ישעיה נג, יב). שבשביל שהערה שארו - הערה למות נפשו, שנתחייב מיתה בעדים והתראה.
מקור דמיה. קרי ביה דמי ה' שה' דמים מטמאים אשה.
בכולם לא נאמר ינאף אלא על אשת רעהו, שהקב"ה מלא עליו אף שאוסרה על בעלה.

פרק כ, כד
אשר הבדלתי אתכם. ע' מצות בפ' קדושים כנגד ע' אומות שהבדלתי אתכם מהם.

פרק כ, כו-כז
ואבדיל אתכם מן העמים. וסמיך ליה ואיש או אשה כי יהיה בהם אוב או ידעוני. כי אני הבדלתי אתכם מן העמים והשריתי שכינתי ביניכם ואינכם צריכין לאוב וידעוני כשאר אומות שאין עמהם נביא ולא יודע עד מה, ולכך צריכין לאוב וידעוני.