פרק כג
פרק כג, ג
מקרא קדש. בגימטריא
משתה. בגימטריא
במאכל בכסות נקיה.
פרק כג, י
קצירה. ב' במסורה. וקצרתם את קצירה. ביבש קצירה (ישעיה כז, יא). שאם תביאו העומר וקצרתם את קצירה, ואם לאו ביבש קצירה.
פרק כג, יד
ולחם. ד' ראשי פסוקים ולחם קלי וכרמל לא תאכלו. ולחם אין בכל הארץ (בראשית מז, יג) ולחם מצות וחלת מצות בלולות בשמן (שמות כט, ב) ולחם משמים נתת להם לרעבם (נחמיה ט, טו) זהו כמאן דאמר, (קידושין לז.) שחדש אסור בחו"ל וזהו ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו. ולחם אין בכל הארץ. עד מתי?
עד שיקריבו העומר שבא מצה וזהו ולחם מצה, ולחם משמים נתתה להם בזכות העומר כדכתיב בפסיקתא (דר"כ פסקא ח' העומר):
אני נתתי עומר לכל אחד ואחד ומכולכם איני מבקש אלא עומר אחד.
פרק כג, יח
על הלחם. ב' במסורה. והקרבתם על הלחם שבעת כבשים. כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם (דברים ח, ב). על כן והקרבתם על הלחם שבעת כבשים כי אכילת מזבח מעין אכילת אדם, כדאמרינן (מגילה יב, א) גבי נסכים מה אכילת אדם אכילה מרובה משתיה וכו'.
פרק כג, כד
שבתון זכרון תרועה. שבשבת אין תוקעין שאין תקיעת שופר דוחה שבת ואין בו אלא זכרון תרועה, אבל במקדש תוקעין.
ת'קעו
ש'ופר
ב'ציון (יואל ב, א) ראשי תיבות
שבת שבציון תוקעין אפילו בשבת.
זכרון. ג' במסורה. זכרון תרועה. ואידך אין זכרון לראשונים (קהלת א, יא). ואידך כי אין זכרון לחכם עם הכסיל (שם ב, טז). כנגד שלשה ספרים שנפתחים בר"ה. על כן בשנים כתיב אין זכרון, דהיינו צדיקים ורשעים שאין צריכין להזכירם יותר אלא אלו נחתמין מיד לחיים ואלו למיתה והיינו אין זכרון לחכם. וגם בפסוק השני כתיב אין זכרון שהוא כנגד הרשעים. אבל בפסוק שלישי כתיב זכרון שהיא כנגד הבינוניים שתלויין ועומדין וצריך להזכירם עוד ביום הכפורים.
פרק כג, כז
אך בעשור לחדש. אך מיעוטא הוא, שמכפר לשבים ואינו מכפר לשאינן שבים.
וחמשה עינויים הן:
אכילה ושתיה ורחיצה וסיכה ונעילת הסנדל ותשמיש המטה, כנגד ה' פעמים
נפש דכתיב בפרשה ונגד ה' שמות שיש לנפש וחמשה טבילות לכהן גדול וחמשה תפלות.
פרק כג, מ
פרי עץ הדר. בגימטריא
אתרוגים.
עבת. חסר וי"ו בשביל ו' דברים שפוסלין בו ואלו הן;
יבש, גזול, אשירה, עיר הנדחת, נקטם ראשו, ושל עבודה זרה.
כפת תמרים. היינו לולב.
לולב בגימטריא
חיים לכך יבש פסול. עץ חיים (משלי ג, יח) היינו לולב שעולה כמנין חיים. וכן תודיעני אורח חיים (תהלים טז, יא).
פרק כג, מב
בסכות תשבו שבעת ימים. נגד שבעת ענני כבוד, וכנגד שבעת הימים שישראל יושבין בסוכות זוכין לז' חופות. ואלו הן:
ענן, עשן, נוגה, אש, להבה, כבוד שכינה, וסוכת לויתן. וצוה לעשות סוכה בתחילת החורף שאם היו עושים אותם בקיץ לא היה ניכר אלא היה נראה שעושין אותן לצל.
פרק כג, מג
למען ידעו דורותיכם כי בסכות הושבתי. תגין על כ"ף דבסכות דעד כ' אמה אדם יודע שיושב בצל סוכה.